אם תסתובבו בברזיל ותשאלו אנשים מי זה אדנור לאונרדו באצ'י, ספק אם יהיה מי שיידע במי מדובר. אפילו האוהדים השרופים ביותר של הסלסאו יתקשו לזכור שזה שמו המלא והרשמי של מי שאמור להנהיג את נבחרת ברזיל לזכייה בגביע העולם בפעם השישית.
כולם מכירים אותו כצ'יצ'ה, או טיטה, או צ'יצ'י. זה תלוי באיזו עיר אתם נמצאים. כי ככה זה בברזיל עם שמות, זה יכול להיות מאוד מבלבל. המבטא בריו דה ז'נרו שונה בתכלית מזה שבו מדברים את אותה השפה (פורטוגזית) בסאו פאולו, שלא לדבר על רסיפה או בלם שבצפון.
אז לא משנה איך קוראים לו, או איך מבטאים את שמו, בברזיל יש קונצנזוס מוחלט לגבי איכויותיו של מאמן הנבחרת.
טיטה - בואו נשאר עם הגירסא הזו - היה האיש ששינה מן הקצה אל הקצה את מצבה של הנבחרת כאשר זכה במינוי המאמן הלאומי ביוני 2016, לפני פחות משנתיים.
נבחרת ברזיל הייתה אז בתקופה קשה. היא הפסידה לפרו בפעם הראשונה מזה 31 שנה, והודחה כבר בשלב הבתים של טורניר הקופה אמריקה שהתקיים בארצות הברית.
שנתיים אחרי התבוסה ההיסטורית 7:1 לגרמניה בחצי גמר המונדיאל, נראה היה ששום דבר לא משתנה. היכולת המבישה בקופה אמריקה הייתה המשך למה שקרה בתחילת מוקדמות המונדיאל – שני ניצחונות בלבד בששת המשחקים הראשונים ומקום שישי בטבלת הבית הדרום אמריקני. היה חשש כבד שבפעם הראשונה בהיסטוריה ברזיל לא תעפיל לטורניר הגמר של גביע העולם. מי ששילם את המחיר היה כמובן דונגה, המאמן הכושל. במקומו נכנס לתפקיד טיטה, מאמן קורינתיאנס, ומרגע זה הכל השתנה לטובה, ובאופן דרסטי.
כבר במשחק הראשון עם טיטה ברזיל נראתה כמו נבחרת חדשה. היא יצאה למשחק חוץ קשה באקוודור, שהוליכה את הבית, וניצחה 0:3. בחצי השנה הבאה ברזיל רשמה שמונה ניצחונות רצופים וכבר במארס 2017, ארבעה מחזורים לסיום, הבטיחה את מקומה ברוסיה.
טיטה החזיר את שמחת החיים לנבחרת ברזיל, שיחרר אותה מהקיבעונות הטקטיים וההגנתיים של דונגה, אפשר לשחקנים היצירתיים כמו ניימאר, וויליאן ופיליפה קוטיניו לבטא את עצמם ולא חשש לזרוק למים העמוקים צעירים מוכשרים כמו גבריאל ז'סוס – שכבש שבעה שערים ב-10 משחקיו במוקדמות, יותר מכל שחקן אחר בנבחרת. לא שזה כל כך משמעותי, אבל בתקופתו של טיטה ברזיל חזרה למקום הראשון בדירוג פיפ"א אחרי שנעדרה ממנו למעלה משש שנים.
אז מיהו מאמנה של נבחרת ברזיל והאם הוא יהיה המאמן השישי שיעניק את גביע העולם לארץ הסמבה?
טיטה נולד לפני 57 שנה בעיר קיישאס דו סול במחוז הדרומי ריו גראנדה דו סול. משם, מארץ הגאוצ'וס, הגיע גם לואיס פליפה סקולארי, המאמן שהוליך את ברזיל לזכייה בגביע העולם ב-2002.
טיטה היה שחקן בינוני ששיחק בקבוצות קטנות וסיים את הקריירה בגיל 27 בשל פציעה. את קריירת האימון הוא החל שנתיים לאחר מכן ומאז אימן במשך 26 שנה לא פחות מ-14 קבוצות.
