לאחר שפלח רכב הפנאי התרחב על חשבון מכוניות הסדאן והמנהלים, הן זוכות לעדנה מחודשת עם המעבר לחשמל. טסלה היא החלוצה בתחום עם המודל S והמודל 3 הפופולרית, יונדאי הביאה לנו את האיוניק 6, פולקסווגן ID. 7 צפויה להגיע לכאן בסוף 2024 כשבינתיים מסתובבות פה גם EVeasy לימו וסיטרואן C4 X שלא מצליחות לפרוץ, ובפלח הפרימיום BYD האן, פולסטאר 2, וב.מ.וו i4.
האקספנג P7 שנחתה בישראל בסוף חודש נובמבר 2023 לכאורה שמה על הכוונת סינית אחרת, ניו ET5, אך התמחור של האחרונה יקר משמעותית, מה שמשאיר לנו את מי שהפכה כמעט לאמת המידה, טסלה מודל 3, עם טווח נסיעה, ביצועים ומחיר שנמצאים על אותה המשבצת של הרוכש הפוטנציאלי. האם ל-P7 יש את מה שצריך כדי באמת לאיים על מעמדה של האמריקאית? נציין, זהו לא מבחן השוואתי, אבל ההתרשמות כאן לפניכם.
תקציר עיצוב ותא נוסעים: העיצוב אלגנטי מבחוץ ומבפנים ומזכיר את זה של טסלה מודל 3. איכות החומרים וההרכבה טובה מאוד אך הנדסת האנוש דורשת הסתגלות. המרווח מלפנים טוב ומאחור שלושה יוכלו להיכנס אך המרווח לשניים עדיף. תא המטען שימושי אך עמוק מאוד.איכות נסיעה ואבזור: הכיול נוקשה, אך היא אינה מתרסקת. שדה הראייה לאחור מצומצם. בידוד הרעשים טוב מאוד. רשימת האבזור עשירה וגם מערכות הבטיחות, אך פעולתן לא מהוקצעת.ביצועים והתנהגות: הביצועים טובים מאוד וטווח הנסיעה בתנאי אמת שימושי מאוד. התנהגות הכביש אינה ספורטיבית, אך היא בטוחה ונשלטת. למי מתאים: למי שמעוניינים לעלות קטגוריה ולקבל תמורה טובה למחיר, ומסוגלים להתגבר על הסמל הלא מוכר שבחזית.מחיר עדכני למועד המבחן: מ-199,990 ש"ח (רכב המבחן 266,990 ש"ח)
VIDEO
עיצוב ותא נוסעים העיצוב החיצוני נטול מניירות וצורך להוכיח למישהו משהו. הקווים נקיים, פס תאורת הלד מלפנים ומאחור תורם לאווירה המודרנית, הפרופיל מזכיר את המודל 3 עם מכסה המנוע הארוך, הזנב הקצר והמעט מחודד, מסגרת החלונות והגג המשתפל לאחור. אם ממש תרצו לבלוט, קחו אותה בצבע הירוק הזרחני ובגרסת Wing עם דלתות הפרפר המרשימות. גם עיצוב הפנים מזכיר את הטסלה, הקווים האופקיים של הדשבורד עם פס תאורת הלד ההיקפי, מסך המולטימדיה הגדול ("14.9), הקונסולה הגבוהה עם משטח הטעינה האלחוטי, רק שלסינית יש גם לוח מחוונים ("10.25) מאחורי ההגה. איכות החומרים וההרכבה טובה מאוד.
הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, כפי שאפשר לקרוא בהרחבה במבחן לאקספנג G9 שערכנו, ונוגעת בעיקר לתפעול מערכות שונות דרך מסך מרכזי אחד, כאשר למעט לחצן איתותי החירום (שממוקם ליד תאורת התקרה), פקדי החלונות וכמה כפתורים על ההגה, לא תמצאו עוד כפתורים ברכב. סוככי השמש צרים יחסית ופתיחת הדלתות מבפנים דורשת הכנסת יד מתחת לידית, לא בדיוק פעולה אינטואיטיבית.
