כשמסתכלים על השמות הגדולים שיש כיום בסגל ברזיל, קשה לומר שזאת הנבחרת הכי גרועה שלה בכל הזמנים. עם זאת, הסטטיסטיקה רעה מאוד ועברו לא מעט שנים מאז הפעם האחרונה שהגיעה להישג משמעותי. הבעיה הגדולה היא היכולת האישית של השחקן הברזילאי, סימן ההיכר הגדול שלו, שירדה מאוד בשנים האחרונות.
יש תחושה מוטעית שדונגה הוא הבעיה של הנבחרת. זה נכון שהוא לא הביא את התוצאות הרצויות והודח בשלב הבתים של הקופה אמריקה, אך לפטר אותו יהווה פתרון לטווח הקצר ולא יותר מכך. כל מאמן שהיה ויהיה בנבחרת ברזיל היה ויהיה נתון ללחץ אדיר, בדיוק כמו שהוא הרגיש.
פיטוריו לא ישנו דבר (GETTYIMAGES)
פוזה מוכרת של הסלסאו בשנים האחרונות (GETTYIMAGES)
להחליף את דונגה לא באמת ישנה יותר מדי, לא משנה מי יהיה מחליפו וגם אם ילכו בפעם הראשונה לכיוון של מאמן מחוץ לברזיל. הבעיות של הנבחרת עמוקות הרבה יותר וכל עוד לא יבצעו שינויים גדולים ומשמעותיים בטיפוח הדורות הבאים, הסלסאו תמשיך להיראות כפי שהיא נראית כיום ולא תרשום הישגים.
מוקד הבעיה הוא לא בנבחרת הבוגרת, אלא העבודה עם הצעירים. במדינה עם למעלה מ-200 מיליון תושבים, אמורים להיות המון כישרונות צעירים, אך הם לא מצליחים לפרוץ כי הטיפול בהם אינו נכון. נבחרת ברזיל כיום היא עסק. יש המון פוליטיקה שעוזרת לשחקנים שמשחקים בסין או במדינות המפרץ לעלות את ערכם, למרות שלא משחקים ברמות הגבוהות.
לפני 20 שנה זה היה שונה. הברזילאים תמיד היו השחקנים הבולטים בקבוצות הבכירות באירופה. כיום, רק ניימאר הוא כזה וגם הוא לא מסוגל לסחוב את הנבחרת לבדו. אין מישהו אחר שעושה זאת. הוא ישחק במשחקים האולימפיים בריו, אבל גם איתו, קשה לי לראות את הנבחרת זוכה במדלית הזהב.
סופרים עוד השפלה (GETTYIMAGES)
הגיע הזמן להשקיע בצעירים. גבריאל ברבוסה (GETTYIMAGES)
לא בטוח שניימאר יעזור במשחקים האולימפיים (GETTYIMAGES)