ניסאן ג'וק (מתיחת פנים) במבחן: ג'וק מנצח לא מחליפים?

ניסאן לא ממהרת לשום מקום. את הג'וק הראשון הציגה ניסאן במרץ 2010, בתערוכת ז'נבה, את הדור השני היא הציגה מעל ל-9 שנים אחריו, בספטמבר 2019. בדור הראשון, מתיחת הפנים עדכנה את העיצוב ויחידות הנעה, ואילו בדור השני, מתיחת הפנים שהגיעה 4 שנים וחצי אחרי הצגתו, היא שמרה לטיפול במולטימדיה והחזרת הצבע הצהוב. האם זה מספיק לו כדי להישאר רלוונטי? במה עוד הוא השתפר, אם בכלל? כמה חסכונית ההנעה ההיברידית, ולמי הוא יתאים?

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: אין חדש תחת השמש. העיצוב החיצוני נותר זהה עם אותם מאפיינים מעניינים, מבפנים עדכון לאור הגדלת מסך המגע. איכות החומרים סבירה כמקובל, איכות ההרכבה טובה, הנדסת האנוש מצוינת והמרווח מאחור מצומצם.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה טובה בעיר ומחוצה לה, אך בידוד הרעשים אינו מוצלח. רשימת האבזור מכובדת, אך היינו מצפים לעדכון גם של מערכות הבטיחות.
ביצועים והתנהגות: גרסתו ההיברידית מוצלחת יותר מגרסת ה-1.0 ליטר, אך צריכת הדלק אינה מרשימה כמצופה. התנהגות הכביש שובבה.
למי מתאים: למי שמחפש/ים ג'יפון עירוני, נוח ומאובזר ומרבים לנסוע בעיקר לבדם או בזוג.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-144,900 שקל (רכב המבחן 158,990 שקל)

עיצוב ותא נוסעים
מבחוץ, לא תזהו ממש מה השתנה בג'וק המחודש, כשחדי העין יבחינו בחישוקים שונים. עדיין יש כאן את כל אותם מאפייני עיצוב מוכרים של הדור השני, כמו הפנסים העגולים עם חתימת התאורה המעניינת, תאורת-יום צרה בקומה מעל שמתחברת אל גימור הניקל שבסבכה, הפרופיל הפחוס עם הגג ה"צף", הידיות הנסתרות בדלתות האחוריות ושאר סממני "פנאי" כמו חצאיות וקשתות בתי גלגלים מפלסטיק שחור. בכל מקרה, כמו בעבר, יש שיאהבו ויש שלא.

מבפנים השינוי נוגע לחלקו העליון של הדשבורד שהפך קצת יותר מעוצב; שינוי שנבע לאור הגדלת מסך המולטימדיה ל-"12.3, לעומת "8 בעבר, ובהתאם גם פתחי המיזוג העגולים שבמרכז הוחלפו בכאלה מלבניים. אהה, גם עיצוב משענת היד עודכן לטובת גישה נוחה יותר למחזיקי הכוסות. יש גם לוח מחוונים דיגיטלי בגודל זהה עם תצוגות מתחלפות, זאת לצד המושבים בסגנון ספורטיבי, אך פחות נאים מאלו הלבנים שהוצעו טרם העדכון, ויש גם תאורת אווירה עדינה שמוסיפה טאצ' חביב.

איכות החומרים סבירה, כפי שנפוץ למצוא בקטגוריית הג'יפונים הקטנים. איכות ההרכבה טובה ומה שחשוב עוד יותר היא הנדסת אנוש מצוינת - הכל פשוט לתפעול וכל כפתור מונח בדיוק במקום בו היינו מצפים למצוא אותו ובהישג יד. גם תפעול המולטימדיה פשוט וכך גם תפעול תפריטי לוח המחוונים הדיגיטלי החדש.

הכניסה למושב הנהג נוחה, המרווח מספק והמושבים נוחים. שדה הראייה טוב מאוד לפנים ולצדדים, אך מבט לאחור-צד יפגיש אותנו עם החלונות הקטנים וקורה אחורית עבה.

הכניסה למושב האחורי לא תמיד תהיה נוחה לילדים, עקב מיקום גבוה (עבורם) של ידית הפתיחה ה"נסתרת". המרווח טוב יחסית ויתאים לשני מבוגרים או לחילופין לשני מושבי בטיחות, כאשר המקום שנותר במרכז הוא על הנייר בלבד. המושב עצמו קצר ומשענת הגב בולטת במקצת, מה שלא מנבא נוחות לאורך זמן ובנוסף האווירה קודרת עקב גוונים שחורים וחלונות קטנים שלא מכניסים הרבה אור. פתחי מיזוג אין כאן, אך לפחות המזגן חזק וכן נמצא עוד שקע USB, מסוג Type C בנוסף לרגיל שהיה כאן טרם העדכון.

תא המטען בנפח 354 ליטר, לעומת 422 ב-1.0 ליטר, ובכל זאת הוא שימושי למדי. הוא עושה זאת בזכות מבנה רחב וללא בליטות מעצבנות ויש גם שני וויי תלייה. אך אם תדחפו כאן עגלת תינוק או טיולון, המקום יגמר, ובנוסך נזכיר גם את סף ההעמסה הגבוה, אך מנגד הרצפה ממוקמת יחסית גבוה, שכן תחתיה מסתתר גלגל חליפי וכלי נהג.

