בלגיה הכוכב: קווין דה בריינה - אמנם מוחמד סלאח גנב לו את תואר שחקן העונה באנגליה ברגע האחרון, אבל 8 שערים ו-16 בישולים, בתוספת אליפות וגביע הליגה, הפכו את דה בריינה למנייה הכי בטוחה בפרמייר ליג. אם בטורנירים הקודמים אדן הזאר הגיע כאיש המרכזי של בלגיה, נדמה שהאיש שאצלו יהיו המפתחות במונדיאל הוא הג'ינג'י שפעם צ'לסי לא רצתה. בכל מקרה, אשרי המאמן שהזאר הוא אפילו לא השחקן הכי טוב בסגל שלו.
מאמן: רוברטו מרטינס (בנבחרת מ-2016) - זאת לא חוכמה גדולה מדי להגיע לנבחרת בלגיה אחרי העבודה הרעה שעשה שם מארק וילמוטס המושמץ, אבל לאחר הצלחה לא מבוטלת באנגליה, כולל תואר ראשון בהיסטוריה של וויגן, הציפיות ממרטינס ומעוזרו תיירי הנרי הרקיעו שחקים. קמפיין המוקדמות של בלגיה היה מרשים, אבל מצד שני דה בריינה העביר ביקורת מרומזת על מרטינס לאחר משחק ידידות מול מקסיקו בנובמבר. בכל מקרה, הדעה עליו תגובש לאור ההופעה ברוסיה.
הישג שיא: חצי גמר (1986).
אקס פקטור: יורי טילמנס - השחקן הצעיר ביותר בסגל של מרטינס - רק בן 21 - לא מתוכנן לפתוח בהרכב של השדים האדומים, אבל אם הוא יקבל דקות משחק, העולם יוכל לצפות באחד השחקנים הכי מבטיחים בכדורגל האירופי. בקיץ הקודם הוא נרכש על ידי מונאקו ב-23 מיליון יורו, אבל העונה בנסיכות הייתה די מאכזבת, עם בישול אחד בלבד ואף שער לרפואה, לעומת 13 שערים ו-12 בישולים באנדרלכט ב-2016/17. לטילמנס יש את כל מגוון האיכויות ברגליים ונקווה שהוא יוכל להציג אותם כבר בטורניר הנוכחי. בכל מקרה, יחד עם לאון דנדונקר המצוין מאנדרלכט, הוא צפוי להוליך את בלגיה לעוד הרבה שנים יפות.
נשאר בבית וחבל: ראג'ה נאינגולן - הילד הרע של הכדורגל האירופי נופה על ידי מרטינס למרות ש-96% מהמשיבים בסקר של אתר האינטרנט 'הט לאטסטה ניוז' חשבו שהוא צריך להיות בפנים, כשרק דה בריינה מקדים אותו. נאינגולן הפך בארבע השנים האחרונות ברומא לאחד הקשרים הטובים בעולם בתפקידו, כשאת העונה האחרונה הוא מסיים עם 4 שערים ו-9 בישולים וכמובן הגעה לחצי גמר הצ'מפיונס. בנוסף, נאינגולן תמיד מוסיף מחויבות ולהט, אבל כנראה שזה מה שהיה בעוכריו, בנוסף לחיבתו המוכרת לסיגריות. מצד אחד מדובר בעדות לכך שמרטינס לא חושש מצעדים לא פופולאריים, אבל מצד שני כישלון של הנבחרת ברוסיה והאוהדים לא יסלחו למאמן הספרדי.
פחות מזה ייחשב כישלון: הציבור בבלגיה מאמין שדור הזהב שלו בשל ללכת עד הסוף בגביע העולם, ולכל הפחות לשחזר את ההישג ממקסיקו 1986, המקום הרביעי.
תחזית: ברבע הגמר בלגיה צפויה לפגוש את ברזיל, אם הכל ילך כמתוכנן. שם זה גם ייגמר.
מגיע לטורניר כאחד השחקנים המוערכים בעולם. דה בריינה (getty)
פנמה הכוכב: חיימה פנדו - השוער של דינמו בוקרשט הוא ככל הנראה האיש שנראה הכי הרבה קלוז אפים שלו במהלך המשחקים של פנמה, פשוט בגלל העובדה שהשער של הנבחרת ממרכז אמריקה אמור להיות תחת מטווח בלתי פוסק. פנדו היה אחד מכוכבי העפלה של פנמה למונדיאל הראשון בתולדותיה לאחר שהדהימה את כל עולם הכדורגל כשסיימה במקום השלישי במוקדמות, לפני ארצות הברית. פנדו הוא אחד משני שחקנים בלבד בסגל שמשחקים באירופה, ולמרות שהוא נושק לגיל 37, הוא לא אחד משלושת השחקנים הוותיקים בסגל. ככה זה כשפנמה היא הנבחרת הכי מבוגרת בטורניר.
