מקסוס הוא כבר לא מותג חדש בישראל, ולמען האמת גם לא באירופה כשהחל דרכו כיצרנית רכבים מסחריים בריטית עד שגם עליו הסינים השתלטו.
לאחרונה הוא מתעורר מחדש בשוק המקומי, ולאחר שיווקו על ידי צ'יינה מוטורס גם UMI החלו לשווק את צמד המיניוואנים (מיפה 7 ו-9) וכך גם "אוטו חן" מקבוצת בליליוס שעשתה מעשה ומשווקת גם קו מסחריות חשמליות - e Deliver - מה-3 הקטנה ועד ה-9 הגדולה.
בחרנו תחילה את האי-דליבר 5 מאחר והיא החדשה מביניהן, זו שאמורה לתת את היתרונות של רכב חשמלי לצד תחושה מודרנית ולהתחרות בדגמים כמו סיטרואן ג'מפי, פורד טרנזיט קסטום ורנו טראפיק. איך היא?
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב חביב ביחס למסחריות ומרגיש מודרני מבפנים, אך איכות החומרים בסיסית כמקובל. קיים מחסור בתאי אחסון אך נפח תא המטען גדול ביחס למתחרים בעוד כושר העמסה והגרירה דומה
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה אינה מצטיינת, בעוד רשימת האבזור מכובדת וקיימות מערכות בטיחות מתקדמות.
ביצועים והתנהגות: ביצועי המנוע החשמליים זריזים ויספיקו לכל התנהלות שגרתית, טווח הנסיעה יתאים לאלו העובדים באזורים מוגדרים או על קו קבוע.
למי מתאים: למי שמחפש מסחרית עם נפח העמסה מכובד לצד חיסכון בעלויות האחזקה ומחיר רכישה נמוך משל המתחרות לוגמות הסולר.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-224,990 שקל (רכב המבחן 224,990 שקל)
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
מקסוס אי-דליבר 5: חלופה טובה למסחריות לוגמות הסולר?
מאפיינים אובליים בעיצוב החיצוני מקנים לה מראה חביב למרות הצורה המלבנית הכללית של כל מסחרית אחרת
עיצוב ותא נוסעים
העיצוב החיצוני בהחלט חביב, עד כמה שמשהו מלבני יכול להיות "חביב", וזאת בעיקר בזכות החזית, עם סבכה תחתונה אובלית ויחידות תאורה עם חתימה חביבה. גם מאחור מקסוס שיחקו עם הקטע האובלי בפגוש ובפנסים שמחולקים לשלוש קומות. ולסיכום - מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה מבטים מטכנאים שונים בברלינגו (כן כן, אתה, אתה יודע על מה אני מדבר).
מבפנים העיצוב מודרני וחביב בסך הכל. לוח מחוונים קטן ומסך מולטימדיה "12.3 זקוף, גם הגוונים האפורים הבהירים מקנים תחושה אוורירית ולפלסטיקה טקסטורה שונה. אבל אל תצפו לתחושה משפחתית מאחר ואיכות החומרים בסיסית כמקובל בקטגוריה - עמידות על פני רכות.
על דוושת התאוצה תמצאו סימן Play ועל דוושת הבלם סימן Stop, רעיון היתולי שכזה, שכבר פגשנו בפולקסווגן ID. Buzz ובעוד מספר דגמים מבית VW.
הנדסת אנוש סבירה. תפעול המולטימדיה פשוט וגם הפקדים השונים שעל ההגה, וראוי לציון כפתור ברירת עוצמות הרגנרציה. אך מאידך כפתורי הדלקת האורות שוכנים משמאל להגה במיקום נמוך ונסתר.
מושב הנהג מתכוונן לגובה ובעל כוונון מוגבל לזווית משענת הגב. תנוחת הישיבה גבוהה וזקופה, אך המושב עצמו נוקשה ועלול לאתגר את הגב לאורך זמן.
שדה הראייה טוב מאוד, רק לפנים כמובן, מה שמעלה שאלה לגבי קיומה של מראה מרכזית... טוב, בכל זאת אפשר לייצר גרסת נוסעים בהתקנה מקומית.
