הסינית המלוטשת: ניו eT7 במבחן

פעם זה היה ברור - מרצדס, ב.מ.וו, אודי, קאדילק, וולוו וגם לקסוס "הצעירה". אבל היום, עם גל המותגים הסיניים, הכל מתחיל להתערבב, וכדי להתמודד עם הניסיון המשמעותי של היצרניות הוותיקות, החבר'ה מהמזרח הצטיידו בהנעות חשמליות, סימנו V על כל פריט אבזור, הדביקו תג מחיר אטרקטיבי ויצאו למתקפה.

עד כה, עושה רושם שהמהלך עובד, בעיקר בתחום העממי. ואז הגיעה NIO הצעירה שעוד לא חגגה עשור להקמתה ולא התביישה לרשום סכום של חצי מיליון שקל על מכונית הסאלון שלה. בדיוק כמו ג'נסיס G80 החשמלית, קצת פחות ממרצדס EQE ובעיקר הרבה יותר מהמתחרות הסיניות האחרות. איך היא מתכוונת לעשות את זה?

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני נאה, אך לא חדשני. עיצוב הפנים אלגנטי ואיכות החומרים גבוהה. המרווח טוב מאוד, אך הנדסת האנוש לא מושלמת.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה בעיר ומחוצה לה טובה מאוד. רשימת האבזור עשירה, אך מערכות הבטיחות לא מהוקצעות לגמרי.
ביצועים והתנהגות: הביצועים מרשימים, התנהגות הכביש דינאמית, אך טווח הנסיעה אינו מרשים.
למי מתאים: למי שלא מפחדים מחדשנות, רוצים תמורה גבוהה עבור הכסף כמעט בכל סעיף, ולא אכפת להם מהסמל שעל מחזיק המפתחות.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-499,000 ש"ח (רכב המבחן 521,000 ש"ח)

עיצוב ותא נוסעים
העיצוב החיצוני נאה והפרופורציות מחמיאות, אך אין כאן משהו שלא פגשנו כבר ברכבים אחרים. אותן תאורות יום צרות ופנסים ראשיים בקצה הפגוש, פרופיל הקופה 4 דלתות או אפילו פס התאורה הצר שנמתח לרוחב חלקה האחורי של המכונית. המצלמות הבולטות בקדמת הגג אולי נראות כמו איזה רכב ניסוי, אבל לא ממש תורמות למראה. אגב, כל צבע חוץ משחור, לבן, אפור ובז' הוא בתוספת של 7,000 שקל. עיצוב הפנים אלגנטי, נקי ומשרה אווירה נעימה. קווים אופקיים מקיפים את תא הנוסעים, פתחי המיזוג נסתרים, מסך המולטימדיה המרחף כמעה, כשאיכות החומרים והרכבה הטובה חותמות את התחושה היוקרתית, על אחת כשמבינים שמדובר בעור סינטטי ועץ ממוחזר.

הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, בעיקר אם אתם רוצים ללמוד את כל התפריטים במולטימדיה. אבל אפשר להישאר רגועים, יש מסך קיצורי דרך עם גישה מהירה והתאמה אישית. אם לא תמצאו את מבוקשכם, כמו "איך פותחים את פתח הטעינה", לא נורא, פשוט קראו לעוזרת האישית "היי Nomi". נומי, ממוקמת במרכז הדשבורד ולה שלל הבעות פנים ותגובות שונות, היא כבר תדע לסגור חלון, להדליק את הרדיו, לחמם את תא הנוסעים וגם להפעיל את העיסוי. היא יודעת לעשות עוד לא מעט דברים כמו למשל לפתוח את תא המטען וגם לזהות מי מהנוסעים מדבר, אבל לספר בדיחה או להגיב למשפטים פשוטים כמו במרצדס או ב.מ.וו למשל, היא עדיין לא יודעת.

המושבים הקדמיים נוחים, גם לאורך זמן, שפע כוונונים חשמליים, חימום, אוורור ועיסוי, ואפילו כנפונים לתמיכה בראש. תנוחת הישיבה לא נמוכה מדי וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה כששדה הראייה טוב לפנים, אך מצומצם לאחור עקב שטח שמשה צר מאוד. מאידך, מערך המצלמות ההיקפיות והחיישנים מצוין. המושב האחורי מרווח, הרצפה רחבה ושטוחה לגמרי, והאבזור עשיר - יש מסך מגע לשליטה על בקרת האקלים המפוצלת, הרדיו, החימום, האוורור והעיסוי במושבים, וגם כדי לשלוט במושב הנוסע ולהגדיל את המרווח. מאידך, המושב עצמו קצר ונמוך יחסית, יש שקע USB אחד במיקום נמוך והשני מסתתר בתוך משענת היד, ולגג הפנורמי אין כיסוי נגלל, הוא אומנם כהה יחסית, אך השמש הישראלית ידועה בעוצמתה.