מאמן: הרנן דריו גומס (בנבחרת מאז 2014) - הכוכב האמיתי של הנבחרת, דריו גומס הקולומביאני הוא אחד מארבעת המאמנים היחידים שהובילו שלוש נבחרות שונות לגביע העולם, לאחר שעשה זאת עם קולומביה ב-1998 ועם אקוודור ב-2002. "אל בוליו" (הלחמנייה) הסתבך במולדתו אחרי שהואשם בהכאה של אישה בפאב, אבל בפנמה הוא כבר מזמן גיבור לאומי ולאחר העפלה הסנסציונית לרוסיה, שאגות כמו "גומס לנשיאות" הפכו למחזה נפוץ ברחובות פנמה סיטי.
הישג שיא: הופעה ראשונה במונדיאל.
אקס פקטור: לאחר שפנמה הבטיחה את מקומה בין 32 האחרונות, דודתו של לואיס טחאדה סיפרה לו שמלאך נגלה אליה בחלום והבטיח לה שהאחיין המפורסם שלה הולך לכבוש שער בבעיטת מספרת בגביע העולם. טחאדה בן ה-36, גדול כובשי פנמה בכל הזמנים יחד עם בלאס פרס שגם נמצא בסגל, עומד לפרוש מהמדים לאחר הטורניר. למרות שסוכנויות ההימורים לא נותנות לחבר'ה מפנמה סיכוי גדול להבקיע בטורניר, נראה שעזרה מלמעלה ואמונה בהחלט יכולים לשחק תפקיד. טחאדה עצמו יסתפק גם ב"סתם" שער, ולאו דווקא במספרת ספקטקלורית.
נשאר בבית וחבל: חורמאן אגילאר - בפנמה אין הרבה שחקנים שמשכו את העין של קבוצות מהסרייה A, אבל זה בדיוק הסיפור של החלוץ בן ה-23. לאחר שהרשים במדי קבוצת האם שלו ריו אבאחו, החליטה פארמה, אז בליגה הבכירה, לצרף אותו לשירותיה. אגילאר לא הרשים את ראשי פארמה ומאז הוא נע ונד בין קבוצות ממדינות שונות, מה שהוביל לאי זימונו לסגל הנבחרת. אולי הוא יעשה זאת במונדיאל הבא.
פחות מזה ייחשב כישלון: עצם ההגעה של פנמה לזירה המכובדת ביותר של הכדורגל העולמי היא בגדר נס.
תחזית: תסיים במקום האחרון בבית.
הנשיא הבא של פנמה? דריו גומס (getty)
טוניסיה הכוכב: ווהבי חאזרי - הקשר ההתקפי שנולד באז'קסיו ושיחק לסירוגין בנבחרות הצעירות של צרפת וטוניסיה כשהיה צעיר, נרכש ב-2016 על ידי סנדרלנד תמורת 11.8 מיליון יורו לאחר עונה וחצי מצוינות בבורדו. באנגליה זה הלך פחות טוב, אבל מאז שחזר לראן הוא הפך את העונה של הקבוצה על פיה. כשחאזרי (27) הגיע לקבוצה היא דורגה במקום הלפני אחרון, אבל תשעה שערים ושני בישולים של הטוניסאי עזרו למועדון לסיים במקום החמישי והמפתיע. בנבחרת הלאומית הוא עומד על 12 כיבושים ב-35 הופעות, ואין ספק שנשרי קרתגו צריכים אותו בשיאו כדי לאיים על המקום השני בבית.
מאמן: נביל מעלול (בנבחרת מאז 2017) - קדנציה שנייה למאמן בן ה-55 בנבחרת. מעלול החליף את הפולני הנריק קספרצ'ק לאחר הכישלון באליפות אפריקה האחרונה והוביל אותה למקום הראשון בבית המוקדמות לפני הנבחרת החזקה של קונגו. תחת הדרכתו הנשרים מקרתגו נראו מצוין גם בהכנה שכללה ניצחונות על איראן וקוסטה ריקה, תיקו עם פורטוגל וטורקיה והפסד 1:0 לספרד משער בדקה ה-84.
הישג שיא: שלב הבתים (1978, 1998, 2002, 2006).
אקס פקטור: אלייס שקירי - אחד מהשחקנים שעשויים לעשות את קפיצת המדרגה בגביע העולם שתוביל אותם לחוזה רווחי יותר במועדון אחר. שקירי, שנולד גם כן בצרפת, הפך לקפטן של מונפלייה בגיל 22 בלבד, מה שמעיד על אופי חזק וכושר מנהיגות. מקומו הטבעי הוא כקשר אחורי ועליו תוטל המשימה הלא פשוטה לבלום את ההתקפות עמוסות הכישרון של בלגיה ואנגליה. את העונה האחרונה הוא סיים עם ארבעה שערים ובישול אחד, אבל מדובר בשחקן שהתרומה שלו לא נמדדת בהכרח במספרים.
