העולם נמצא בפתחו של עידן חדש בתחום הטכנולוגיה של תעשיית הרכב. איכות המכוניות החדשות ומגוון התכונות שלהן היא כמו חנות ממתקים אחת ענקית ונקודת הפתיחה של העידן הזה נחשבת לגבוהה במיוחד לנוכח המכוניות שנוחתות כאן בזו אחר זו ולאור הידיעה שבדרך עוד תגענה מכוניות רבות אחרות שלכולן יש את אותה מטרה: להגיש לקהל את הנוסחה המנצחת ולהחליף את עולמות הריגוש הישנים של המכוניות עם מנועי הבנזין בעולמות ריגוש חדשים.
לוחות הזמנים במרצדס לחוצים מאוד וה-EQE שנחתה כאן לאחרונה והגיעה אלינו למבחן, היא המכונית החשמלית הרביעית שתמצאו באולם המרכזי בהרצליה. אמנם רביעית אבל רק הדגם השני שעונה על הקריטריון “חשמלית על מלא” כי שני הדגמים הראשונים שנזרקו למערכה החשמלית בקטגוריית הפרימיום שנקראים EQC ו-EQA הם למעשה דגמים מחושמלים שנבנו על פלטפורמת כלאיים שלא תוכננה מיסודה כפלטפורמה חשמלית. זה לא מטיל שום דופי בשני הדגמים הנ”ל מול האחיות הסדאניות האחרונות שהגיעו ארצה בראשות ספינת הדגל EQS שיורשת את ה-S Class וכעת גם ה-EQE, אבל בנייתן של מכוניות חשמליות על פלטפורמה שאיננה מיועדת בתכנון הבסיסי והמקורי למכונית חשמלית יוצרת כמה מגבלות טכנולוגיות ובראשן מקום לסוללות שהן סם החיים של המכוניות החשמליות מכל סוג.
מרצדס לא תנוח על זרי הדפנה בשנים הקרובות וכבר השנה תגענה מכוניות חדשות וגרסאות נוספות לחשמליות שכבר הגיעו. היצרן הגרמני מבין את גודל השעה ומבקש לנצל את הקצב הפחות מהיר של היריבים מגרמניה ע”ע אאודי ו-BMW שלא מתכוונים לשבת על הגדר לאורך זמן. אבל עד שהיריבים יעלו להתקפת נגד, הם ימצאו מולם מספר גדול של דגמים ורמה גבוהה של טכנולוגיה שתאלץ אותם למצוא תשובות בכדי לנסות ולהשיב מלחמה ראויה ליצרן משטוטגארט.
אם חשקה נפשכם במכונית סדאן פרימיום חשמלית בטווחי נסיעה של 600 ק”מ ואף למעלה מכך, אזי, נכון להיום, שני דגמי הסדאן החשמליים של מרצדס הם היחידים הנמצאים בשוק הרכב הישראלי ואם בא לכם לחבר לעמדת הטעינה הביתית דווקא איזו מכונית ספורטיבית חזקה או איזה SUV מחושמל, כנראה שמבוקשכם ייענה כבר השנה כי לוחות הזמנים של מרצדס מעידים על זרם דגמים בלתי פוסק.
דגם E Class היוצא של מרצדס היה אחד הדגמים האהובים עלינו ביותר מהרבה סיבות ובעיקר כי הפרופורציות שלו היו מדויקות ולא ניטל ממנו שום דבר בהיבט חוויית הנהיגה, איכות הנסיעה וגם חבילת הפינוקים והאבזור העשיר עשו את שלהם. זאת לא הייתה מכונית של פשרות לאלה שרצו את ספינת הדגל ולא הייתה להם את היכולת לרכוש אותה, זאת פשוט הייתה מכונית עם חבילת היגיון מדויקת ואל הנעליים האלה צריכה להיכנס היורשת המחושמלת ולא מדובר במשימה קלה.
רגע לפני שנכנסנו לנסיעה במכונית החדשה, נזכרנו בקבלת הפנים של האחות הגדולה ובכך שהדעות לגבי ספינת הדגל EQS מתחלקות בין אלה שרואים בה את ספינת הדגל האולטימטיבית (ובדרך תהיה איזו מייבאך מחושמלת וגם גרסת הייפר ספורט קיצונית) לבין אלה שציפו למכונית עם עיצוב נועז יותר, כזה שיתאים לרמת התעוזה של העיצוב הפנימי ובעיקר כשמדובר בחלק הקדמי עם מסך ההייפר סקרין מקיר לקיר. האם גם כאן ניתקל בפער שכזה או שהנוסחה תהיה מדויקת יותר?