התואר הראשון בו זכה היה גביע ברזיל ב-2001, כשהיה מאמנה של גרמיו, אליה הגיע בדיוק כאשר רונאלדיניו עזב וחתם בפאריז סן ז'רמן. אחרי שהגיע לקבוצות גדולות כמו קורינתיאנס, אתלטיקו מיניירו ופלמייראס, ניסה את מזלו גם במזרח התיכון ואימן את אל עיין ואת אל וואחדה באמירויות.
ב-2010 הגיע טיטה לקדנציה שנייה בקורינתיאנס, וכאן החל סיפור ההצלחה הגדול שלו. הוא הוליך את הקבוצה לאליפות ברזיל שנה לאחר מכן וב-2012 הקבוצה זכתה בגביע הליברטדורס בפעם הראשונה בתולדותיה ובאליפות העולם לקבוצות, כשניצחה בגמר את אלופת אירופה צ'לסי. אגב, מי שכבש את שער הניצחון מול הבלוז היה החלוץ הפרואני פאולו גררו, שביום חמישי קיבל סוף סוף את האישור המיוחל שיאפשר לו לשחק במונדיאל, אחרי שנמצא אשם בשימוש בחומרים אסורים.
2013 הייתה שנה פחות טובה עבור קורינתיאנס ובנובמבר טיטה הודיע שהוא עוזב ויוצא לשנת שבתון. את השנה הזו הוא הקדיש ללימוד יסודי של הכדורגל המודרני. למרות שהיו לו הצעות מפתות, הוא לא התבייש והחליט לנסוע לאירופה ולעבור השתלמויות אצל ארסן ונגר בארסנל ואצל קרלו אנצ'לוטי בריאל מדריד. בדצמבר 2014 חזר לקדנציה שלישית בקורינתיאנס ומיד הוליך אותה לאליפות נוספת, עם 81 נקודות, המאזן הטוב ביותר בפורמט של 20 קבוצות.
כשדונגה פוטר הבחירה בטיטה כמאמן החדש של הנבחרת הייתה כמעט מובנת מאליה. אלו לא רק ההישגים שלו בשנים האחרונות, אלא גם הידע התיאורטי שהוא צבר בשנת השבתון שלו, שהפכו אותו למועמד האידאלי.
ויש גם את האופי הנוח. בניגוד לסקולארי ולדונגה, שהיו רס"רי משמעת קשוחים ולא סימפטיים, טיטה הוא טיפס אבהי, כזה שמחבק, כזה שיודע להתבדח ולהסתחבק – אבל גם יודע להיות קשוח כשצריך.
בינתיים המאזן של טיטה בנבחרת הוא מדהים. ב-19 המשחקים שהיו לו ברזיל ניצחה ב-15, סיימה שלושה בתיקו והפסידה רק פעם אחת, במשחק ידידות מול ארגנטינה שהתקיים באוסטרליה.
העבודה המצוינת של טיטה בשנתיים האחרונות הפכו את ברזיל לאחת המועמדות הבכירות לזכייה בגביע העולם ברוסיה. אבל הוא עצמו לא שוכח גם את הרגעים הקשים.
כשטיטה קיבל את הג'וב הוא לא היה כל כך בטוח בהצלחתו. "חשבתי לעצמי: מה יהיה אם לא נעלה למונדיאל? אשתי רוז שאלה אותי על מה אני חושב וכשסיפרתי לה זאת היא נזפה בי ואמרה: 'אין לי מושג מאיפה אתה מביא את הרעיונות הללו'", סיפר מאמן ברזיל.
טיטה חשף שאחרי התבוסה 7:1 לגרמניה במונדיאל הביתי ב-2014 הוא לא הפסיק לבכות במשך שבוע, אבל גם חשב שיקבל את הזימון להיות המאמן הבא של הנבחרת.
"כשלא בחרו בי הייתי מתוסכל, כעוס ועצוב. אבל אז נזכרתי באימי, שהייתה לוחמת. בכל פעם שהמשפחה שלנו נקלעה למצוקה, היא התחילה לעבוד עוד יותר קשה. וככה גם אני".
בכה שבוע אחרי ה-7:1 (GETTY)