התאים בדלתות ובמשענת המרכזית גדולים יחסית, אך תא כפפות נעדר מהרשימה. את התא המרכזי אפשר לנעול עם סיסמה, זה לא ירתיע פורץ אבל לנוסעים לא תהיה גישה. תא המטען שימושי למרות נפח צנוע של 363 ליטר, הוא פשוט אינו גבוה במיוחד. התא מרופד כולו, גם בתקרה, המפתח רחב וסף ההעמסה אינו גבוה. יש גם תא מתחת לרצפה לאחסון הכבל למשל (אם תגלגלו אותו יפה), תא רשת משמאל, אבל דווקא וויי תלייה אין.

איכות נסיעה ואבזור
הנוחות העירונית טובה מאוד בזכות מתלי האוויר ולמרות שרכב המבחן צויד בחישוקי "21 (תוספת של 15,000 שקל), כשעם חישוקי "20 הסטנדרטיים הנוחות צפויה אף להשתפר. הריסון טוב אחרי מעבר פס האטה וגם מפגעים חדים עוברים שיכוך משמעותי. כושר התמרון טוב ביחס לאורכו של הרכב (510.1 ס"מ). הנוחות הבין-עירונית שומרת על הסטנדרט עם ריסון טוב בכביש גלי, או נדנוד קל במצב נוחות. בידוד הרעשים טוב מאוד גם כן ורק בכבישים מסוימים נשמעו רעשי צמיגים.

הניו eT7 משווקת ברמת גימור אחת ועשירה מאוד. בנוסף למה שהוזכר קודם, תמצאו גם סגירת וואקום בדלתות, הגה מתכוונן חשמלית, מערכת בישום עם 3 ריחות שונים, שניתנת להפעלה בהתאם לצורך ובשתי עוצמות ועוד לא מעט פריטים. אך לא הכל מושלם – למולטימדיה אין קישוריות לנייד והיבואנית התקינה אפליקציה מקומית שפתרה את הנושא, ולמרות קושי בחיבור הראשוני (אלחוטי) היא פועלת בצורה טובה יחסית, ולא היינו מתנגדים לקירור משטח הטעינה.

מערך הבטיחות מקיף ופועל היטב ברוב המקרים, אך לעיתים מערכת תיקון הסטייה מנתיב לא הביעה כל התנגדות לסטייה ובהפעלת בקרת השיוט האדפטיבית היא דווקא התנגדה למעבר נתיב למרות הפעלת איתות.

ביצועים והתנהגות
צמד המנועים מספקים נתון מרשים של 653 כ"ס, אך הוא לא זמין תמיד, אלא בהתאם לבורר מצבי הנהיגה שכולל 5 תוכניות - חיסכון, נוחות, ספורט, ספורט פלוס ומצב אישי. כל אחד מהם ניתן להתאמה מסוימת, כאשר המצב האישי מאפשר חופש בחירה מלא. מחד, מצב חיסכון יספיק לכל התנהלות שגרתית, הוא לא חלש מדי והכוח מגיע באופן מדוד. מאידך, מצב ספורט-פלוס ישגר את הסדאן הגדולה מהמקום או בתאוצות ביניים בכביש מהיר.

הסוללה בקיבולת 100 קוט"ש (90 קוט"ש נטו) מצהירה כאן על טווח של 580 ק"מ, אך עם חישוקי "21 הטווח מצטמצם ל-505 ק"מ. בפועל, את המבחן סיימנו עם צריכת חשמל של 24 קוט"ש ל-100 ק"מ, מה שיקנה לנו טווח נסיעה ריאלי של 375 ק"מ. סביר ביחס לגודל ולביצועים, מאכזב ביחס לגודלה, ונראה שהיצרנית צריכה לשקול עדכון תוכנת ניהול החשמל. ל-eT7 יש 3 עוצמות טעינה רגנרטיבית, אך הן ניתנות לבחירה מהמסך בלבד, מנופים מההגה היו עדיפים ומאפשרים שימוש בהתאם לצורך גם אם הגדרת הבסיס אחרת.

התנהגות הכביש של הסדאן החשמלית מעבירה תחושה קלילה יחסית לגודל ולמשקל, עם תגובות מאוזנות ופרוגרסיביות. האחיזה גבוהה בזכות ההנעה הכפולה והרכינה מינימלית. ההגה מדויק אך חסר היזון חוזר וגם הבלמים, הטובים בפני עצמם, אינם מעבירים תשדורת מספקת. אין פה את הריגוש שאפשר למצוא בספורטיביות חלשות וזולות משמעותית, אך אין ספק שתוכלו לנהוג בה מהר מאוד, בקו ישר או בכביש המפותל, והניו מצידה תשרה עליכם תחושה בטוחה.