$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מיני אייסמן במבחן: המחיר מקסי, הטווח מיני

הגרסה היותר פרקטית למיני קופר החשמלית נוחתת בישראל עם טווח נסיעה שמבטיח כ-400 ק״מ לסוללה מלאה, האם היא מקיימת? ומה עוד מייחד את האייסמן?

עמית מרצ'לי   21.01.25 - 16:58
Getting your Trinity Audio player ready...
צילום: עמית מרצ`לי
צילום: עמית מרצ`לי
שיתוף הפעולה בין מיני לענקית הרכב הסינית GWM שנולד אי-אז בשנת 2018 בראשיתה של המהפכה החשמלית, נרקם במטרה להעביר את המותג הבריטי-גרמני אל העידן החדש ולחסוך בעלויות. פירותיו של המהלך הגיעו כמה שנים לאחר מכן עם השקתה של הקופר החשמלית הראשונה המיוצרת עד היום במפעלי החברה בסין, ובשנת 2022 נרשם צעד נוסף עם חשיפת המיני אייסמן קונספט, ששנתיים לאחר מכן הפכה לגרסת הייצור שאתם רואים כעת מולכם ואנחנו לקחנו למבחן.

תחילה, זה עלול היה להיראות כמו חיסול המותג, שכן לא רבות מיצרניות הרכב שפונות לרגש של הנהגים, הצליחו לעשות את המעבר לעידן החשמלי בצורה חלקה וראו ערך אבארט 500e וקופרה בורן. אבל במבחן התוצאה, למיני קופר החשמלית היה קסם והיא הצליחה לשמר את חדוות הנהיגה של אבות-אבותיה (פחות או יותר), מה כן היה חסר לה? טווח נסיעה משכנע. לעומתה, מיני אייסמן גדולה יותר ומאכלסת מארז סוללות שמבטיח נסועה של כ-400 ק״מ - אז למה בכל זאת נשארנו מעט סקפטים?
 
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: חיצונית, האייסמן ממשיכה את הקו העיצובי החדש של מיני וכך גם תא הנוסעים, בו איכות החומרים סבירה לצד איכות הרכבה טובה מאוד.
איכות נסיעה ואבזור: כיול המתלים קשיח ומכוון לנהיגה דינאמית ופחות לשיכוך מהמורות. לארץ מגיעה רמת גימור אחת שמציעה מפרט אבזור מכובד, בקרת שיוט אדפטיבית בולטת בהיעדרה.
ביצועים והתנהגות: ההיגוי חד ומדויק ובשילוב זמינות המומנט המיידית מייצרים חוויה שהסיניות עוד מתקשות לספק. לא היינו ממליצים לבדוק את המגבלות, היא עשויה להפתיע באיבוד אחיזה.
למי מתאים: מעריצי מיני מושבעים, שצריכים גישה נוחה לשורת המושבים השנייה ולא מתכוונים לחצות מעבר לגבולות גוש דן על בסיס יומי.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-259,900 שקל לגרסת E (רכב המבחן מ-299,900 שקל לגרסת SE).
עיצוב ותא נוסעים
בהיעדר גרסת 5 דלתות חשמלית לקופר האייקונית, האייסמן מתייצבת בהיצע הדגמים של מיני בדיוק בין הקופר הקלאסית לבין הקאנטרימן, יש גם שיראו בה כיורשת של המיני קלאבמן מהעבר. העיצוב החיצוני משלב אלמנטים מהקופר ומהקאנטרימן, ומצליח לשמור על הזהות המובחנת של המותג, למרות שבחזית תמצאו כעת פנסים מרובעים. רכב המבחן בגוון החדש "אדום רבל״ תורם את חלקו להופעה המוצלחת, וכך גם חישוקי גלגלים בגודל ״18 ששומרים על פרופורציות מצוינות. זנב המכונית העגלגל הוא ככל הנראה החלק המוצלח ביותר בזכות הפנסים האייקונים שבתוכם מתחבא דגל בריטניה וגם כיתוב האות "S" בצהוב שמוסיף לאווירה.
 
