במשך 7 שנים שווק הדור הראשון של סקודה קודיאק וממש מתחילת דרכו בשוק המקומי הוא הפך לחביב הקהל. הוא לא תמיד הצליח להתחרות במחירים האטרקטיביים של האאוטלנדר בזמנו, אך הוא הציג תא נוסעים איכותי ומודרני יותר.
מאז, הנמסיס היפני כבר השתדרג בדור חדש שהציג שיפור בכל פרמטר ואם זה לא מספיק, הדור הרביעי של האאוטלנדר שימש כבבואה לדור השלישי של ניסאן אקס טרייל, המשווק גם הוא בישראל. באוגוסט 2024 נחת כאן הדור השני של הקודיאק במטרה להחזיר את כבודו, זאת אחרי שהצ'רי טיגו 8 פרו כבש את לבבות נהגי הליסינג, וכעת אנו חוזרים עם הרשמים ממבחן מקומי כהלכתו.
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב שומר על המראה המוכר עם כמה עדכונים שעדיין לא יגרמו לאף אחד לסובב את הראש. איכות החומרים וההרכבה טובה, אך לא מצטיינת. הנדסת האנוש דורשת הסתגלות והשורה השלישית עדיין תתאים רק לילדים.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה בעיר ומחוצה לה טובה, כך גם בידוד הרעשים. רשימת האבזור משודרגת קלות ביחס לגרסאות הכניסה של הדור היוצא, זאת לצד אבזור בטיחות מקיף.
ביצועים והתנהגות: בגרסת ה-1.5 ליטר מורגש מחסור בכוח, אך היא תתאים לכל התנהלות שגרתית. התנהגות הכביש בטוחה, נשלטת וצפויה.
למי מתאים: לכל מי שחשב על הקודיאק הקודם - יקבל כעת קודיאק משופר. בנוסף אם אתם צריכים תא מטען שימושי וגדול משל המתחרים הישירים, גם כשכל המושבים בשימוש.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-214,990 שקל (רכב המבחן 214,990 שקל)
מה השתנה הדגם הזה?
הנדסת האנוש דורשת הסתגלות
עיצוב ותא נוסעים
העיצוב החיצוני הוא התפתחות מזה של הדור הראשון, לא משהו לסובב אחריו את הראש. בעצם, חוץ מכמה בעלי קודיאק אחרים שחלפו לידנו וזיהו את המחליף. יש כאן חזית מעודכנת עם פנסים מעט צרים יותר, מסגרת סבכה חדשה, ואת הבליטה המרכזית במכסה המנוע השקיעו ויצרו שתי תפיחות בצדדים. האורך שצמח ב-6.1 ס"מ (475.8 ס"מ) והגובה שירד ב-1.3 ס"מ (166.8 ס"מ), יחד עם משחקי הצבע בספוילר ובקורה האחורית יצרו מראה פחות מרובע ויותר זורם, ואילו מאחור הפגוש התעדכן קלות והפנסים בסגנון C חודרים עוד קצת לתוך מרכז דלת תא המטען, כשברמת הגימור שהגיעה ארצה, פס התאורה המקשר ביניהם הוחלף בכזה שחור.
מבפנים העיצוב התעדכן, אך גם פה לא מדובר במהפכה של ממש. המסכים השקועים הוחלפו בכאלה "צפים", עם לוח מחוונים "10.25 שמציע כמה תצוגות מתחלפות ואפשרות הצגת נתונים שונים בצדדים ובמרכז והשדרוג הבולט בדמות מסך מולטימדיה גדול "13 לעומת "8 בדור היוצא (ואפילו לעומת מסך ה-"9.2 שהוצע בחו"ל) עם אפשרויות התאמה אישית. הקווים כאן באופן כללי הפכו חדים יותר, וזה מתבטא היטב לרוחב הדשבורד, זאת לצד מאפיינים מוכרים כמו ההגה הדו-חישורי, שלושת גלגלות בקרת האקלים וידיות האחיזה שבדלתות.