מושב הנהג נוח ותומך גם לאורך זמן, כאשר המרווח מלפנים עוטף משהו, כאשר הברכיים נוגעות בידית הדלת ובקונסולה המרכזית הגבוהה. המרווח מאחור טוב, כאשר שלושה מבוגרים יוכלו להיכנס ויגלו מרווח ברכיים טוב מאוד ו"תעלת הינע" נמוכה ורחבה מספיק, אך המושב עצמו מוטה בזווית והברכיים נשארות באוויר, מה שלא יהיה נוח לאורך זמן. לשניים יהיה פה נוח יותר, עם מרווח ראש טוב. כמו ב-G9, גם כאן אין שליטה על בקרת האקלים.
תא המטען בנפח 440 ליטר, אולי לא נשמע הרבה, אך הוא שימושי למדי, לפחות החלק הנגיש, שכן הוא עמוק וחפצים שיתגלגלו פנימה לא יהיו נגישים במיוחד. אין פה גם וויי תלייה, פתרונות אחסון יעילים או תאים שימושיים מתחת לרצפה לאחסון כבל הטעינה למשל, אלא רק כאלו קטנים יחסית, ואילו כפתור פתיחת תא המטען החשמלי נמצא נמוך יחסית, על הפגוש עצמו.
איכות נסיעה ואבזור ה-P7 מכוילת על הצד הנוקשה, ובנסיעה עירונית שיבושים שונים מורגשים, אך היא לא מתרסקת ומצליחה לשכך את חלקם, בכל זאת 2,570 ק"ג וחישוקי "19 לא בדיוק תורמים לשיפור הנוחות. התמרון בעיר טוב מאוד אך שדה הראייה לאחור מצומצם, עקב קורות אחוריות גבוהות יחסית ושטח שמשה אחורית צר. הנוחות משתפרת בדרך בין-עירונית, אך אותה נוקשות באה לידי ביטוי בתחושה קופצנית בכביש גלי. בידוד הרעשים טוב מאוד, כשרעשי כביש ורוח נשמעים ברמה סבירה.
רשימת האבזור מכובדת ונמצא כאן פריטים כגון מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית עם זיכרונות וחימום, משטח טעינה אלחוטי, מצלמות היקפיות מצוינות ובעלות איכות טובה עם בלילה, גג פנורמי, טכנולוגיית V2L להטענת מכשירים חיצוניים ועוד. כמו כן המפתח הדיגיטלי באפליקציה שבטלפון עובד מצוין, בהתקרבות והתרחקות מהרכב, כך גם הפעולות השונות שניתן לבצע דרך האפליקציה כמו פתיחת חלונות, מיזוג תא הנוסעים וכו'. חבילת "דיאמונד 07" (בעלות של 20 אלף שקל נכון למועד המבחן) מוסיפה מערכת שמע של דינאודיו עם 18 רמקולים, סגירת וואקום בדלתות, ריפוד עור נאפה ואוורור במושבים הקדמיים.
מערך הבטיחות מקיף ולה ציון מבחן הריסוק של 5 כוכבים. המערך כולל את כל המערכות המקובלות וכן בקרת שיוט אדפטיבית שפועלת בצורה טובה ומבצעת האטה ובלימה באופן מדוד עם זיהוי סביר של רכב שחותך לנתיב. התרעת זיהוי מצב הנהג נוטה להיות היסטרית מדי, וגם אם תביטו קצת יותר מידי במראת הצד לקראת פניה בצומת עירוני, תקבלו נזיפה היישר מהרמקול שבמושב הנהג. נזכיר גם שחלק מהגדרות הבטיחות השונות לא נשמרות בכל הנעה, נושא שעתיד להיפתר עם הגעת עדכון התוכנה.
ביצועים והתנהגות אקספנג P7 הגיע למבחן בגרסת "פרפורמנס" החזקה, עם 473 כ"ס והאצה -100 קמ"ש שאורכת 4.1 שניות, ויש גם גרסת "לונג ריינג'" עם 276 כ"ס ו-6.7 שניות ל-100 קמ"ש שתספיק לרוב המשתמשים. ומאין הקביעה הזו? כמו במבחן ל-G9, מצב "אקו" יספק לכם ביצועים מספקים בהחלט ועם זמינות הכוח החשמלית תישארו זריזים ומהירים מרוב מכוניות הבנזין, מצב "נורמל" חזק למדי, ואילו מצב "ספורט" משחרר כל רסן, כשתאוצות ביניים לא טיפוסיות מ-100 קמ"ש ומעלה, מסתיימות במהירות ובואו נגיד שטוב עשו כשהגבילו את הרכב ל-200 קמ"ש.
