צפו בתקציר (באדיבות כאן 11) >>
את המונדיאל הקודם פתחה ארגנטינה עם 1:2 קשה מדי מול בוסניה (בהופעת בכורה בתולדותיה בטורניר). היא המשיכה עם 0:1 קשה הרבה יותר מדי מול איראן (מסי, דקה 91), 2:3 בקושי רב על ניגריה, 0:1 בדקה ה-118 על שוויץ, 0:1 במשחק נורא מול בלגיה ו-0:0 במשחק מגה נורא מול הולנד. זה הספיק כדי להגיע מרחק שבע דקות מפנדלים בגמר המונדיאל.
גם הפעם האלביסלסטה נתקלו במשחק הפתיחה שלהם ביריבה שמצדה רשמה את המשחק הראשון שלה אי פעם במונדיאל. אלא שאיסלנד, אם מישהו במקרה שכח את הלקח מיורו 2016, היא לא ממש הפראיירית של השכונה.
שם, היא יצאה לדרך, בהופעה היסטורית ולא ממש הגיונית לאור פיצפוניותה, מול רונאלדו. הפעם מול מסי. שם, היא ספגה וידעה לחזור ל-1:1. גם הפעם. שם, היא המשיכה עד לרבע הגמר אחרי שהציגה כמויות של אופי וקשיחות ואחרי התיקו הזה, גם הפעם יש לה צ'אנס להגיע רחוק.
או בקיצור, תראו מופתעים.
עם כל הכישרון האדיר שיש לאלביסלסטה בסגל, יש להם גם אי אילו בעיות. מסי יכול להשכיח את רובן, אבל ביום לא מבריק שלו וביום אדיר של האנס הלדורסון בשער האיסלנדי, כל הבעיות הקטנות האלה הופכות לצרה אחת גדולה וככה, גם משחק טוב של ארגנטינה ושליטה מוחלטת במגרש (208:752 במסירות, 8:27 בבעיטות לשער) מתבזבז ומספיק לנקודה בלבד, מה שעלול לסבך את העניינים בהמשך, במפגש מול קרואטיה.
השילוב בין פוליטיקות בעייתיות, הן בקרב השחקנים והן בקרב העסקנים, לבינוניות בכמה עמדות גורם לארגנטינה לעלות עם הרכב שכולל שחקנים כמו ניקו טגליפיקו ואדוארדו סאלביו, שמעבר להיותם מסננים בשני צדי ההגנה (מה שיצר פאניקה והוביל, בין היתר, לשער השוויון המהיר כמו גם לכמה מצבים מסוכנים של איסלנד במחצית הראשונה), גם לא מסוגלים לתמוך בהתקפה ולרווח את המשחק, כדי לייצר למסי שטח במרכז.
רק בדקה ה-81 מסי הגיע, בפעם הראשונה במשחק, לסוג הבעיטה האהובה עליו - הדריבל הקצר עם רגל שמאל והבעיטה המסובבת, שעברה סנטימטרים מהקורה. ככה הוא ניצח את איראן במונדיאל הקודם.
במצב כזה, ארגנטינה נכנעת די בקלות לפיזיות האיסלנדית העצומה. איסלנד השיגה לא פחות מ-21 חטיפות כדור במשחק, 5 מתוכן של המגן הימני בירקיר מאר סאברסון, ששוב ושוב עצר את ההתקפות של ארגנטינה כמעט על אותה בלטה.
מסי מצדו, אומנם כבר היה בכל סיטואציה בקריירה, אבל תהיו בטוחים שהוא עלה למגרש במוסקבה כשהוא יודע בדיוק מה רונאלדו עשה אתמול. זה כנראה הצ'אנס האחרון של כל אחד מהם לתת גביע עולם שייזכר לנצח ואחרי ש-CR7 פתח בסערה, הפרעוש ניסה לקחת גם את הנבחרת שלו על הכתפיים, אבל לעיתים ניסה קצת יותר מדי והחמצת הפנדל, אחרי שרונאלדו כבש אחד אתמול, ממש לא עזרה.
מתוך 27 הבעיטות של ארגנטינה, 11 היו של מסי, אבל רק 4 הגיעו מתוך הרחבה (כולל הפנדל) ומתוך ה-4 הללו, 2 היו מכ-15 מטרים. איסלנד לא אפשרה לו להתקרב יותר מדי לשער והכריחה אותו להחזיק את הכדור בעיקר בין סוף העיגול של חצי המגרש לסוף חצי העיגול שמחוץ לרחבה, 20 עד 45 מטר מהשער.
ברור שמסי מסוכן גם מחוץ לרחבה, אבל שם קל יותר לאיסלנדים, עם כושר המשחק הנהדר והפיזיות האימתנית שלהם, להתנפל עליו עם שלושה או ארבעה שחקנים בכל פעם ולא לאפשר לו לייצר בלגן באזור השער. למעשה, מסי רשם רק ניסיון מסירה אחד בתוך הרחבה ובקושי נגע שם בכדור למעט ניסיונות הבעיטה שלו ועוד דריבל לא מוצלח במחצית הראשונה.
באיסלנד ידעו היטב שהם לא יכולים להוציא לו את הכדור מהרגל. אין להם משהו שאפילו מתקרב לכמות הכישרון שצריך בשביל זה. אז הם נתנו למסי לשחק את המשחק שלו, רק לא במקומות הטבעיים שלו. מתוך 25 דריבלים של ארגנטינה, 13 היו שייכים לפרעוש, אבל רובם היו הרחק מהשער (אחד על סף הרחבה, אחד בתוך הרחבה).
כמו איסלנד, גם קרואטיה יודעת להיות ממושמעת טקטית והקישור שלה הרבה יותר איכותי ומוכשר. לקרואטים יש חמישה ימים ללמוד היטב את קלטת המשחק הזו ואם יצליחו גם הם להגביל את מסי למשחק "פרווה", יש להם סיכוי טוב מאוד לנצח ולסבך את ארגנטינה קשות.
ואף מילה על ההכנה הבעייתית לטורניר...