אם תראו היום (שלישי), מיד עם סיום שמינית הגמר מול שוויץ, את קפטן נבחרת שבדיה אנדראס גרנקוויסט נוטש את המגרש בסערה, אל תבהלו. פשוט אולי נולד לו ילד בזמן המשחק וזה משהו שכדאי לברר.
אשתו של גרנקוויסט, סופי, על פי תאריך היעד שלה, אמורה להביא את הצאצא השני של הזוג לעולם בדיוק בזמן שאנדראס יוביל את החבורה בצהוב-כחול למשחק הגדול ביותר בקריירה שלו: "ברור שאני חצויה לגבי העובדה שאנדראה יחמיץ את הלידה", אמר סופי, "אבל מה יותר גדול מהמונדיאל כרגע? לא ארשה לו להחמיץ משחק כזה. הוא חלם על רגעים כאלה, במעמדים כאלה מאז שהוא היה ילד קטן".
וזה נכון. בעונה הקרובה, גרנקוויסט בן ה-33 ישחק בליגה השנייה בשבדיה, באמת. הוא חזר לאחרונה להלסינבורג אהובתו והמונדיאל הזה, בטח ובטח עם הדרך ששבדיה סידרה לעצמה אחרי שלב בתים מצוין, הוא הצ'אנס האחרון, וגם הראשון שלו, להיות חלק ממשהו גדול באמת: "אשתי במצב מצוין", אמר, "נחכה ונראה מתי זה קורה בדיוק, אבל אני מרוכז לחלוטין במשחק. היא אישה מאוד חזקה".
אם שבדיה תעבור, יכול להיות שגרנקוויסט יקפוץ לרגע הביתה כדי לראות את הבייבי. תהיו בטוחים שברגע שהוא ינחת בשבדיה, הוא יתקבל כגיבור לאומי.
נבחרת שבדיה (וגם המדינה כולה, אם תשאלו אותו) הייתה במשך שנים ארוכות "זלאטן, וכל השאר". הכוכב האגדי זכה בתואר כדורגלן השנה השבדי ב-2005 ובשנה שלאחר מכן הפסיד אותו לפרדי ליונברג. ב-2007 הוא שוב זכה ואז שוב, ושוב, ושוב, ושוב, עשר פעמים ברציפות, עד שב-2017 סופסוף הוכתר זוכה חדש: גרנקוויסט, הבלם המנוסה, שהוביל את קראסנודר לעוד עונה מצוינת בצמרת הליגה הרוסית ועם שלושה שערים, עזר לשבדיה להמם את הולנד בבית מוקדמות המונדיאל ואז את איטליה בפלייאוף. לקראת משחקי הפלייאוף מול האזורי, הוא הבטיח לגלח את כל השיער אם שבדיה תעלה, ואכן עשה זאת.
תאהבו או תשנאו אותו, זלאטן היה הפנים של שבדיה במילניום הזה, אבל בשל כך, הוא גם הפנים של כישלונות הנבחרת, שעפה בשמינית הגמר ב-2002 ו-2006, לא עלתה בכלל למונדיאלים של 2010 ו-2014 והלכה הביתה בשלב הבתים בארבעה מחמשת היורואים האחרונים (ב-2004 היא נעצרה ברבע הגמר): "זלאטן היה השחקן הכי טוב בשבדיה במשך שנים, אבל אחרי יורו 2016 הוא אמר שהוא פורש מהנבחרת וכיבדנו את ההחלטה שלו", אמר גרנקוויסט, השחקן היחיד שהעז להתעמת עם זלאטן בחדר ההלבשה של הנבחרת לאורך השנים, ערב פתיחת המונדיאל, "אז עכשיו אנחנו חייבים להתרכז רק בעצמנו, במי שכאן עם הנבחרת".
אם לשפוט על פי שלב הבתים, שבדיה אכן הקשיבה לקפטן שלה והגיעה ממוקדת מאוד לטורניר ברוסיה, המדינה בה גרנקוויסט העביר את חצי העשור האחרון. במשחק הפתיחה השבדים לא הבריקו, אבל ה-VAR נתן להם פנדל והבלם ניצל זאת כדי לנצח 0:1 את דרום קוריאה. אחר כך הגיע ההפסד קורע הלב מול גרמניה, אבל במקום להתפרק כמו שהייתה עושה בעבר (בהובלת זלאטן האמוציונלי?), שבדיה התעלתה בהובלת גרנקוויסט השקט, שבכה מיד לאחר המשחק, אבל היה גם זה שהרים את השחקנים מהרצפה ואמר: "אם היו אומרים לנו לפני הטורניר שהמשחק השלישי יהיה הקובע, היינו קונים את זה ב-100 אחוז". זה נגמר עם 0:3 ענק על מקסיקו, שנתן לשבדיה את המקום הראשון בבית ואת המסלול הנוח יותר הלאה.
כמו מול הקוריאנים, גם מול מקסיקו ניגש גרנקוויסט לנקודה הלבנה ושלח כדור לרשת עם בעיטה מושלמת, לא פחות (שהעלתה אותו ל-5 מ-5 בפנדלים במדי הנבחרת). הוא הפך בכך לשחקן הראשון מאז הנריק לארסון שכובש עבור שבדיה יותר משער אחד במונדיאל כלשהו. זלאטן מעולם לא הצליח לעשות זאת.
