בקרוב: קנס על שימוש בסלולרי בעת חציית כביש

מתבוננים בטלפון הנייד במהלך חציית כביש? החל מהחודש הבא הדבר יאסר והולך רגל שיתפס מדבר, מקליד או אף מתבונן בצג  - צפוי לקבל קנס. על פי הפרסומים, משרד התחבורה נמצא בימים אלו ביישורת האחרונה של תיקון פקודת התעבורה והכנסת מספר תיקונים בתקנות בכללם גם אכיפה נגד הסוגיה הזו.

מסתמן כי האיסורים יחולו על הולכי הרגל, בין אם חצו את הכביש במעבר חצייה ובין אם לאו, והם תקפים לכל מכשיר המשמש לתקשורת. לפיכך, מכוח התקנה, יאסר על הולכי הרגל להתבונן באייפד ולכאורה גם בשעון שמחובר לסמארטפון. למעשה, אין מדובר בפעם הראשונה בה נעשה ניסיון להצר את האפשרות לעשות שימוש בטלפון הנייד במהלך חציית כביש, וכבר בשנת 2014 אישרה ועדת השרים לעינייני חקיקה הצעת חוק ברוח דומה, אותה הגיש ח"כ חמד עמאר. ההצעה נקברה בהליכי החקיקה וכעת מבקש משרד התחבורה להחיותה, תוך ביצוע שינויים מסוימים.

המהלך של משרד התחבורה מעורר ביקורת רבה בקרב אנשי מקצוע בתחום התעבורה. כך למשל, מציין עורך הדין אלירן בלוטמן, מומחה לדיני תעבורה כי אין כלל צורך בתיקון הפקודה שכן כבר כיום, מכוח תקנה אחרת, נאסר על הולכי הרגל לרדת מהמדרכה ולחצות כביש ללא תשומת לב מספקת. "התיקון הזה יהיה כאות מתה. זולת חוסר הנחיצות בו, האכיפה שלו מצריכה חיזוק דרמטי של כוחות האכיפה והקצאת משאבים משמעותיים". לדבריו, הבעיות אינן מסתכמות בכך. "שיעור ניכר מההרוגים הם קטינים שלא ניתן לקנוס אותם, ואף לא את הוריהם בגין העבירות שהם ביצעו. התיקון צפוי ליצור עומס בלתי נסבל על בתי המשפט. הרמת נטל ההוכחה בעבירה זו אינה פשוטה וצפוי כי בדומה לקנסות שמוטלים על נהגים בעקבות שימוש בטלפון הנייד, רבים מהם יסתיימו בזיכוי או בהסדר טיעון מקל, וזאת תוך בזבוז זמנו היקר של בית המשפט".

להדגיש את מעברי החציה
גם באור ירוק סוברים כי תיקון הפקודה לבדו אינו צפוי להפחית את מספר הולכי הרגל שמוצאים את מותם תוך חציית כביש. "אנו דורשים לשפר את התשתית במעברי החציה האדומים והמסוכנים, להתקין פסי האטה, למתן את מהירות נסיעת כלי הרכב כך שבמקרה והולך רגל יפגע עוצמת הפגיעה תהיה נמוכה ולא קטלנית". לדאבוננו, שנת 2020 הסתיימה עם 81 הולכי רגל הרוגים מתאונות דרכים. מהנתונים עולה כי אחד מכל ארבעה הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2019 היה הולך רגל (26%).מניתוח של עמותת אור ירוק עולה כי כל הולך רגל שני הרוג הוא ילד או אזרח ותיק. פילוח הנתונים מעלה כי 14 ילדים (0-14) ו-37 אזרחים וותיקים (65+) נהרגו כהולכי רגל מתאונות דרכים בשנת 2020.

הביקורת על המהלך מגיעה גם על רקע ההיבטים הכלכליים שנגזרים משכיחות ההיפגעות במעברי חציה. בכל שנה מסתכם הנזק הכלכלי למדינה מתאונות דרכים שבהם מעורבים הולכי רגל ב-2.4 מיליארד שקלים; כל תאונה שבה נפגע הולך רגל עולה למדינה 277 אלף שקלים בממוצע. "עלות העסקת כוח אדם לצורכי אכיפה, בפריסה רחבה ואפקטיבית, עולה מונים רבים על זו שכרוכה בהתקנה חד פעמית של פסי האטה", מציין עו"ד בלוטמן. על פי מחקר של אור ירוק, התקנתם מפחיתה את שכיחות התאונות בלא פחות מ- 40% באותו המקום בו הוא מותקן.

אין מספרים ברורים
יש לציין כי כי כל הדיון סביב הנושא מתקיים בהעדר נתונים מובהקים לגבי הזיקה בין שימוש בטלפון במהלך חציית כביש לבין הפגעות בתאונה. בשונה מהנעשה בחקר ההשלכות של היסח דעת במהלך נהיגה, כאשר מדובר על הולכי רגל, למשרד התחבורה, כמו גם ליתר העוסקים בנושא חסרה תשתית עובדתית. באור ירוק מסבירים כי הנתון היחיד הוודאי הוא כי במהלך 15 השנים האחרונות חלה עליה במספר הולכי הרגל שנפצעו בעת חציית כביש וניתן להעריך, כי לשימוש ההולך וגדל בטלפון הסלולארי בזמן חצית כביש, יש חלק לא מבוטל בתוצאות.

לצד כל זאת, על רקע כוונת משרד התחבורה לתקן את פקודת התעבורה. בימים האחרונים מוטחת ביקורת על משטרת ישראל בטענה כי הפתרון אינו יכול להיות חד צדדי ועליה להכביד ידה על החוליה החזקה בשרשרת, כלומר על הנהגים שאינם נותנים זכות קדימה במעברי החציה ולא מתאימים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך. "זו דמגוגיה זולה", מוסר עו"ד בלוטמן. "בשנת 2020 נרשמו כ-58,000 דו"חות נגד אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, נתון המצביע על עליה של 7% באכיפה נגד עבירה זו". ומוסיף כי מנגד, בכל הנוגע לאכיפה של עבירות תנועה של הולכי הרגל, המשטרה אינה כוללת התייחסות קונקרטית לכך בדוחות הסיכום שלה. "רבים מהולכי הרגל כלל לא חוצים את הכביש - אלא מתהלכים בו באדישות, והאכיפה הסלקטיבית כלפיהם משרישה תפיסה מוטעית כאילו מדובר על עבירה זניחה. הגיעה העת לייצר הרתעה אפקטיבית בדמות העלאת הקנס ל-1,000 שקלים תוך עיבוי האכיפה. רק כך ילמדו הולכי הרגל כי החוק חל גם עליהם, ואין להם שיקול דעת האם יש מקום לציית לו".