המשחקים האולימפיים באתונה 2004 היו היסטוריים עבור ישראל עם מדליית זהב ראשונה ויחידה עד כה - גל פרידמן בגלשני מיסטרל. לצד הזהב של פרידמן והארד של אריק זאבי בג'ודו, היו לא מעט אכזבות. בראש ובראשונה ניצב ענף ההיאבקות, ששלח שלושה מתאבקים - גוצ'ה ציציאשווילי, יעקב מנשרוב ויורי איבסייצ'יק, שרק 4 שנים קודם לכן הפסיד פעמיים בקרב על מדליה בסידני. השלושה היו רחוקים מקרבות ההכרעה וסיימו במקומות מאכזבים מאוד (14, 19, 19). בספורט האולימפי הישראלי ידוע שאי עמידה ביעדים והיעדר הישגיות בענף מסוים במשחקים האולימפיים, עלול להשליך בצורה הרת גורל על עתידו. הנוסחה היא פשוטה. פחות הישגים = פחות כסף = פחות ספורטאי עילית = פחות הישגים. וחוזר חלילה.

בדומה לענפים כגון הקיאקים והסיף, שלא שלחו נציג למשחקים מאז 2008 ונמצאים בנסיגה, ענף ההיאבקות נפגע מאחת המחלות המוכרות של הספורט בישראל - היעדר תקצוב הולם לספורט האולימפי. הדרך היחידה לצאת מהאבדון הספורטיבי הוא באמצעות ספורטאי-על אחד שיסחוף אחריו את כל הענף, כפי שעשה בעבר אריק זאבי וכפי שעושים היום אלכס שטילוב וסרגיי ריכטר. ענף ההיאבקות קיבל בשנים האחרונות את כרטיס היציאה שלו מהביצה אליה נשלחים ענפים כדי להירקב. על הכרטיס הזה כתוב שם אחד בגדול ובבירור - אילנה קרטיש.

אילנה קרטיש היא מתאבקת בסגנון חופשי במשקל עד 69 ק"ג. המתאבקת בת ה-26 מגיעה למשחקים האולימפיים בריו כשהיא בשיאה ויודעת שהיא יכולה ללכת הכי רחוק שאפשר - הפודיום האולימפי באחד הענפים היוקרתיים והוותיקים ביותר בתוכנית האולימפית, זה ששורשיו נעוצים עוד במשחקים שנערכו ביוון בעת העתיקה.

תהיה היסטוריה? (באדיבות הוועד האולימפי הישראלי)

מהג'ודו להיאבקות
קרטיש החלה את דרכה בענף הג'ודו, בו התחרתה במשך 15 שנה, לפני שנאלצה לנטוש את חליפת הג'ודו בגלל פציעה. במקום לוותר על החלום האולימפי, היא מצאה את החלופה הקרובה ביותר - היאבקות בסגנון חופשי. בארבע שנים האחרונות קרטיש פורחת ומוכיחה בעקביות כי מקומה הוא בין המתאבקות הטובות ביותר בעולם. באירופה היא כבר קנתה לעצמה שם עם לא פחות מ-3 מדליות כסף באליפויות אירופה (2013, 2014, 2016) ומדליית כסף יוקרתית במהדורה הראשונה של המשחקים האירופיים הראשונים בבאקו, שם גם תחרות ההיאבקות נחשבה לאליפות אירופה.

לצד זאת, יש לציין כי במקביל להצלחות באליפויות אירופה, באליפויות העולם היא עוד לא סיפקה הופעה יוצאת דופן. אשתקד באליפות בלאס וגאס היא הודחה בשמינית הגמר. בריו יש לה הזדמנות להוכיח שהיא שגם על הבמה הגדולה ביותר בעולם יש לה מה למכור.

זו אמנם קלישאה, אבל אילנה קרטיש סוחבת את הענף לבד על גבה. הצלחה שלה תסייע לאיגוד ההיאבקות לקבל עוד תמיכה כספית, הצלחה שלה תזרים ילדים צעירים לענף (בדיוק כשם שענף הג'ודו בוודאי צפוי ליהנות מפירות ההצלחה של ירדן ג'רבי ואורי ששון) ותעלה את העניין הקיים סביב ההיאבקות. אכזבה מצידה רק תשמר את המשוואה שמוצגת לעיל. זו משוואה עם נעלם אחד, שהוא ההישג שתספק קרטיש בריו.

מי שצפה בקרבות של אילנה קרטיש או בהתנהלות שלה מחוץ למזרן בשנים האחרונות יכול בהחלט להתרשם לטובה מהרבה דברים. בראש ובראשונה מדובר בספורטאית עם שאפתנות חסרת גבולות ומוטיבציה שיש לה התחלה, אך אין לה סוף. אנרגטיות, קפיציות ועוצמה המתובלות בביטחון עצמי בשמיים. במסגרת ראיון בעיתון "לאישה", כשנשאלה מה יקרה אם תפסיד בתחרות, ענתה: "מבחינתי האפשרות הזו לא קיימת".