איכות החומרים טובה - לא משהו יוצא דופן בקטגוריה, עם דיפוני גומי עבה בדשבורד ובדלתות, כמו גם תוספת גימור בד. איכות ההרכבה קצת פחות - בכביש משובש נשמעו צקצוקים ולא כל פאנל היה מהודק.
הנדסת האנוש טובה ולא קשה להסתגל לפקדים השונים, אך בכל זאת יש כאן כמה "פאולים", כמו למשל התפעול הכפול והמשולש של חוגות בקרת האקלים - אלו שבצדדים בנוסף לטמפרטורה גם אחראיות גם להפעלת חימום המושבים, וזו המרכזית בנוסף לעוצמת המיזוג בכל לחיצה תעביר אתכם לכיוון זרימת האוויר ולעוצמת השמע. עכשיו תחשבו כמה מעצבן זה שאתם ביום קיץ חם רוצים להנמיך מהר את הווליום ובמקום זה מנמיכים את המיזוג. כן, ישנה גלגלת על ההגה, אבל תודו, אין כמו לשלוח יד מהירה לכפתור עוצמה ייעודי. גם הפעלת בקרת השיוט מידית מאחורי ההגה כבר נראה כדבר ארכאי ובסקודה נדבקו בוירוס של פולקסווגן ואת חוגת השליטה על האורות החליפו בכמה כפתורים כמעט נסתרים בצד שמאל מתחת לפתח המיזוג וכדי להוסיף חטא על פשע אין חיווי בלוח המחוונים אם הפנסים דולקים.
הכניסה למושבים הקדמיים נוחה, המושבים רחבים ותומכים, עם כוונון ידני לכרית גב תחתון וגם לאורך המושב, מה שתורם לנוחות גם בנסיעה ארוכה. תנוחת הישיבה גבוהה כמובן ויש שפע מקום, אך ההגה לא יוצא מספיק. שדה הראייה טוב לפנים ולצדדים, מבט לאחור-צד יתקל בקורה אחורית רחבה אך חלון הצד המשולש מקל על העסק.
הכניסה לשורה השנייה נוחה גם היא, עם מפתח דלת רחב שמקל גם על חגירת ילדים. המרווח לשלושה מבוגרים סביר, כשהמושבים נעים על מסילה בחלוקה 60:40, אך אל תצפו פה למרווח רגליים עצום, שכן הדבר נועד יותר כדי לאפשר לאזן את מרווח הרגליים של היושבים בשורה השלישית.
הכניסה לשורה השלישית מתבצעת רק מצד ימין. לכאורה פן בטיחותי, אך בפועל מונע התקנת כיסא בטיחות בצד זה עקב מנגנון קיפול לכניסה פחות יעיל - הוא מסית את משענת הגב ובדחיפה המושב זז לפנים, אך בחזרה אינו חוזר למקומו האחרון אלא נשאר לפנים, מה שמצריך לכוון זאת שוב, ובנוסף הפתח שנוצר למעבר לאחור קטן. המרווח כאן יתאים לילדים קטנים, כשמתבגרים/ות כבר יחושו בצפיפות.
בסקודה דאגו למגוון תאים ופתרונות אחסון שונים, כמו למשל העברת בורר ההילוכים אל מאחורי ההגה, מה שפינה המון מקום בקונסולה המרכזית, עם תא אחסון פתוח, שני משטחי טעינה אלחוטיים, מקום ייעודי למטבעות ועוד משטח קטן שנועד לאכלס את השפריצר לניקוי מסך המגע. יש גם מחזיקי בקבוקים ופחיות שניתנים להכפלה על חשבון תא נוסף שם ותא מקורר מתחת למשענת היד המרכזית המתכווננת ותא נוסף משמאל להגה שגם כולל בתוכו מחזיק כרטיסים. זאת בנוסף לתא הכפפות הרגיל וזה העליון ותאים גדולים בדלתות הקדמיות שגם מרופדים.
