זה היה אמור להיות רק עוד אימון. אחרי שהוא הסתיים, אבר באנגה יצא מקומפלס האימונים של ולנסיה ונכנס לתחנת דלק. הוא לא תיאר לעצמו שאותו יום ראשון בפברואר 2012 יהפוך תוך מספר שניות לסיוט, ואותו לבדיחה. רק אחרי שיצא מרכבו, הקשר הארגנטינאי הבין מה הוא עולל לעצמו: בלם היד נשאר למטה, באנגה עמד מול מכוניתו בדיוק כשהיא נסעה קדימה והוא פשט נדרס. התוצאה: שבר בשוקית, סדק בקרסול, ניתוח ו-8 חודשים מחוץ למגרשים.
יותר מ-6 שנים אחרי אותה פציעה ביזארית, באנגה הוא כבר לא בדיחה. אם כבר, יותר קרוב לגיבור. אולי לרגע, אבל גיבור. ככה זה כשאתה משחרר את המעצור של ליאו מסי במונדיאל ועוזר לארגנטינה להישאר בחיים. אז אמנם זה לא היה מבריק, האלביסלסטה ירקה דם ואחרי כל המאמץ, בשמינית הגמר מחכה צרפת, אבל שיתוף הפעולה בין באנגה למסי נותן לארגנטינה תקווה. כזו שלא הייתה לה בתבוסה לקרואטיה.
האמת, זה לא חדש שמסי ובאנגה משחקים טוב ביחד בנבחרת ארגנטינה – ותאמינו או לא, אפילו לא לחורחה סמפאולי. "שחקן כמו באנגה נותן למסי את האפשרות להיות ברחבה", הוא אמר לא הרבה אחרי שמונה למאמן האלביסלסטה. אז למה הקשר קיבל רק 36 דקות מול איסלנד ובכלל לא שותף מול קרואטיה? זו שאלה טובה. הרי ברור שמסי הוא הנשק העיקרי – שלא לומר היחיד – של ארגנטינה – ושבאנגה הוא השחקן שמפעיל אותו הכי טוב, ועוד כשאין ממש מבחר גדול מתוך הסגל המוגבל כל כך שיש לסגנית אלופת העולם. למעשה, ב-14 המשחקים של סמפאולי על הספסל של הנבחרת, רק פעמיים הקשר והקפטן היו על הדשא במקביל לאורך כל 90 דקות. מתי הייתה הפעם השנייה? מול ניגריה.
שיתוף פעולה שנותן תקווה. מסי ובאנגה בצעירותם (getty)
אנחנו שניים
מסי ובאנגה ילידי רוסאריו, שניהם פגשו אחד את השני לא מעט פעמים לאורך שנותיו של הקשר בוולנסיה, אתלטיקו מדריד וסביליה, ושניהם היו שותפים לתואר האחרון – עד היום – של ארגנטינה והראשון מאז הקופה אמריקה ב-1993. זה היה הזהב האולימפי בבייג'ין שהאלביסלסטה זכתה בו אחרי ניצחון בגמר על לא אחרת מאשר ניגריה. אנחל די מריה כבש אז את שער הניצחון ובסגל היו גם סרחיו אגוארו, חואן רומן ריקלמה, חאבייר מסצ'ראנו, פרננדו גאגו, פאבלו סבאלטה ואחרים. עם כל כך הרבה כישרון, בארגנטינה קיוו שתואר נוסף וחשוב יותר בדרך, אבל כבר כמעט 10 שנים חלפו מאז הטורניר האולימפי ההוא, והן – איך לומר בעדינות – לא היו ממש מוצלחות.
באנגה לא היה שחקן הרכב בטורניר האולימפי ההוא ולקחו עוד כמה שנים עד שהפך לחלק חשוב מנבחרת ארגנטינה, אבל הוא היה שם בקופה אמריקה 2011 המאכזב ובהפסדים בגמרים של 2015 ו-2016. את המונדיאלים, לעומת זאת, הוא ראה מהצד אחרי שנשאר בחוץ ב-2010 ונופה גם ב-2014. בעצם גביע העולם הנוכחי הוא הראשון של הקשר שחגג יום הולדת 30 רק אתמול, וגם האחרון שבו יש למסי – ובכלל לארגנטינה – הזדמנות לנצל את הדור הזה לתואר שחומק מהם שוב ושוב.
ולמרות זאת, הבכורה של באנגה במונדיאל נאלצה להמתין למחצית השנייה מול איסלנד. ואם ה-1:1 היה מאכזב, אז הגיע המשחק מול קרואטיה שבו הכל התפרק כשמסי בקושי מעורב ובאנגה מתייבש על הספסל, ועוד בשביל מי? אנסו פרס שבכלל לא היה בתוכניות של סמפאולי. הוא לא נכלל בסגל למונדיאל, צורף אליו ברגע האחרון רק בעקבות הפציעה הקשה של מנואל לאנסיני ופתאום פתח במשחק כל כך חשוב.
