טסט וולוג: ריינג' רובר וולאר

ארבע בנות יש למשפחת ריינג’ רובר: הקטנה בחבורה היא האיווק ומעליה הוולאר שנושקת לאחות הבכורה, ריינג’ רובר ספורט שלאחרונה עברה מהפיכה בתחומים רבים וכמובן הריינג' רובר ריינג'-רובר הענק והיקר ביותר. הריינג’ רובר וולאר היא האחות הפחות מוחצנת במשפחה וללא צדק כלל. המכונית שהחלה את דרכה לפני קצת יותר מ-6 שנים, הייתה דווקא היא שהציגה את החדשנות והעיצובים המודרניים ביותר של המותג הבריטי המיתולוגי ולא פחות מ-250 מכוניות מהדגם הזה נמכרו כאן בשנים האחרונות, כשהתכונות הרבות שלה מציגות רמה גבוהה בהחלט ובעיקר בתחום הביצועים ואיכות הנסיעה בכביש.

כעת, רכב הפנאי היוקרתי מגיע למבחן במיתוג P400e - תוספת חשמלית של סוללה נטענת (כולל טעינה מהירה DC) שמשדרגת את סעיף החיסכון בדלק ומקטינה את פליטת המזהמים, למי שזה חשוב, וזאת יחד עם מיני מהפיכה בסעיפי העיצוב. הוולאר פלאג-אין יכול להוות אופציה טובה למתחרים שלו עם הנעה היברידית או עם מנועי בעירה פנימית, יש בו גם קורטוב של סגנון לנדרוברי "אולד סקול" שנחשב למשמעותי עבור כל אחד מאלה שבוחרים במותג הזה או כל אחד אחר מבית לנד רובר, כמו הדיפנדר למשל. אז מה יש לנסיך הבריטי להציע?

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני שלא עבר חידוש בולט, נותר אלגנטי-דינאמי גם היום. עיצוב הפנים נקי ולאחר למידה קצרה התפעול טוב. איכות החומרים טובה ומרווח הפנים נדיב.
איכות נסיעה ואבזור: איכות הנסיעה מרשימה עם בידוד רעשים מוצלח. הוא מאפשר ירידה לשבילים אך לא לאתגרי עבירות.
ביצועים והתנהגות: גרסת הפלאג-אין מספקת ביצועים מצוינים, התנהגות הכביש דינאמית ביחס לגודלו.
למי מתאים: הוולאר יתאים באופיו לכל מי שמחפש רכב פונקציונאלי ויוקרתי, המשלב בין יכולת נסיעה דינמית לצד יכולת שטח מסוימת.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-535,400 ש"ח (רכב המבחן: 630,200 ש"ח)

עיצוב ותא נוסעים
הוולאר פלאג-אין אינו שונה במידותיו מדגם הבנזין וגם העיצוב החיצוני איננו מסגיר את ההבדל בין הגרסאות, למעט פתח טעינה נוסף לפתח מילוי הדלק. למרות שאין שינויים, העיצוב הכללי נותר עדכני ודינמי והנוכחות של המכונית בולטת בזכות אותן מידות: אורכה 4.8 מטרים ורוחבה כ-2 מטרים, מתנשאת לגובה של 1.68, עם בסיס גלגלים של 2.87 מטרים, כאשר נפח תא המטען נדיב בזכות 625 ליטר.

הוולאר מציע חמישה מקומות ישיבה וסעיף איכות החיים ומרחב המחייה בתוכו מעניק לו ציון גבוה. כל אחד מהנוסעים מלפנים ומאחור מקבל את המרחב הראוי לו ואין כאן שום בעיה של מרחק רגליים מהמושבים הקדמיים או מגבלות כלשהן באזור הכתפיים והראש. המכונית עשויה מחומרים איכותיים, אבל ישנם מקומות בהם החומרים פלסטיקיים מדי ביחס למחיר, בעיקר בדלתות, באזור הדשבורד וקורות A, שם ניכר ההבדל בינה לבין האחות היקרה יותר. מושב הנהג חשמלי ונוח לתפעול וכך גם ההגה. היבואן המקומי בחר שלא להביא ארצה את הגרסה עם התצוגה העילית אבל כיאה לרכב פנאי יוקרתי, הוא מצויד בגג פנורמי מלא שגם נפתח אל השמיים, ואת זה אהבנו בעיקר לטובת הנסיעות בטיולי השטח.

כשם שלראשונה הוולאר הביא איתו את שפת העיצוב החיצונית הדינמית והאלמנט של ידיות הדלתות הנשלפות וגם את שפת עיצוב הפנים של לנד רובר עם שלושה צגים דיגיטליים, כך הוולאר המחודש משאיר את המסכים הללו מאחור וכל פונקציות מערכות הרכב מתכנסות למסך מגע אחד מרכזי, לרבות מערכת המיזוג, מערכת הבידור והניווט החכם שעדיין לא מדבר עברית. בעניין הזה מיישרים בלנד רובר קו עם העידן המודרני של מינימום כפתורים, חוגות ולחצנים כשעולמות התפעול מצטמצמים לתצוגות מגע. אחרי פרק זמן קצר גילינו כי התפעול של המערכות קל לפיצוח והמעבר בין מסכי המערכות פשוט ואינטואיטיבי וכך גם תפעול התצוגות בלוח השעונים מההגה והפעלת מערכות שמירה על נתיב ובקרת השיוט אדפטיבית.