תא המטען בדור השני גדל ב-56 ליטר ומציג נפח שימושי של 289 ליטר, נכון שזה פחות מהפאביה (ב-54 ליטר), אבל עדיין הרבה יותר בהשוואה למשל ל-148 הליטר של מיצובישי אאוטלנדר (גם אם מודדים עד לגג ומקבלים שם 205 מהם). אנחנו העמסנו בקלות צ'ימידן גדול ועוד מזוודת טרולי, שלא עברו את גובה המושבים. יש עוד קצת מקום שמסתתר מתחת לרצפה, שם תמצאו גלגל חליפי (צר) ואפילו תוכלו לאכסן את המדף הנגלל, כך שאם תקפלו את השורה השלישית לטובת 794 ליטר, תוכלו להסתיר את הציוד שלכם מעיני כל.
פס התאורה המקשר בין הפנסים האחוריים נשאר בחו"ל
איכות החומרים וההרכבה טובה, אך לא מצטיינת
מושבים קדמיים רחבים, תומכים ונוחים
איכות נסיעה ואבזור
הנוחות העירונית טובה, חישוקי ה-"17 והצמיגים הבשרניים (215/65), מצליחים לספוג היטב שיבושים קטנים, ואילו כאלה חדים עוברים שיכוך משמעותי לצד ריסון טוב במעבר פס האטה למשל, עם נדנוד רך שכזה בסיום. כושר התמרון טוב ביחס לגודל הרכב. הנוחות הבין-עירונית שומרת על הרמה, ללא נדנודים מיותרים בכביש גלי, תחושה יציבה ובידוד רעשים טוב. ואם כבר אנחנו בענייני סאונד - בסקודה העלימו את הפיצ'ר של המיקרופון לנהג והרמקול לשורה השלישית.
לקודיאק יש בשלב זה רמת גימור אחת, שבהשוואה לדור היוצא, היא בין ה"אמבישן" ל"סטייל". כך שכל מי שישדרג מגרסת ה"ביזנס", הפשוטה והנפוצה בציים, ירגיש בהבדל. גם אלו שיגיעו מה"אמבישן", יהנו מאבזור די מכובד כמו מסך המגע הגדול, חימום במושבים ושני משטחי טעינה אלחוטית שהוזכרו קודם, גג פנורמי, מראה נגד סנוור, תאורת אווירה ועוד. באופן מאכזב, אין כאן כניסה ללא מפתח.
מערך הבטיחות מקיף והמערכות השונות שנבדקו פעלו בצורה טובה, עם התרעות רטט בהגה שעובדות נהדר וחוסכות צפצופים מטרידים. נציין שבהתאם לאופי בו תאחזו בהגה, בנסיעה במקטעים ישרים, לא פעם התקבלו התרעות שווא אודות הצורך לאחוז בהגה, מה שגורם גם ל"בלימת התעוררות" אם לא מזיזים את ההגה ימינה-שמאלה באופן מוחשי כדי לאותות למערכת שהנהג חי ונושם (בזמן נסיעה בכביש ישר, כן?). נראה אותם מנסים לחנך את הנהג הישראלי להישאר עם שתי ידיים על ההגה.
המרווח לשלושה מבוגרים סביר
המושבים נעים על מסילה, יותר כדי לאזן את מרווח רגלים היושבים בשורה השלישית
הכניסה לשורה האחורית לא נוחה והמרווח יתאים לילדים בלבד
ביצועים והתנהגות
לקודיאק החדש יש כרגע 3 יחידות הנעה. דיזל 2.0 ליטר 193 כ"ס והנעה כפולה, מנוע זהה בהספק של 150 כ"ס והנעה קדמית, ואילו למושא המבחן המנוע הצנוע בהיצע עם 1.5 ליטר, 150 סוסים, 25.5 קג"מ וסיוע היברידי מתון שמביאים אותו ל-100 קמ"ש ב-9.9 שניות. נשמע קצת קטן עליו?