זה לא תמיד הלך טוב כל כך כמו עכשיו. בגיל 21, אחרי זכייה עם לארסון בגביע השבדי, הוא יצא מהלסינבורג לוויגאן האנגלית, תחילה בהשאלה ואז ברכישה, אבל לרגע לא מצא את מקומו במדי הלאטיקס, כאשר שרשרת של חילופי מאמנים לא השאירה לו שום סיכוי אמיתי להשתלב. אחרי שנה איומה, עם 17 הופעות בלבד בכל המסגרות, הוא חזר בהשאלה הביתה להלסינבורג.
התחנה הבאה כבר הייתה הרבה יותר צנועה, כרונינגן ההולנדית, שם הפך שוב לשחקן הרכב קבוע. בתום שלוש עונות, נמכר לגנואה ואחרי עוד שנתיים מצא עצמו בקראסנודר, שם שיחק עד החודש שעבר. עכשיו, אחרי המונדיאל, גרנקוויסט והמשפחה המתרחבת יחזרו לשבדיה, כדי לנסות להציל את הלסינבורג שירדה ב-2016 (חמש שנים אחרי שזכתה באליפות) ולא הצליחה לשוב לליגה הבכירה. על פי הדיווחים, הוא דחה הצעה מקראסנודר לחוזה חדש תמורת לא פחות מ-6.7 מיליון יורו בשביל לעשות את הצעד הזה.
זה יהיה מעבר חד במיוחד, כי לפחות כרגע, "עץ האשוח", כמו שהוא מכונה במולדתו, הוא אחד השחקנים הטובים ביותר במונדיאל הזה: "הוא המוח שמאחורי העלייה של שבדיה לשמינית הגמר. הוא המנהיג של ההגנה המאוד מאורגנת והוא גם מספק את קור הרוח בפנדלים", נכתב עליו ב"גרדיאן", שם הוא נכלל ב-11 של שלב הבתים.
שבדיה נהנית כרגע מדור צעיר ומצוין (שישה מ-23 שחקני הסגל למונדיאל לקחו עם הנבחרת הצעירה את היורו לפני שלוש שנים), אבל כל דור כזה צריך מישהו שיוביל אותו וגרנקוויסט הוא בדיוק האיש הנכון למשימה.
"רוח הלוחם של גרנקוויסט הובילה את שבדיה לשמינית הגמר ולעולם חדש ואמיץ, אחרי זלאטן", החמיא לורנס אוסטלר ב"אינדיפנדנט", "שבדיה מגיעה מלאת ביטחון למשחק מול שוויץ, ובצדק. גרנקוויסט מכפה על הטעויות והקשיים של כל שאר השחקנים על המגרש. הוא חזק ועוצמתי, מנהיג על המגרש, הוא נראה יותר כמו לוחם מאשר כמו כדורגלן והוא גם משחק ככה. האופי שלו הוא להילחם ולנשוך וזה מדביק את כל החברים לנבחרת. זה לא תמיד יפה, אבל זה מאוד אפקטיבי, כמו שגילתה מקסיקו על בשרה".
באותו משחק, האחרון של הנבחרת עד כה, הוא נבחר לאיש המשחק. הוא עשה זאת עם נתונים אפורים כמו מסירת מפתח אחת בלבד ודריבל אחד מוצלח בלבד, אבל גם עם ניצחון בשלושה קרבות אוויריים, חמש הרחקות ושלושה תיקולים מוצלחים: "בכל פעם ששבדיה הצליחה בטורניר גדול, היה לה שחקן כזה. זה המודל השבדי להצלחה", הוסיף אוסטלר.
בכל משחק אפשר לראות את גרנקוויסט בין הכדור לבין השער, חוסם בעיטות ולא מאפשר ליריבות לסכן בכלל את השער. אחרי שלושה משחקים, רק תשע בעיטות של היריבות הלכו בכלל למסגרת השבדית, כולל הגולאסו של טוני קרוס בדקה ה-95. את התודות לכך שבדיה יכולה להפנות לחומה האנושית שלה גרנקוויסט, שחוסם 2 בעיטות בממוצע למשחק בטורניר (מקום שלישי מבין כל המשתתפים, לפי "Who Scored") ומרחיק עוד 5.7 כדורים בממוצע למשחק.
מה שמרשים במיוחד זה שגרנקוויסט עושה את כל זה למרות בעיות התיאום בנבחרת, שנבעו ממחלה שעברה בין השחקנים וגרמה בין היתר לבלם שלצדו, ויקטור לינדלוף ממנצ'סטר יונייטד, להחמיץ את המשחק הראשון מול דרום קוריאה ולפונטוס יאנסן לפספס את המשחק השני: "אנדראס הוא שחקן הגנה מהסוג הישן, כזה שרוצה לעשות רק דבר אחד - להגן, בכל דרך אפשרית", כתב עליו אולוף לונד מ"הגרדיאן" לפני הטורניר.
מוביל את הצעירים. גרנקוויסט מקבל חיבוק מלינדלוף (צילום: getty)
עכשיו מגיעה הזדמנות חד פעמית עבור שבדיה. אחרי שעבדה קשה והשיגה את המקום הראשון בבית שכלל את אלופת העולם גרמניה ועוד נבחרת חזקה כמו מקסיקו ויריבה קשוחה ומנוסה כמו דרום קוריאה, גם אלילת המזל עזרה וסידרה מפגש מול שוויץ בשמינית ואם עוברים, אז את קולומביה/אנגליה ברבע ואת רוסיה/קרואטיה בחצי.
שבדיה לא פייבוריטית מול רוב הנבחרות האלה, אבל אחרי שנפנפה מדרכה בזו אחר זו את הולנד, איטליה וגרמניה, לכו תוכיחו שהיא נופלת מאחת מאלה שנשארו בצד שלה. בכל מקרה, אם היא תגיע לפנדלים, בועט אחד בטוח כבר יש לה.