אני לא סגור על ההבדלים בין ׳גל החום הראשון של הקיץ׳ לסתם חום אימים, אבל אי שם בין מושב אמציה לבאר שבע, הטמפרטורה בלתי נסבלת. השדות מעולפים בצהוב יבש והאספלט מבעבע וחלק כמעט כמו בגשם. אבל תא הנוסעים המשובח של הבימר הוא יקום מקביל שעסוק בהדוניזם מוטורי וההתחממות הגלובלית יכולה לחכות. לאורך הישורות הארוכות לאורך גדר ההפרדה הבנזין מעיף את המחט לקו האדום תוך שהוא מספק (בסיוע הרמקולים הפנימיים) פסקול אה-לה הפורמולה אחת.
החשמלי לא פראייר ומצרף בוסטים של תאוצה עצבנית גם כשהספידומטר עמוק עמוק באזורי המאסר בפועל. וזאת רק נקודת פתיחה: במצב ספורט האלקטרוניקה מכוילת בליברליות גרמנית כדי שבכל מעגל תנועה, שמישהו משום מה מיקם לאורך הישורות הארוכות, הבימר תדפוק החלקות זנב קטנטנות, הצמיגים יצרחו והנהג יקרא לפודיום עם נעילות נגדיות והירואיות. אל תטעו: אין בזה שום דבר מקרי, הכל מתוכנן ומהונדס בקפדנות יקית, אבל זה עדיין כיף מטורף שלא דומה בכלום למה שמקובל היום בתעשיה ועל אחת כמה וכמה בדגמי סדאן.
הייתי יכול לשרוף שם בנזין וגומי כמה ימים טובים ברצף אבל הכביש נגמר במהירות מבהילה ומבאס יותר - הדש בורד מהבהב בנחרצות שבסוללה נשאר קילומטר אחד בלבד. ובמילים אחרות - עוד שניה אני עומד לאבד 113 כ״ס מהעדר ההיברידי הנפלא הזה, ונראה אותכם מוצאים שקע טעינה באזור לקיה.
דור שביעי בחמישה עשורים
על הסדרה 3 של ב.מ.וו לא צריך להכביר מילים אבל על קצה המזלג נספר שהיא הוצגה לראשונה ב-1975 כסדאן פשוטה וצנועה ולאורך חמשת העשורים שחלפו הפכה להיות לאחת מנקודות הייחוס המשמעותיות של הסגמנט כולו. בשנים האחרונות ה-3 - כמו כל סדאן - מתמודדת עם הכרסום המהיר של הג'יפונים בסגמנט הסדאן ולא בהצלחה יתרה. הדור הנוכחי, השביעי במספר, הוצג ב-2019 ומקבל עתה מתיחת פנים שאמורה להאריך את חייו עוד קצת עד לעתיד החשמלי הבלתי נמנע של הדור הבא.
השינויים אינם גדולים במיוחד. הפלטפורמה המוצלחת מאוד, והתצורה ההיברידית של ה-330e שבמבחן נותרו ללא שינויים משמעותיים. עיצובית השינויים החיצוניים מתמצים בפנסים חדשים ובמספר נגיעות קטנות בחזית ובישבן. בתוך המכונית מקבלת הבימר את תא הנוסעים העדכני של ב.מ.וו עם מסך אחד ארוך שמשמש בחלקו השמאלי כלוח מחוונים ובצידו הימני כמסך מרכזי לניהול האפליקציות השונות של המכונית. גם היתר - מתצורת הכפתורים (והגלגלת הבלתי נמנעת), דרך ממשק המשתמש ועד תאורת האווירה הפנימית, יהיה מוכר לכם מדגמי ב.מ.וו האחרים. מה עוד? תא הנוסעים מרופד בעור איכותי ומרשים, ומדופן בעץ, אלומיניום ופלסטיק, והכל מרגיש איכותי ועמיד ונראה נפלא.
גם בפינת הבטיחות יש הכל. מעבר לסטנדרט המקובל - תיקון סטייה מנתיב, התרעות שטחים מתים, התרעות תנועה צולבת, בלימה אוטונומית, צליל חיצוני שמתריע בפני הולכי רגל וזאת רשימה חלקית - ב.מ.וו שילבה במכונית גם את מערכת זיהוי הפנים העדכנית שלה, שבודקת מה מצבו של הנהג וכאשר היא מזהה שהוא לא בפוקוס מסיבה כלשהי - מעייפות ועד הודעות בווטסאפ - היא מתריעה ובסיטואציות מסוימות גם מעלה את המעורבות של המערכות האוטונומיות השונות. יאללה, מתניעים.