ובכן, בכל התנהלות שגרתית, לבטח כזו עירונית, אין לאורווה הזו שום בעיה להזיז את הקודיאק המגודל. ואגב, גם בכביש המהיר הוא לא אכזב, בזמן שברכב שלושה מבוגרים, שני ילדים ותא מטען עמוס. אך בכל זאת, לחובבי ההאצות והעקיפות, נספר שנדרשת לחיצה עמוקה על דוושת ההאצה כדי לסחוט את מלוא הכוח שגם אז מגיע בצורה ליניארית. אין ספק שמנוע ה-2.0 ליטר דיזל יהיה עדיף לגודל שכזה בזכות מומנט עדיף (+11.2 קג"מ) וגם תהנו מצריכת דלק טובה יותר, על חשבון תוספת של 31,500 שקל (נכון למועד המבחן).
התיבה כפולת המצמד על שבעת הילוכיה, פועלת בצורה טובה, ורק אם תתרכזו ממש תחושו בהעברת ההילוכים הראשונים, אך פרט לכך אופן פעולתה חלק וללא ספק היא שחקנית החיזוק של המנוע הצנוע. בסיום המבחן עמדה צריכת הדלק על 13.1 ק"מ לליטר. סביר לגמרי ביחס לגודל ואופי המבחן.
התנהגות הכביש נשלטת גם תחת עומס, עם תגובות פרוגרסיביות שיאותתו לנהג מהן מגבלות הרכב, בעיקר דרך הצמיגים ורכינת המרכב הסבירה יש לציין. שכן, לצד זאת, לא נמצא כאן שמץ של ספורטיביות, כאשר ההיזון החוזר מההגה והשלדה לא קיים, ואילו הבלמים מעורפלים משהו עם מהלך ארוך שרק לקראת סופו חשים בלפיטת הקליפר. נתנחם אם כך מהתחושה הבטוחה שמצופה ממוביל נוסעים באריזת קרוסאובר.
תא מטען שגדל ב-56 ליטר הפך אותו לשימושי גם כשהקודיאק בתפוסה מלאה
בקיפול מושבים תקבלו 794 ליטר, ויש אפילו וילון נגלל שמסתתר מתחת לרצפה
נוחות הנסיעה טובה והתנהגות הכביש בטוחה ונשלטת
סיכום
סקודה קודיאק החדש לא בא לשנות סדרי עולם, אלא רק לשדרג אותם מעט. הוא בעל נוחות טובה ושימושיות נהדרת, כשהפעם הוא נהנה מתא מטען גדול שיהיה פרקטי גם כשכל המשפחה נוסעת, וחשוב לא פחות, לעשות את הכל בבטחה.
מאידך, הכניסה לשורה השלישית והמרווח בה נותרו מצומצמים ואילו בגרסת הבנזין 1.5 ליטר מורגש מחסור בכוח, בעיקר בעליות ארוכות או תאוצות ביניים בכביש מהיר. משהו שגרסת הדיזל בתוספת של 31,500 שקל (נכון למועד המבחן) תוכל לפתור. רק קחו בחשבון שכדי לקזז את פער המחיר ביחס לנסועה הממוצעת בישראל לרכב פרטי למשל (כ-15.5 אלף ק"מ בשנה. רכבי ליסינג נוסעים יותר עם כ-27.5 אלף ק"מ בשנה), ובהתאם לצריכת הדלק המוצהרת (לשם החישוב) ובהינתן שתרכשו בנזין וסולר באותו המחיר (7.29 שקל, נכון ל-1.9.24) - אתם תדביקו את הפער (רק מבחינת הוצאות הדלק. ללא התייחסות לירידת הערך או תשלומים אחרים) הרבה הרבה אחרי שהרכב כבר ירשם כאספנות.
לבסוף, נראה שסקודה לא השקיעה רבות ביצירת הדור החדש ועשתה זאת בכוונה תחילה, עקב השקעה בכפל דגמים בכל סגמנט והצגתו הצפויה של מוביל נוסעים חשמלי. בכך, שמרה על המתכון המוכר והמוצלח יחד עם כמה שדרוגים ושינויים, כדי שבכל זאת לא נקרא לזה מתיחת פנים. בהתאם, כל מי שזקוק לרכב 7 מושבים, ואי-פעם חשב על הקודיאק, לא יתלבט יותר מדי ויחשוב עליו גם הפעם וידע שעכשיו גם אפשר להכניס מספיק ציוד בתא המטען.