איכות נסיעה ואבזור
הוולאר פלאג-אין שומר על תכונות הנסיעה בשטח ומציע שפע מצבי נסיעה נוספים החל במצב חסכוני ועד למצב ספורטיבי. בידוד רעשי הנסיעה קרוב למושלם ורק מבט בלוח השעונים הפתיע בכל פעם כאשר גילינו שהמהירות שלנו גבוהה בהרבה מכפי שחשבנו או הרגשנו, בזכות איכות בידוד הרעש והשקט שהשתרר בתוך המכונית, אלא אם הפעלנו את מערכת השמע האיכותית של "מרידיאן" שאותה אנחנו מכירים משאר הדגמים של היצרן הבריטי.

איכות הנסיעה במצבים העירוניים לרבות המצב החשמלי נעימה וחלקה כצפוי. האבזור טוב, אבל אין פטור בלי כלום, כי למרות זאת ניכר שהמהנדסים של לנד רובר לא הלכו כאן עד הסוף. ראשית עניין ההפעלה בעברית במסכים לוקה בחסר ורק חלק מהתפריטים המשוקפים על ידי הטלפון מגיעים בעברית והשאר בשפת המוצא של לנד רובר.

מערכת הניווט המקורית יעילה ברובה וניתן אפילו למצוא אטרקציות בקרבת היעדים כמו מסעדות ואזורי בילוי כהצעה של המערכת עצמה, אבל הבעיה היא שהמקלדת אינה מאפשרת עברית וחיפוש אחר יעד הנסיעה צריך להיות באנגלית. החיבור לטלפון החכם צריך להיות באמצעות כבל (קישור אלחוטי נפגוש רק בדור הבא) והנוסעים מאחור יצטרכו להסתפק בפתחי יציאת אוויר ואין שם אזור מיזוג נפרד שנדרש בעיקר בגלל הגג הפנורמי שבארצנו החמה יכול להכניס חום רב לתוך המכונית וידרוש מהמזגן לעבוד קשה יותר.

מערכות הבטיחות נותרו כשהיו ועם תחילת השנה הגיע עדכון סולם הבטיחות של משרד התחבורה שלא משדרג את הציון של הוולאר אבל מערך המצלמות, החיישנים והרדאר עושים את העבודה היטב בגרסה זו, כמו בגרסת הבנזין שהכרנו עד היום.

ביצועים והתנהגות
הביצועים הדינמיים של הוולאר PHEV שבקרבו מנוע טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר בטכנולוגיית אינג’יניום, יוצאים מן הכלל. המעבר למצב ספורט משחרר 404 סוסים בריטים אצילים עם מומנט של 64 קג”מ שמזניקים את הרכב הכבד, כ-2.3 טונות, מעמידה למאה קמ”ש תוך 5.4 שניות ועד מהירות מרבית של 204 קמ”ש (נתוני יצרן). תיבת ההילוכים האוטומטית (8 יחסים) נפלאה ופועלת בהרמוניה מעולה עם המנוע ויחדיו הם שולחים את הכוח לכל ארבעת הגלגלים בעת ובעונה אחת. זה אולי פחות טוב לחשבון צריכת הדלק אבל ההנאה מהנהיגה מבטלת כל מחשבה שכזאת.

כאשר יורדים לשטח, מרגישים את ההבדל בין הדיפנדר לבין הוולאר למרות שמערכת "טריין ריספונס 2.0" מותקנת ברכב. הוולאר מגיע ללא בולמי אוויר ואפשרות להגבהת המרכב כאשר מגיעים לשטח מאתגר. הוא מצויד בנעילת דיפרנציאל מרכזית מה שמסייע במעבר מכשולים, אך הוא עוד רחוק מהדיפנדר שמצטיין יותר בסעיף זה. היצרן מצהיר על צליחת מעברי מים בעומק של 53 ס”מ, ולמרות הגשם שירד ערב הנסיעה שלנו, כל שהצלחנו להגיע אליו הוא שלוליות חורף רגילות, ומהן הוולאר לא ממש התרגש.

סוללת 15.4 קוט"ש הספיקה לנו לנסיעה חשמלית לטווח של 54 ק”מ (65 ק"מ טווח מוצהר) זהה באיכותה לכל דגם פלאג-אין יוקרתי אחר שהיכרנו, אבל לה יתרון אחד וגם חיסרון אחד. היתרון נמצא באפשרות לטעינת DC מהירה מה שאומר שאם תרצו להמשיך להשתמש בחשמל ולחסוך עוד יותר בדלק, טעינה זריזה בעמדות ציבוריות תקנה לכם עוד כמה עשרות קילומטרים. מאידך, החיסרון נמצא בהיעדר אפשרויות רגנרציה שמאפשרות שמירה על אנרגיה וכמובן סיוע בבלימה. צריכת הדלק בסיום המבחן עמדה על 9.8 ק"מ לליטר, נתון טוב ביחס לגודל ולביצועים, שרק ישתפר ככל שתקפידו על טעינה.