בארגנטינה היה בלאגן אחרי התבוסה לקרואטיה וסמפאולי הודה בעצמו שהוא נכשל בניסיון לערב את מסי במשחק. לוקה מודריץ' וחבריו מנעו מקפטן האלביסלסטה לקבל את הכדור כמעט לחלוטין, אבל זה לא שהמשימה שלהם הייתה יותר מדי קשה. הם קיבלו עזרה מסמפאולי שכשל עם מערך 3-4-3 די מוזר, ומרכז המגרש נרמס שוב ושוב על ידי מודריץ' ואיבן ראקיטיץ'. ההכנה של סמפאולי – איך לומר בעדינות – העלתה סימני שאלה רבים כשמדובר כמאמן שהגיע לנבחרת ארגנטינה אחרי עונה בליגה הספרדית, בסביליה. "רק ביום שספגנו שלישייה מקרואטיה הבנו שאין לנו אף שחקן ברמה של מודריץ' או ראקיטיץ'?", תהה חורחה ולדאנו, אלוף עולם עם האלביסלסטה ב-1986, בטור ל"גארדיאן".
הולכים ביחד כבר שנים. מסי ובאנגה באימון (getty)
עד כמה מסי לא היה פקטור מול קרואטיה? הוא סיים את המשחק עם 27 מסירות בלבד, קיבל הכי הרבה כדורים (7) דווקא ממסצ'ראנו ומסר הכי הרבה (8) לאנסו פרס. אף אחד משני האחרונים הוא לא באמת קשר שמשחק לעומק ויכול לאפשר למסי להישאר בשליש האחרון של המגרש כדי להתמקד ביצירת הזדמנויות או איום על השער. "מה קרה לארגנטינה? עכשיו אנחנו מעדיפים ביצים – וובוס - על כישרון", כתב ולדאנו.
ואז הגיע קרב ההישרדות מול ניגריה וסמאפולי שינה את סדר העדיפויות כשבאנגה נשלח להרכב על חשבון לוקאס ביגליה ההגנתי והמערך שונה ל-4-3-3. זה אמנם לקח כמעט 200 דקות מתחילת המונדיאל, אבל ארגנטינה הצליחה סוף סוף לייצר כדור עומק טוב למסי. פחות מרבע שעה מהפתיחה שיתוף הפעולה בין השניים הוביל לשער היתרון של מספר 10, באנגה גם הספיק לשלוח כדור עומק גדול לדי מריה שהוכשל ומסי בעט את הכדור החופשי לקורה. זה אמנם לא היה מושלם, אבל פתאום ארגנטינה הפכה מצפויה למסוכנת. סוף סוף היה לה קשר שמשחק לעומק עם ראיית משחק ומסירה ברמה גבוהה.
השערים של מסי ומרכוס רוחו אולי גנבו את הפוקוס, אבל באנגה היה השחקן הטוב ביותר על הדשא בסנט פטרסבורג. הוא נגע בכדור הכי הרבה (111 פעמים), מסר הכי הרבה (79 עם 88% דיוק), לא איבד יותר מדי גם בשליש האחרון של המגרש (21 מסירות ב-80%), סיים עם 3 מסירות מפתח, 2 חטיפות, בישול וגם עזר בהגנה (6 חילוצי כדור ו-4 תיקולים). הבישול הנהדר למסי, אגב, היה במסירה על 37 מטרים – הארוכה ביותר בבישול של שחקן ארגנטינאי במונדיאלים מאז 1966.
ארגנטינה מעדיפה ביצים על כישרון (getty)
שינה את סדר העדיפויות. סמפאולי (getty)
אבל זה לא הכל. זה לא רק שבאנגה היה מצוין, זו גם – ובעצם בעיקר – ההשפעה שלו על מסי. מול ניגריה מספר 10 מסר 50 פעמים (כמעט פי 2 בהשוואה למשחק מול קרואטיה) והיה קרוב יותר לרחבה. הוא פשוט לא היה צריך לרדת כל כך הרבה כדי לנהל את המשחק. בסך הכל באנגה ומסי החליפו 27 מסירות מול ניגריה (הכי הרבה), ואם היה ספק מה חסר יותר לקפטן ארגנטינה בנבחרת – חלוץ או קשר ברמה גבוהה, הגיעה התשובה. "זה תענוג לשחק לידו", אמר פעם הפרעוש על חברו, "איתו שחקני ההתקפה תמיד מקבלים כדורים טובים. הוא הופך הכל לקל יותר".
10 שחקנים שיחקו עם מסי יותר מאשר באנגה לאורך השנים בנבחרת ארגנטינה, אבל אין ספק ששיתוף הפעולה הפורה ביותר של הפרעוש הוא עם הקשר. 42 משחקים ו-2,196 דקות הם העבירו ביחד על הדשא בנבחרת הבוגרת, ובשמינית הגמר הספירה הזו תימשך.
למעשה, אחרי המהלך של השער הראשון מול ניגריה, סמפאולי רוצה לשדרג את שיתוף הפעולה בין באנגה למסי עוד יותר וייתכן שמספר 10 יפתח כחלוץ מזויף מול צרפת. זה יקרה רק אם כריסטיאן פאבון יקבל מקום ב-11 על חשבון גונסאלו היגוואין במה שנראית כהתלבטות היחידה בארגנטינה לפני המשחק המסקרן בקאזאן. במקרה כזה באנגה יהפוך אפילו לחשוב עוד יותר עבור מסי. ועם שניהם, ארגנטינה יכולה להמשיך לחלום.
האם הם מסוגלים לסחוב את ארגנטינה קדימה? (getty)
צרפת כבר ממש מעבר לפינה (getty)