המושבים לצד הנהג דומים למדי לאלו של הנהג, עם מרווח רגליים טוב גם ליושב במרכז.
מבחינת תאי אחסון, בקבינה יש אחד רוחבי עליון, מחזיקי כוסות נשלפים ונמוכים יחסית, תאי רשת בדלתות ואחד קטן במרכז, ו... זהו - למרות דשבורד בגודל של הנגב, אין עליו שום תא אחסון, אין תא כפפות, אין מחזיקי טפסים (קליפבורד) או כל פתרון חכם שפגשנו במסחריות אחרות, אולי היבואן ינסה ליעל את המרחב בצורה יצירתית בעזרת אביזרי אפטר מרקט. כן יש המון מקום באזור רגלי הנוסע הימני, אז תוכלו להעמיס פה עוד איזה קרטון.
נפח תא המטען בגרסה הקצרה-נמוכה שנבחנה עומד על 6,600 ליטר (7,600 בגרסה הקצרה-גבוהה או 7,700 בגרסה הארוכה-נמוכה). בהשוואה למשל לסיטרואן ג'מפי (דיזל), מדובר באקסטרה 1,300 ליטר. כושר העמסה עומד על 1.2 טון (דומה לג'מפי) וכושר הגרירה על 1.5 טון לנגרר עם בלמים (200 ק"ג פחות מהצרפתייה).
מבחינת שימושיות ישנן שתי דלתות הזזה ומאחור דלתות כנף שנפתחות עד 180 מעלות והן מחולקות 60/40. בפנים ישנה תאורת לד אחת, רצפת גומי ו-4 טבעות עגינה על הרצפה.
תא נוסעים שנראה מודרני, אבל לא יזיקו פה עוד תאי אחסון
לחצן Play להאצה ולחצן Stop לבלימה - לנו זה מוכר כבר מפולקסווגן ID. Buzz
איכות נסיעה ואבזור
נוחות הנסיעה אינה נקודת החוזק של האי דליבר 5. התחושה קופצנית ומפגעים שונים מורגשים. כושר התמרון טוב מאוד.
הנוחות הבין-עירונית קופצנית גם היא בכבישים גליים, אך פחות ופחות ככל שהרכב עמוס, הגיוני שכן הרכב נועד לנסוע עמוס במרבית הזמן גם אם באופן חלקי. בידוד הרעשים אינו מהטובים בקטגוריה עם תהודה נוכחת בקבינה שמגיעה בעיקר מרעשי כביש, ובנוסף נשמע קולו הצורמני משהו של המנוע החשמלי, המזגן אינו שקט ובאופן קבוע נשמע רעש מדחס שכזה, עוד שכבת בידוד יכולה לפתור את הסוגייה.
כמו לא מעט מסחריות, אין ממש רמות גימור, אבל מה כן יש - הנעה בכפתור, קישוריות אלחוטיות לנייד, חיישני רוורס ומצלמות היקפיות, חימום במושבים הקדמיים, בלם חניה חשמלי, תאורת לד וחישוקי "16, ולמרות רשימת האבזור הנאה, היא לא כוללת חיישני גשם ואורות או תאורה בסוככי השמש למשל.
מצד שני, מערך הבטיחות כולל את כל המערכות המקובלות וכן בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום לתנועה חוצה בצומת, זיהוי תמרורים והתרעת עייפות. המערכת שנבדקו פעלו בצורה טובה וגם התרעות ניטור הנהג אינן מציקות יתר על המידה. בשלב זה, האי דליבר 5 טרם נבחנה במבחן הריסוק האירופאי, אך במבחן המסחריות של ה-Euro NCAP קיבלה את הדירוג "פלטינום" הגבוה ביותר.