נשאר בבית וחבל: יוסף מסאקני - הקשר ההתקפי/קיצוני בן ה-27 נתן עונה אדירה בליגה הקטארית עם לא פחות מ-25 שערים ב-22 משחקים, אבל נפצע בצורה קשה ברצועות הברך ויחמיץ את המונדיאל. מסאקני הוזכר גם כמועמד פוטנציאלי להחליף את ריאד מחרז במקרה שהאחרון היה עוזב את לסטר. עוד לפני הפציעה, המאמן מעלול הצהיר ש"עבור נבחרת טוניסיה לאבד את מסקאני זה כמו שארגנטינה תשחק ללא ליאו מסי".
פחות מזה ייחשב כישלון: הטוניסאים חולמים על הפתעה גדולה ועלייה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית.
תחזית: יודחו בשלב הבתים.
חאזרי. צפו להפתעות (getty)
אנגליה הכוכב: הארי קיין - הקפטן החדש של נבחרת אנגליה חווה עונה חלומית בטוטנהאם עם 41 שערים בכל המסגרות, כשלאחריה הגיע הבונוס בדמות הארכת החוזה אצל התרנגולים עד 2024. קיין הוא האיש שעל פיו יישק דבר בנבחרת שלושת האריות. לאנגלים יש נטייה להיחנק ברגעי האמת, אבל קיין האדיש נראה כמו אחד ששום מעמד לא יכול באמת לרגש אותו. גם אם המסע של הנבחרת צפוי להסתיים באכזבה – כמו כל טורניר גדול מאז 1966 – לאנגליה לפחות יש מועמד בולט לתואר מלך השערים של האליפות, לראשונה מאז גארי ליניקר ב-1986.
מאמן: גארת' סאותגייט (בנבחרת מאז 2016) - אחרי הפיאסקו של סאם אלרדייס, שסיים את תפקידו לאחר 67 ימים בלבד בגלל סערת ההונאה, אנגליה הייתה צריכה מישהו שיחזיר את הסירה לנמל מבטחים. סאותגייט, שלנצח ייזכר בגלל החמצת הפנדל בחצי גמר יורו 1996 והובילה לפרסומת משעשעת בה צחק על עצמו, אימן רק קבוצת בוגרים אחת בקריירה, את מידלסבורו שגם נשרה בהדרכתו לליגת המשנה, אבל יכול להיות שהגישה הכנה והצנועה שלו היא בדיוק מה שנבחרת אנגליה צריכה.
הישג שיא: זכייה (1966).
אקס פקטור: ראחים סטרלינג - מאז שסטרלינג המוכשר פרץ לתודעה של אוהדי הכדורגל באנגליה, כבר בגיל 18, התקשורת האנגלית הצהבהבה לא הניחה לו לנפשו ולא נתנה לו רגע אחד של שקט. הקיצוני המהיר "זכה" לביקורת על כך שהוא קנה בגדים ברשת עממית, שהג'יפ שלו היה מלוכלך ועל זה שהוא קנה לאימו בית. התקרית האחרונה עסקה בקעקוע של M16 שהוטבע על רגלו. לא מעט אנשים באנגליה תוקפים את העיסוק האובססיבי הזה בסטרלינג וטוענים שמאחוריו עומד ניחוח גזעני. בכל מקרה סאותגייט יקווה שכל הדברים האלה לא יעסיקו את סטרלינג ושהוא יתרכז רק בכדורגל. השיפור שהשחקן בן ה-23 הראה העונה תחת פפ גווארדיולה בסיטי, עם 18 שערים ו-11 בישולים, יכול לסייע להפוך את ההתקפה של אנגליה למרתיעה באמת.
נשאר בבית וחבל: ראיין ססניון וג'יידון סאנצ'ו – קשה להתווכח עם הבחירות של סאותגייט שנראה כי עשה הכל לפי הספר ובחר את כל השחקנים ה"נכונים". אבל יכול מאוד להיות שזו בדיוק הבעיה, לאנגליה בסגל הנוכחי חסרים שחקנים עם קסם ברגליים שיכולים לעלות מהספסל ולשנות את המשחק. ססניון, רק בן 18, נבחר לשחקן העונה של ליגת המשנה עם 16 שערים ו-8 בישולים במדי פולהאם, שהסתיימו בהעפלה לפרמייר ליג, ולתג המחיר שלו כבר הוצמדה תווית ה-100 מיליון יורו. סנצ'ו גדול מססניון בחודשיים, נרכש על ידי דורטמונד בגיל 17 תמורת 5 מיליון יורו והרשים מאוד העונה בכל פעם שהוא קיבל את הצ'אנס. השניים האלה היו יכולים להוסיף לא מעט לסגל של סאותגייט. מי שיישארו בבית ולא נתגעגע אליהם הם עושי הצרות האנגלים שייזהרו מלהגיע לרוסיה.
פחות מזה ייחשב כישלון: רבע גמר.
תחזית: האנגלים ירשימו במשחק הראשון מול תוניסיה והממלכה תתחיל להאמין שהפעם זה יכול להיות אחרת. גם במקרה הזה זה יסתיים בשברון לב ונבחרת שלושת האריות תגיע במקרה הטוב לשמונה האחרונות.
VIDEO
התקווה של הממלכה. קיין (getty)