ההפסד לנבחרת שבדיה, רגע לפני פתיחת אליפות אירופה, טילטל את נבחרת ישראל. יתרה מכך, הוא הציף מעל פני השטח כל מיני בעיות שקיוו בנבחרת שייעלמו כלא היו ככל שרגע האמת יתקרב. אבל כשברקע הציפיות בשמיים והיכולת על פרקט - בטח בחלון האחרון - מאוד לא מרשימה, בנבחרת מקווים שהדברים ישתנו מקצה לקצה.
אחרי המשחק מול שבדיה, פיני גרשון, המנהל המקצועי של נבחרות ישראל באיגוד, נכנס לדבר עם השחקנים. הוא ביקש בעיקר לשנות האווירה: להפסיק לגמרי עם הגישה השלילית, עם התגובות לא הטובות לכל החלטה של המאמן או של שחקן אחר. הוא דאג להזכיר לשחקנים שנבחרת ישראל לדורותיה הצליחה תמיד בזכות לחימה ולב הפרקט, ולא כי בסגל שלה נמצאים הכוכבים הכי גדולים.
גרשון, שיושב על הספסל בחלונות האחרונים, לא סתם התייחס לאווירה בחדר ההלבשה - קודם כל בין השחקנים לבין עצמם. גם בנבחרת, כמו בכל קבוצת ספורט מקצוענית, יש אנשים שמתחברים טוב יותר לאנשים אחרים. כן, גם בנבחרת ישראל הנוכחית. כל עוד הדברים זרמו על הפרקט, היחסים הללו נשארו בשוליים. אבל כשבתוך הנבחרת מדברים על "חוסר כימיה" שזולג למגרש, אז בהחלט אפשר להצביע על בעיה. אחרי ההפסד מול שבדיה, השחקנים גם דיברו בינם לבין עצמם - בידיעה שהם אלו שיכולים וצריכים להוציא את הנבחרת מהסיטואציה הזו. גם מול גודס לא תמיד ישנה אידיליה בנבחרת. חלק מהשחקנים מרגישים שהוא לא מצליח "להגיע אליהם" ולמצות את מלוא הפוטנציאל של הדור הנוכחי.
המאמן עצמו היה מאוכזב מאוד מהרמה הכללית שהוצגה בחלון האחרון במוקדמות אליפות העולם. הגנת האחד-על-אחד הייתה נוראית, בעיקר מול שבדיה, והמאמן הנסער אמר בסיום כי "ייתכן שהוא יצטרך לקבל החלטות לא פופוליסטיות". בקרב הצוות המקצועי אף הייתה מחשבה לבצע שינוי בסגל השחקנים, אלא שבסופו של דבר - לאחר רצף השיחות שהתקיימו ביממה שלאחר ההפסד לשבדיה - הוחלט שלא לבצע שום זעזוע ולהמשיך ללא שינוי.
גודס. מאוכזב (אלן שיבר)
גם דני אבדיה הוא סוגיה בפני עצמה. אין ספק שמדובר בשחקן הכדורסל הבכיר והטוב ביותר בסגל הישראלי. העניין הוא שעד כה, בחירת הלוטרי של וושינגטון וויזארדס לא ממש הצליח להביא את היכולת שלו לידי ביטוי במדים הלאומיים.
בזמן שרוב השחקנים התכנסו כמה פעמים בכל שנה בפורמט החלונות ולמדו לשחק אחד עם השני, אבדיה היה ב-NBA. מלכתחילה, מלאכת החיבור של דני ליתר השחקנים הייתה משימה בפני עצמה, שהפכה לקשה יותר כשהוא נדבק בקורונה והחמיץ כמעט שבוע של אימונים ואת הנסיעה לגאורגיה.
אבדיה עצמו רוצה מאוד להצליח, מאוד רעב להיות זה שחתום על הישג שייזכר לשנים בנבחרת הבוגרת, בדיוק כפי שעשה בנבחרות העתודה. עוד בעונה שעברה הוא כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הודיע כי ישתתף בחלון הנוכחי ובאליפות אירופה - אליה הוא הציב רף גבוה: "אם סלובניה הקטנה זכתה ביורובאסקט, אז למה אנחנו לא?".
השאלה היא למה זה עוד לא נדבק וממה זה בעצם נובע. בצוות המקצועי התאכזבו מרמת ההגנה שהציג אבדיה, בעוד שבסביבתו באו בטענות לגודס - על כך שהוא לא למד איך להשתמש בו כראוי - הן בהתקפה והן בהגנה, וגם לא מצא עבורו את העמדה שתביא אותו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. בשורה התחתונה, דני קיבל רק 18 דקות בפינלנד, כשגודס הסביר את זה כ"החלטה מקצועית בלבד". נגד שבדיה הוא כבר שיחק יותר (25 דקות - הכי הרבה בנבחרת), אבל כמו כל יתר חבריו, לא היה טוב.
כמובן שהציפיות מאבדיה, באופן טבעי, הן הגבוהות ביותר ברמה הפרסונלית - אבל ברור שהבעיות של הנבחרת, שהתגלו בחלון האחרון, גדולות יותר משחקן כזה או אחר. המטרה של גודס ונבחרת ישראל תהיה להעלים, או לפחות לטשטש, את אותן בעיות החל מיום שישי הקרוב.
אבדיה. עדיין לא הגיע לנבחרת (אלן שיבר)