יש כאן שתי עוצמות בלימה ריגנרטיבית, נמוכה וגבוהה, עם הבדל מורגש ביניהן, אך גם בעוצמה הגבוהה לא מדובר באיזו האטה מאוד מרשימה. לעומת ה-G9, מצב X-Pedal (נהיגה בדוושה אחת) לעומת הוא מצב נהיגה בפני עצמו, וגם כאן ההאטה היא כמעט לעצירה מלאה, כך שתמיד תצטרכו ללחוץ על דוושת הבלם.
סוללת 82.7 קוט"ש (נטו) מאפשרת טווח נסיעה של 505 ק"מ בגרסאות כפולות ההנעה (576 ק"מ עם הנעה אחורית). בסיום המבחן, שלא היה בעל אופי נהיגה מתון בלשון המעטה, עמדה צריכת החשמל על 19.8 קוט"ש ל-100 ק"מ, מה שיקנה לכם טווח נסיעה ריאלי ושימושי של 417 ק"מ, כ-17% פחות מנתון היצרן. אך כאמור, הנהיגה לא הייתה על הצד החסכוני ובכל זאת נהגנו לא מעט – יצאנו מסוכנות אקספנג שבראל"צ עם סוללה מלאה לכיוון יבנה, משם לכביש 6 אל צור יצחק, חזרה לכביש 6 בדרכנו לעפולה, בדרך חזרה עצרנו בחדרה ומשם שוב אל צור יצחק, ביקור קצר בהרצליה, חזרה אל איזור השפלה, הוסיפו עוד כמה נסיעות עירוניות בכל יעד, ועוד נותרנו עם כ-70 ק"מ במד הסוללה. מכובד.
התנהגות הכביש בטוחה ונשלטת, אבל כדי להוציא מגרסת ההנעה הכפולה קצת ריגוש מעבר להאצה מרשימה בקו ישר, צריך לדחוק בה או לבצע פרובוקציה מכוונת, פשוט כי אין כאן אפשרויות שליטה על בקרת האחיזה או הטייה של הכוח רק לאחור. אך אז צריך לקחת בחשבון שאיבוד האחיזה יהיה במהירות גבוהה יותר מהצפוי וגם מאסה של קצת יותר מ-2.5 טון, לא בדיוק תסייע בתיקון. כמו כן גם ההיזון החוזר ממכלולי ההיגוי והבלימה אינו מספק תחושה ספורטיבית. יתכן וגרסת ההנעה האחורית דווקא תהיה עדיפה בסעיף זה.
סיכום אקספנג P7 היא מכונית מנהלים חשמלית ומרשימה. ההופעה אלגנטית מבחוץ ומבפנים, רשימת האבזור עשירה, הביצועים טובים מאוד וטווח הנסיעה שימושי לא פחות. היא אומנם פחות מצטיינת בסעיפי המרווח והנוחות, וגם הנדסת האנוש דורשת הסתגלות. לצד זאת, בראייה כוללת ובטח ביחס לתמחור, היא יכולה לקרוץ ללא מעט לקוחות בזכות מחיר כניסה שלא רחוק מרכבי פנאי קומפקטיים ועממיים יותר או אפילו ממשפחתיות כדוגמת סקודה אוקטביה. אם יצליחו הישראלים להתגבר על היעדר המורשת והסמל הלא מוכר בחזית, הם יוכלו לעלות קטגוריה ולקבל מכונית איכותית, חזקה ומפנקת. אם בנוסף היצרנית תכלכל את צעדיה ותפגין שיפור וצמיחה (לעומת מותגים סיניים אחרים שלא שפר גורלם), גם בראי הזמן נגלה שלסינים לקח הרבה פחות זמן מהקוריאנים כדי להתברג בצמרת.