תא הנוסעים ממשיך את הקו החדש של מיני ומשלב ערב-רב של מרקמים וחומרים ממוחזרים. במרכזו מוצב משטח זכוכית עגלגל בגודל ״9.4 השולט על כל תפריטי המכונית ומריץ ממשק הפעלה חדש שעלול להיות מסובך תחילה, אך סידור קיצורי הדרך ובפרט השליטה על בקרת האקלים נגישים וברורים לתפעול בזמן נהיגה. איכות החומרים לא מצטיינת ומאחורי הצבעוניות הנעימה מסתתר גם לא מעט פלסטיק קשיח, איכות ההרכבה לעומת זאת טובה מאוד. בכל רחבי התא תמצאו קופסאות אחסון יעילות, עוד אלמנט עיצובי ייחודי שהכניסו מעצבי מיני.

פאנל המתגים המפורסם אמון מעתה על בורר הילוך הנסיעה, התנעת המנוע ובחירה בין מגוון מצבי אווירה אשר משפיעים לא רק על צבעי התאורות בתא הנוסעים, אלא גם על הצלילים שתשמיע המכונית. מיקומו של הפאנל "נופל" בדיוק ליד, אך המעבר בין מצבי האווירה אורך מספר שניות ומלווה בצלילים שמשתלטים על המערכת, גימיק חמוד ולא מעבר. המושבים שהגיעו ארצה בעיצוב ספורטיבי נוחים, אך לא היינו מתנגדים ליותר תמיכה באזור הרגליים. שדה הראייה מאפשר לראות את קצה המרכב, והחלון הקדמי הצר מציג ראות טובה יותר מהקופר אך מוגבלת לכשעצמה. גם הראות לאחור לא מצטיינת יחד עם קורות אחוריות עבות.

הגישה לשורת המושבים השנייה עלולה להיות מאתגרת בגלל מפתח צר יחסית. האייסמן מסוגלת תיאורטית לאכלס שלושה נוסעים מאחור, אלא שכשמתיישבים מגלים בסיס מושב נמוך ושקוע לאחור שיוצר מנח רגליים בעייתי לנסיעות ארוכות. המושב האמצעי אגב, הוא יותר כרית בולטת וצרה שתתאים לילדים קטנים בלבד, ותעלת הינע גבוהה לא תורמת לשיפור איכות החיים. הנוסעים מאחור לא יקבלו יציאת מיזוג אבל כן מחזיק כוסות וצמד יציאות טעינה שהוטמעו בצורה די רשלנית.
 
תא המטען בנפח 300 ליטר בעל רצפה עמוקה, המפתח רחב וסף ההעמסה מעט גבוה - לא מדובר בנקודת החוזקה של המכונית, ובכל זאת השימושיות סבירה. כן היינו שמחים למצוא גלגל חליפי ובמקום זאת תמצאו ערכה לתיקון תקרים.
איכות נסיעה ואבזור
כמו כל מיני שנסענו עליה גם כאן כיול המתלים נוקשה וממוקד יותר בצד הדינמי, ופחות בשיכוך תחלואי הכביש כשגם מחוץ לעיר המשיכה אותה תחושה עסוקה של המתלים. יש שיראו בכך חיסרון ואילו אחרים יתמסרו לחוויה הספורטיבית שבשילוב תנוחת ישיבה נמוכה והגה בשרני מייצרים חוויית קארטינג חמקמקה. רעשי רוח הופכים נוכחים החל מ-100 קמ"ש בעיקר כי לא תשמעו רעשי מנוע.

מיני אייסמן מוצעת בישראל ברמת גימור אחת, ״פייבוריט״, שם תמצאו למשל מערכת מצלמות היקפית, חנייה אוטומטית, תאורת אווירה, כוונון חשמלי למושבים עם זיכרונות וחימום להגה, גג פנורמי (עם וילון חשמלי) ועוד. בנוסף, האייסמן מחוברת לאפליקציה שמאפשרת שליטה על פונקציות שונות ישירות מהטלפון הנייד. מפרט הבטיחות כולל את כל המערכות המקובלות כיום בשוק, למעט בקרת שיוט אדפטיבית, עובדה שעל נחיצותה במכונית עירונית אפשר להתווכח, אבל היא כן צפויה להרחיק חלק מקהל הרוכשים הפוטנציאלי.
ביצועים והתנהגות
נכון לרגע כתיבת המבחן האייסמן משווקת בישראל עם סוללה אחת בקיבולת 54.2 קוט״ש (49.2 קוט"ש נטו) ומנוע בהספק של 218 כ״ס עם מומנט מרבי של 33.6 קג״מ. נתון התאוצה מסתכם ב-7.1 שניות והמהירות המרבית נעצרת ב-170 קמ״ש, בשם השמירה על הסוללה כמובן.