חלוקת משקל וקשיחות
הדור הנוכחי של ה-3 כבר מבוסס על פלטפורמה שיועדה במקור גם לחשמל. יש לזה כל מיני משמעויות אבל בהקשר ההיברידי שבו אנחנו עוסקים כאן יש שתי נקודות משמעותיות: הראשונה היא חלוקת משקל מצויינת למרות משקלו של מארז הסוללות, שגם אם אינו גדול ב-330E ההיברידית (12 קוט"ש), מוטמע בשילדה בלי שיפריע. הנקודה השניה היא קשיחות מבנית שאולי יועדה במקור לתוספת המשקל אבל עושה רק טוב. מה כל זה אומר? ובכן, שהבימר יושבת נפלא על הכביש ובתוספת כיול מתלים/אלקטרוניקה שקורץ לצד הספורטיבי של החיים היא כיף בסגנון שהפך לדי נדיר: לא מכונית מסלול עם רישיון לכביש ומחיר בלתי נסבל שנגבה בנוחות הנסיעה, אלא סדאן תמימה למראה שיודעת בדיוק לתת את האקסטרה כיף הזה כשהכביש במקרה ריק. פעם - די מזמן - אלה היו ה-GTIים שידעו לעשות את זה, אבל זה כאמור היה מזמן.
שילוב המנועים והגיר שומרים היטב על הקו הזה. מנוע הבנזין (2.0 ליטרים טורבו, 184 כ"ס) והמנוע החשמלי (113 כ"ס) מספקים יחד 292 כ"ס ומחוברים לגלגלים האחוריים דרך גיר אוטומטי בן 8 הילוכים. אין פה שום טכנולוגיה מיוחדת אלא כיול מדויק ומוצלח שמצליח להוציא לפועל את התמצית של סדרה 3 בחמישים השנים האחרונות: סדאן עם כמות מכובדת של תיבלון ספורטיבי.
השורה התחתונה
לא רחוק מלקיה, כדרכן של הייבריד-פלאגאין, התרוקנה הסוללה (טווח של 59 ק"מ על חשמל בלבד אם לא אמרנו את זה קודם עם אפשרות טעינה גם מתקע רגיל ולא רק מעמדה). פינטזתי לרגע על עמדת טעינה מהירה בתחנת דלק אבל מבט מהיר באפליקציה הרלוונטית הבהיר שבשביל זה אצטרך לחכות שם בשמש עוד כמה שנים טובות. לא אהבתי את הרעיון אז נחתתי להמבורגר משובח בבאר-שבע ואחריו חזרתי לאותו מסלול רק הפעם בלי 113 הסוסים החשמליים. לא תתפלאו לשמוע שיש כמובן הבדל לא מבוטל בתגובות וברמת האגרסיביות שה-330 מפגינה, במיוחד בנקודות הקצה, אבל דווקא הכיף המוטורי לא נעלם. אם לא הייתי עושה את הדרך דרומה עם חשמל ומקבל נקודת השוואה, כנראה שאפילו הייתי די מתפעל ממה שבנזין של 184 כ"ס יודע לעשות.
והנה הגענו לשורה התחתונה: ה-330 היא אחת הסדאנים המדוייקות והמושחזות שיש, יורשת ראוייה לשושלת ולמורשת. ספק רב אם זה יעצור את הכיבוש הסופי של הסגמנט בידי הג׳יפונים, אבל לנהג חובב הריגושים ה-330 היא אופציה טובה לאין שיעור. ואחרי כל זה נשאר המחיר: החל מ-359 אלף שקל. סעו בזהירות.
מחיר: 359 אלף שקל
מנוע בנזין: 2.0 ליטרים טורבו, 184 כ"ס ב-5000-6500 סל"ד, 30.6 קג"מ ב1350-4000 סל"ד
מנוע חשמלי: 113 כ"ס
הספק משולב: 292 כ"ס
סוללה: 12 קוט"ש עם טעינה מהירה/טעינה מתקע רגיל
טווח חשמלי (יצרן): 59 ק"מ
מהירות מירבית: 230 קמ"ש
0-100: 5.8 שניות
מימדים (ס"מ): 144*182*471