החיים בפרופורציות
העיצוב החיצוני איננו זועק או מתפרץ, היא אלגנטית וקווי העיצוב שלה חלקים עם ידיות דלתות שקועות, חרטום אטום וחישוקי גלגלים אווירודינמיים. הכל נראה שם מוכר וידוע ממש כמו שראינו אצל האחות הגדולה, אבל הבדלי המידות בין שתי המכוניות הופכים את ה-EQE להרבה יותר קלה לעיכול, הרבה יותר הגיונית, הנוסחה שם פשוט מדויקת. האורך הכללי שלה גדול אבל איננו מפלצתי והיא נמתחת לאורך 4.95 מטרים עם בסיס גלגלים מרשים במיוחד של 312 ס”מ שאומרים דבר אחד ויחיד: מרחב מחייה סופר נדיב. שלא ישתמע שיש לנו משהו נגד המידות הגדולות של ה-EQS אבל כאשר נכנסים לתוך האחות המוקטנת שלה, מבינים את היתרון העצום של הפלטפורמה החשמלית ומרגישים את המרחב החופשי בחלק הקדמי ובאחורי בצורה בולטת ואז שואלים את עצמנו את השאלה הבאה: האם אני לא יכול להסתפק בתכונות האלה? גם שאר המידות שלה נדיבות ביותר והרצפה השטוחה ובהיעדר מנוע ותיבת הילוכים בחזית משאירים שפע מקום לנסיעה נינוחה, מפנקת ושקטה, בעיקר שקטה.
המשוואה של טווח הריגוש מול טווח הנסיעה גרסת 350 אלקטריק ART שקיבלנו למבחן שמחירה 600 אלף שקלים, עשויה להיות רב המכר האמתית של הדגם הזה עם שורה ארוכה של מערכות סיוע לנהג, אין סוף אופציות לעיצוב תאורות ואזורי חוויה במכונית, מערכת שמע יוקרתית ששופכת את המוזיקה לתא הנוסעים מ-15 רמקולים, מצלמות בכל פינה ובעיקר ממשק הפעלה בטכנולוגיית MBUX החדיש ביותר שתמיד מדהים בעוצמתו ובמהירות הפעולה שלו. עם מסך תצוגה ענק במרכז הדשבורד (פאנל זכוכית קדמי מקיר לקיר בתוספת מחיר בלבד) ומסך נוסף שמשמש לוח שעונים וגם תצוגה עילית משוכללת, התחושה היא של טיסה במטוס משוכלל ועדיין לא החלטנו מה מרשים יותר, נסיעה באור יום או נסיעה לילית עמוסת אפקטים.
אם נשווה את הגרסה הזאת למה שהכרנו בעתיד, נגלה כי למעשה אין במכונית שום דבר חדש שלא ראינו קודם בכל מה שקשור לחוויית הנסיעה והשימוש כולל כל המושבים הנוחים בריפודי עור עם מנועים חשמליים להתאמת זווית ישיבה נוחה וגם חימום/אוורור ועוד המון מערכות בטיחות כהנה וכהנה. מה שמפריד אותה מקודמתה היא מערכת ההנעה והתנהגות הכביש. לדגם הראשון שנחת כאן יש מנוע אחד בהספק 292 כוחות סוס ומומנט של 56.5 קג”מ. בולמי האוויר שלה הופכים כל זינוק מהמקום לתחילת נסיעה של רחפת מהירה עם יכולת של 6.4 שניות מעמידה ל-100 קמ”ש ומהירות מרבית של 210 קמ”ש.
משקלה של המכונית 2,355 ק”ג וביחס להספק המנוע היא מרגישה מאופקת. היא איננה עצלה או מסורבלת, אבל היא יוצרת את ה”רעב לתאוצה” שאנחנו מכירים ממכוניות אחרות, אפילו מבית מרצדס שהתחילו עם ה-EQC שהציעה 77 קג”מ מטורפים. אבל לא אלמן ישראל ויש בשורה לאלה שרוצים לשפר את היחס בין המשקל להספק. הם אמנם יצטרכו לחכות עוד קצת, אבל זה ישתלם כי בדרך ארצה בחודשים הבאים נמצאת גרסת AMG43 עם 480 כוחות סוס בקירוב שמגיעים משני מנועים ושם זה יהיה סיפור אחר.
יצאנו לדרך
אם אנחנו מזכירים את הטווח, וזה עניין מהותי, אז זה הרגע לעדכן כי לא באנו לבחון במקרה הזה מהו קצה טווח הנסיעה של הסוללה עד האלקטרון האחרון שלה ו”האם היא מגיעה לאילת”. במבחן הזה הצבנו לעצמנו יעד אחר: לחיות איתה באורח חיים רגיל ולראות מתי נצטרך להתייחס לטווח שנותר אחרי השימוש הרגיל במשך כמה ימים רגילים. שאלת המחקר הייתה האם הסוללה תחזיק מעמד או שנצטרך למהר למטען המהיר בחלוף יום, יומיים או שלושה? לצורך המחקר הזה נציין כי הפעלנו את המכונית בסגנון נסיעה רגיל ולא דחקנו בה כל העת מעבר למה שהיינו זקוקים לו בנסיעה עצמה, לא חיפשנו את המגבלות של המהירות (לא חוקי) וגם לא התעקשנו להשיב אנרגיה לסוללה בכל דרך אפשרית ובכל הזדמנות. הרעיון היה פשוט לחיות רגיל בדרכים הישראליות של הקיץ המקומי ולתת ל-EQE לעשות את שלה במרחב המחייה שבין ראשון לציון והרצליה מידי יום.