נתונים אלה עלולים להביא לפיהוק אצל חלק מהישראלים שהתרגלו לדגמים הסינים עתירי ההספקים, אבל במציאות האייסמן לא משדרת בשום שלב שחסר לה כוח. להאצה מתלווים צלילים אשר בוקעים ממערכת השמע, שתחילה התחבבו עלינו אבל במציאות הנוכחית קשה להתנתק מהעובדה שהם מזכירים רעש של אזעקה.

על-פי נתוני היצרן האייסמן בעלת הסוללה הגדולה שנחתה תחילה בארץ הקודש מסוגלת לגמוע 396 ק״מ - לא נתון מרשים בפני עצמו, ובהתאם חשבנו שנוכל לכל הפחות לעמוד בו באמצעות נסיעה נינוחה ואפילו עדינה, מאוד, כולל כיבוי בקרת האקלים (וליהנות ממשב הרוח הקריר של חודשי החורף), ובכל זאת סיימנו את המבחן עם צריכת חשמל של 16.4 קוט"ש ל-100 ק"מ וטווח ריאלי (בין ריקון סוללה לטעינה) של 300 ק"מ, כלומר פחות מכך אם לא בא לכם להיתקע באמצע הדרך, ולכן נמליץ לתכנן נסיעות ארוכות בקפידה.

לטובתה נציין כי מערכת הבלימה הרגנרטיבית האדפטיבית שעוצמתה מושפעת מרמת הקרבה לרכב מלפנים עושה עבודה טובה בשימור האנרגיה הקיימת, וגם הנגישות למצב B בבורר ההילוכים (שמאפשרת נהיגה בדוושה אחת עד לעצירה) אפשרה לנצל כראוי את הירידות שבדרך ולחסוך כמה קילומטרים. מפגש עם עמדת הטעינה חשף בפנינו שהאייסמן מסוגלת להיטען עד לקצב של 95 קילוואט ושטעינה מ-20% עד 90% אורכת בפועל כ-45 דקות (בעוד נתוני המפרט עומדים על 10%-80% בחצי שעה), אך כידוע זהו נתון המושפע מטמפרטורת הסוללה, הקצב בפועל שמספקת עמדת הטעינה ועוד.

במקטעים הדינאמיים של המבחן התגלה היגוי מצוין שבשילוב עם המומנט הנכבד ולמרות ההנעה הקדמית, מצליח לגרום למיני השובבה לשחק. לא היינו ממליצים לבדוק את מגבלות הרכב והוא בהחלט יכול להפתיע באיזו החלקה עם נעיצה של המצערת, אבל האייסמן מהנה לנהיגה בצורה שיצרניות הרכב הסיניות עדיין מתקשות לפצח. המעבר למצב ספורט משנה את הצבעים בתא הנוסעים וגם המחוונים מתחדדים בהתאם, אבל ברכב חשמלי עם נתונים בסיסיים טובים כמו המיני קשה להגיד שהורגש שינוי מהותי בהתנהגות.
סיכום
לשאלה שאיתה פתחנו, מיני אייסמן מצדיקה את שמה והיא מוכיחה שלא צריך ערימות של כוח ומומנט כדי להיות מהנה לנהיגה בכביש המפותל. אנחנו גם אוהבים מאוד את שפת העיצוב החדשה בתא הנוסעים, שמצליחה לשלב באופן מוצלח בין המורשת של המותג ולהנגיש אותו לעידן הדיגיטלי. מנגד, העיצוב החיצוני לא מגניב כמו זה של הקופר, איכות החומרים בתא הנוסעים רחוקה מלהיות ״פרימיומית״ וטווח הנסיעה טוב מזה שהוצע בעבר בקופר, אבל עדיין לא מספיק שימושי.
 
חסרונותיה של האייסמן כנראה לא יזעזעו את מעריצי המותג ההדוקים, אליהם בכל מקרה מכוונים במיני, אבל האם ביכולתה למשוך אליה קהלים חדשים? אנחנו לא בטוחים, בטח לא כשהיא יקרה משמעותית ממתחרותיה מבית ג'ילי למשל כמו וולוו EX30, סמארט #1 וזיקר X הפופולרית. בהמשך השנה, עתידה להצטרף להיצע המקומי גם גרסת הכניסה עם סוללה בקיבולת 42.5 קוט"ש (38.5 קוט"ש נטו), עם טווח נסיעה מוצהר של 298-310 ק״מ, ואולי בתמחור נכון היא עשויה לשפר את המצב עבורה.