רשימה מרשימה של מדליות. קרטיש (gettyimages)

לחסל כל יריבה
על פניו אפשר לטעון לזחיחות אולי אפילו ביטחון עצמי מופרז, שדינו העלאת ציפיות לפני התחרות ואכזבה מרה במקרה של אי עמידה בהצהרות הללו. אלא שאת אילנה קרטיש זה כנראה לא מעניין, משום שבתחרות האולימפית בריו היא הולכת על כל הקופה - ALL-IN. זה הכל או כלום. הפסד והדחה מוקדמת דינם צלילה לתהומות הנשייה של הספורט האולימפי, אך גם קבלת שקט תעשייתי ל-4 השנים הקרובות. מנגד, זכייה במדליה תקפיץ את הענף לתודעה הציבורית ותחזיר אותו לחיים. בכל מקרה, החשיפה שתקבל בריו, תעשה לקרטיש רק טוב.

בעוד קרטיש בוודאי רוצה "לחסל כל יריבה" בדרך לפודיום, לא מחכה לה טיול בפארק. ההדחות המוקדמות שלה מאליפויות העולם ב-2013 ו-2015 לצד המדליות באליפויות אירופה, מעידות על פער מסוים בין התחרויות. יתרה מכך, היא קיבלה כמה הרצאות מהוועד האולימפי עם סאבטקסט ברור שלא להעלות ציפיות לשחקים ולכן היא גם מעט נרגעה מההצהרות על מדליה, אבל תהיו בטוחים שהיא לא מפסיקה לחשוב עליה.

לצד הרעב שלה על המזרן והרצון שלה לנצח בלי הפסקה, לקרטיש יש גם אופי חינני והרבה שמחת חיים. המתאבקת הישראלית לא מפסיקה לחייך ולשדר שהיא אוהבת את הענף שלה, את המקום בו היא נמצאת כרגע בקריירה המקצועית וכמובן את המשחקים האולימפיים. "יש התרגשות מטורפת, הכי כיפית שיש. זה החלום הכי גדול שלי וחיכיתי לזה הרבה", סיפרה קרטיש לכתבת ערוץ הספורט, שירי אלג'ם, במהלך הגיבושון לקראת המשחקים. "אני מרגישה שאני יודעת מה הולך להיות ומנסה לדמיין את זה". לקראת התחרות בריו היא נשמעה כבר כמו יתר הספורטאים, כשאמרה את המובן מאליו: "אני מרגישה שבאתי לכאן מוכנה ב-100 אחוז. עשיתי כל מה שאני יכולה כדי להגיע ליכולת המירבית ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בתחרות עצמה. אני מאמינה בעצמי ואתן את כל מה שיש".

זכייה של קרטיש במדליה לא רק תוביל את ענף ההיאבקות לימים יפים, אלא היא תשמש כדחיפה משמעותית לספורט הנשי כולו. ובנוסף, זכייה של קרטיש במדליה תעשה היסטוריה ותהפוך את המשלחת הזו לראשונה שחוזרת מהמשחקים האולימפיים עם שלוש מדליות. מדליית זהב כבר כמובן תבטל כל השוואה מתבקשת לאתונה 2004.

זה לא יהיה טיול בריו (gettyimages)

זהירות, ברזילאית
קרטיש אמנם נחשבת בעלת פוטנציאל לזכות במדליה, אך ההגרלה סיפקה לה קרב טעון כבר בסיבוב הראשון, מול גילדה מריה דה אוליביירה מברזיל. גם אם קרטיש טובה יותר על הנייר, עדיין היא תיאלץ להתמודד עם אווירה עוינת ושיפוט ביתי. הדוגמא הטובה ביותר היא זו של ירדן ג'רבי, שהפסידה ברבע הגמר למריאנה סילבה הברזילאית לאחר כמה החלטות שיפוט שנויות מאוד במחלוקת. עם זאת, בדומה לימים של ג'רבי, ששון ומוקי, ניצחון בקרב הראשון יכול לסלול את דרכה של קרטיש לקרבות על המדליה. ברבע הגמר ממתינה לה המנצחת בין אנאס מוסטפה אחמד ממצרים לבין מריה אקוסטה מוונצואליה, אותה ניצחה קרטיש בצורה משכנעת בטורניר הקדם אולימפי.

אפילו שמדובר בהופעה ראשונה שלה במשחקים האולימפיים, על הכתפיים של אילנה קרטיש מוטל לא מעט לחץ. ענף ההיאבקות תלוי בה במאת האחוזים וגם האפשרות להביא מדליה אולימפית שלישית לישראל, דבר שטרם נעשה בעבר, מרחפת מעליה. ועדיין, קרטיש יכולה וצריכה לשים בצד את כל ההתרגשות, שבאה לידי ביטוי בצורה מאוד בולטת בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה, ולעלות עם הדריכות והרעב בעיניים שכה מאפיינים אותה. ואם זה יקרה, אז צפוי לנו יום מאוד מרתק באולם ההיאבקות בריו.

קרב טעון כבר בפתיחה. אוליביירה מחכה לקרטיש (איגוד ההיאבקות העולמי)

באנרגיות חיוביות: קרטיש הולכת על כל הקופה