ריחוף עילאי והיגוי אחורי
מערכת המולטימדיה שפועלת עצמאית עם המצלמות הקדמיות והאחוריות, מציגה בצורה חדה את המפות ואת שאר תפריטי הנוחות והסידור של תאורות הפנים ותפעול המושבים. לא הייתה אפשרות לעיסוי במושבים הקדמיים אלא רק תנועה קינטית כלשהי שלא ממש הצלחנו להבין את מהותה, אבל המושב של הנהג התאפיין בהמון זויות שונות של תנוחת ישיבה ונהיגה ובקטעי הנסיעה הארוכים (פקקי תנועה שלא נגמרים) לא חשנו עייפות או חוסר נוחות. מערכות מיזוג האוויר וטיהור האוויר פעלו ללא דופי והוסיפו לתחושת הטיסה הנמוכה שהמכונית מספקת כל העת.
מאחור החיים נוחים ומרווחים לא פחות. אם מדובר בשני נוסעים במושב האחורי, הרי שמרחב המחייה פשוט מצוין והאפשרות לכוון את המיזוג בכל פינה משלימה את עניין הנוחות האישית ובנסיעות ארוכות קשה שלא לשקוע לנמנום עם כל האווירה השקטה והקרירה שמסביב.
השורה התחתונה
המרצדס EQE מייצגת את הסנונית הראשונה האמתית בפלח שוק פרימיום סדאן חשמליות בישראל. אמנם היא הגיעה אחרי ה-EQS שגדולה ומשוכללת ממנה ובעיקר יקרה ממנה, אבל ה-EQE היא הדבר שמייצג את הפורמולה החשמלית המדויקת שאליה מסתכלים היריבים מגרמניה, יפן ובקרוב גם מקוריאה. מהנדסי החברה יצרו מכונית מצוינת עם חוויות נהיגה ונסיעה טובות מאוד בהתאם למה שקורה באחות הגדולה והוסיפו שורה ארוכה מאוד של מערכות עזר וסיוע לנהג ולצידן את רשימת האבזור המכובדת שאלמנטים רבים ממנה אינם נמצאים בגרסת אלקטריק שנמצאת מתחת לגרסת ART שנבחנה. הפער בין הגרסאות הוא 100 אלף שקלים אך ללא כל מה שנמצא במכונית שלנו, היא תהיה דלה למדיוהקטע המרצדסי שלה שמצטיין בעיקר בטכנולוגיה יתפספס לו, לפיכך אנחנו מאמינים שהגרסה שלנו תהיה בין המבוקשות.
הציון עבור התנהגות הכביש, הביצועים ונוחות הנסיעה גבוה מאוד, אלא שעניין חוסר הזריזות בזכות מנוע אחד ומשקל כבד משאיר פתח לשיפור לגרסה כפולת המנועים שתגיע. גם הציון על האבזור וחוויית הנסיעה גבוה מאוד, אבל קשה להתעלם מהפער בינה לבין ה-EQS שמציעה רמה גבוהה שקשה למתחרות להשתוות אליה בעוד שכאן, נראה שבאאודי או BMW לא צריך שהאורות יישארו דולקים בחדרי המעצבים עמוק אל תוך הלילה. האבזור שפגשנו איננו חדש, הוא כבר היה בדגמים הקודמים של מרצדס עם מנועי הבנזין ויש כאן הרגשה של ניסיון לסחוט את התפוז המתוק הזה עוד קצת לפני שמתחילים לפתח משהו חדש. אמנם ניתן להזמין את המסך הענק מקיר לקיר במקום הפנל הקיים בדשבורד, אבל זה איננו פריט זול והמחיר שלו 80,000 שקלים.
טווח הנסיעה שאיתו התחלנו הספיק ל-3 ימים וחצי של נסיעות למשימות היומיומיות שלנו וזה בהחלט מרשים. לא חיברנו את המכונית לשקע טעינה ביתי ואנחנו מאמינים שאם היינו מקפידים לעשות את זה, לא היינו מתקרבים לעמדת טעינה מהירה בחלוף ימים רבים. צריכת החשמל הממוצעת שלנו הגיעה ל-16.6 קוט”ש שהם שווי ערך ל-545 ק”מ של נסיעה בין הטעינות, וזה נתון מעולה בהתחשב שלא השתגענו על חיסכון של כל אלקטרון.
מרצדס EQE 350
אורך: 4.946 מטרים
מנוע: חשמלי
מחיר: 600,000 שקלים
VIDEO