איכות נסיעה ואבזור
נוחות הנסיעה העירונית טובה, עם רכות מסוימת ובנוסף כושר התמרון טוב מאוד, ויחדיו אפשרו לנו לנהל את סידורי היום-יום באופן נעים. הנוחות הבין עירונית אף משתפרת, עם תחושה יציבה בכביש גלי, גם באלו הקיימים בכביש 6 למשל. מאידך, בידוד הרעשים הוא עקב האכילס של הג'וק, כאשר פרט לרעשי הכביש והרוח המקובלים בסגמנט מצטרף גם מנוע רועש עם צליל שאינו נעים.

לג'וק רמת גימור אחת, "אסנטה טק", מאובזרת למדי וכוללת למשל את המסכים שהוזכרו קודם, חיישן קרבה לפתיחה ונעילת הרכב ללא מפתח, מראה פנימית נגד סנוור, מצלמת רוורס, חיישני חנייה אחוריים וקדמיים, משטח טעינה אלחוטית, בלם יד חשמלי עם "אוטו הולד" וחישוקי "17. בתוספת של 5,000 שקל (נכון למועד המבחן), תקבלו את ה"אסנטה טק TT", שכוללת גג בצבע שחור, חישוקי "19 וגם פנסי ערפל לד.

בתחום הבטיחות ישנם את המערכות המקובלות, אך לחובתן נציין את מערכת תיקון סטייה מנתיב שפועלת על בסיס בלימה ולא בתיקוני הגה, מה שיוצר חווית תיקון שעלולה להבהיל או לעצבן. כמו כן בהתאם לתקנות האירופאיות, התרעת חריגה ממהירות נדלקת מחדש בכל הנעה, אך לחיצה זריזה על כפתור OK שעל ההגה תשתיק אותה. ודבר אחרון, למרות מתיחת הפנים, הג'וק המעודכן לא קיבל בקרת שיוט אדפטיבית או התרעת רכב בשטח מת, אך נציג היבואנית עדכן שהם מציעים ללקוחות אפשרות להתקנה מקומית.

ביצועים והתנהגות
הפעם למבחן הגיעה גרסתו ההיברידית של הג'וק, המבוססת על מנוע בנזין 1.6 ליטר ותיבה אוטומטית חכמה (4 הילוכים למנוע הבנזין ועוד שני הילוכים למנוע החשמלי, שיש מנוע חשמלי שמשמש להעברת ההילוכים ביניהם – כך לדברי ניסאן מתקבלות יותר אפשרויות של שילובי הילוכים שונים התורמים לחיסכון בדלק. עוד נגיע אליו. הספק המשולב עומד על 143 כ"ס (+29 כ"ס לעומת ה-1.0 ליטר בנזין) והאצה ל-100 קמ"ש מקזזת שניה שלמה ועוצרת את השעון על 10.1 שניות.

כל השילוב הזה בין המנועים וההילוכים יוצר תחושה עסוקה של יחידת ההנעה הזו. מצד אחד, הסיוע החשמלי מורגש, וזה טוב, מה שגם יוצר תחושה הרבה יותר זורמת ממנוע ה-1.0 ליטר ותיבת המצמדים הכפולים שלו. מאידך, המעברים בין השניים מורגשים לעיתים וזה כבר פחות חיובי, יחידת ההנעה אינה שקטה במיוחד ותיבת הילוכים (או שמא נאמר תיבות ההילוכים), מושכת לא פעם הילוכים, מה שמגביר את הרעש גם במהירות עירונית שלווה ובאופן כללי הוא לא מרגיש חזק כמו מנועי טורבו קטנים בעלי הספקים קרובים כמו אצל המתחרים.

יש כאן בורר מצבים סטנדרטי - אקו, רגיל ספורט, ובנוהל פשוט קראו לזה: מוחלש, רגיל, מחודד. יש גם כפתור EV לנסיעה חשמלית קצרצרה ואיטית וכן כפתור למעבר ל-e-Pedal שלא ממש מזכיר את זה של החשמליות וגם לא מגיע לכדי עצירה, אך בהתנהלות עירונית בעת הרמת הרגל מדוושת ההאצה, מורגשת האטה, מה שחוסך שימוש בבלמים.

אז אחרי כל ההיברידיות הזו בין המנועים ובין התיבות, ושימוש רב באחזור האנרגיה שמציעה הדוושה החכמה, ציפינו לצריכת דלק שתזכיר לנו היברידיות קלאסיות כמו יונדאי איוניק למשל, אך לבסוף סיימנו עם צריכת דלק של 16.7 ק"מ לליטר.

בתחום התנהגות הכביש לא היו הפתעות. הפלטפורמה המוצלחת של רנו קליאו / קפצ'ור, עושה את שלה והג'וק מרגיש שובב. ישנו היזון חוזר טוב מהשלדה, הגה מדויק אם כי חסר פידבק, בדומה לתחושה מהבלמים שלמרות זאת עושים עבודתם בצורה טובה. בכל מקרה, המנוע החלש כבר יגרום לכם לוותר על התענוג.