המושבים נוקשים ועלולים לאתגר את הנוסעים בנסיעות ארוכות
כדי בכל זאת להנעים את הנסיעה, יש כאן לא מעט אבזור, אפילו חימום במושבים
ביצועים והתנהגות
למקסוס אי דליבר 5 מנוע יחיד, ההנעה קדמית וההספק עומד על 163 כ"ס עם נתון מומנט של 24.5 קג"מ שאומנם לא נשמעים הרבה, אבל לא תרגישו במחסור בכוח, כל עוד אתם לא טייסי קרב. ההאצה ל-100 קמ"ש סבירה לגמרי עם 10.7 שניות.
גם בתנאי אמת, המסחרית הזו מרגישה זריזה מאוד. נכון, התחושה לא עוצמתית, אבל בשביל הייעוד שלה, המנוע עושה עבודה מצוינת.
תמצאו פה גם בורר מצבים - חיסכון, רגיל וספורט ושלושה מצבי רגנרציה (מצב 2 ו-3 מורגשים מאוד), אך ללא אפשרות נהיגה בדוושה אחת. בכל מקרה, לא משנה במה תבחרו, בכל הנעה תחזרו למצב הרגיל ועוצמת הרגנרציה השנייה.
הסוללה בקיבולת 64 קוט"ש מאפשרת טווח נסיעה מוצהר של 339 ק"מ (316 ק"מ בקצרה-גבוהה, 324 ק"מ בארוכה-נמוכה). את המבחן סיימנו עם צריכת חשמל של 18.1 קוט"ש ל-100 ק"מ, חסכוני יותר מנתוני היצרן (20.6 קוט"ש ל-100 ק"מ), כך שנתון טווח הנסיעה בהחלט בר השגה, אבל, וזה אבל גדול, ככל שתעמיסו יותר הטווח יתקצר כמובן, מה שהופך את הרכב אידאלי למשלוחים עירוניים / פרבריים.
מטען פנימי 11 קילוואט יאפשר לכם לטעון את הסוללה מ-5% ל-100% ב-7 שעות וחצי, ואילו טעינה מהירה אפשרית בהספק של 70 קילוואט בלבד, כך שתזדקקו ל-42 דקות למילוי 10%-80%.
בסעיף התנהגות הכביש נציין אחיזה טובה יחסית, אך כאמור שימו לב לקופצנות או מאידך למצב בו הרכב עמוס, אז הנטייה לתת היגוי תגבר, מאידך הרכינה אינה בולטת מדי. ובנוהל המתאים לסוג זה של רכבים, אין ממש חשיבות להיעדר התקשורת מההגה כל עוד הוא מפנה את הרכב לכיוון הרצוי, או לתחושות מהבלמים, שלמען האמת במצבי הבלימה הרגנרטיבית בקושי תדרשו להם.
סטנדרט: שתי דלתות הזזה
לא שונה ממסחריות דיזל: נפח של 6,600 ליטר בגרסה הקצרה-נמוכה, כושר העמסה של 1.2 טון וכושר גרירה של 1.5 טון
סיכום
מקסוס אי דליבר 5 מפיחה רוח חדשה בסגמנט המסחריות בגודל בינוני, אחרי שהג'מפי החשמלית עוד לא חזרה אלינו מתוחת פנים וגם פולקסווגן ID. Buzz טרם נחתה פה, בעוד מרצדס e-ויטו כבר בסקאלה אחרת של מחיר. ראשית, תוכלו כמובן לשכוח מהוצאות הדלק לעומת עלות החשמל, והוזלה משמעותית גם בעלות הטיפולים, היא מאובזרת יחסית וכוללת מערכות בטיחות מתקדמות ולסיום אחריות ל-5 שנים מלאות (או 100,000 ק"מ).
בצד הפחות חיובי, נציין את המחסור בתאי אחסון בקבינה, נוחות הנסיעה וטווח שלא יתאים לנסיעות עמוסות וארוכות. אבל בסוף, אם המסחרית של העסק שלכם נוסעת באזור מוגדר או על קו קבוע, היתרונות יעלו על החסרונות, על אחת מחיר הרכישה שנמוך מהמתחרות בעלות מנועי הבעירה הפנימית.
מקסוס אי-דליבר 5 במבחן