האגדה של זלדה חוזרת בכותר הכי מושקע עד היום

המפתח הוא לחקור את העולם, והשחקן יכול לטפס כמעט על כל משטח שיראה, מה שהופך חלק מהמקרים של חקירת העולם לסוג של פאזל בפניי עצמו, במצבים שהשחקן חושב איך הוא יצליח להגיע מנקודה A אל נקודה B, וברגע שהשחקן מצליח לפתור זאת, תחושת הסיפוק היא אדירה. מערכת הקרב של המשחק דורשת אימונים, והמשחק דורש מהשחקן ללמוד את היריבים שלו כראוי אם הוא רוצה סיכוי לשרוד את העולם המאסיבי הזה. האוייבים ירימו כלי נשק שהשחקן הפיל על מנת להשתמש בהן כנגדו, ולשחקן יש את היכולת להתחמק, ואם זה נעשה ברגע הנכון, יקבל השחקן זמן תמרון של כמה שניות בהילוך איטי לעשות נזק משמעותי ליריב. אחד הדברים המדהימים הוא שלכל יריב במשחק יש דפוסי התנהגות משלו בקרב, וגם אם חשבתם שלמדתם אותם, הם עדיין מספיק דינאמיים בשביל להוות איום. אחד הדברים שהדהימו אותי במשחק הוא הדרך שבה העולם עובד: אם אתה חושב שזה הגיוני שהפעולה הזאת תבוצע, היא תבוצע. שימוש באש על כלי נשק מעץ של היריב ידליקו את הנשק באש, מה שמשחק כנגד השחקן בקרב, חרב חשמל תגרום נזק לשחקן בזמן גשם, באיזורים קרים במיוחד במפה החיים יירדו לשחקן אם הוא לא יילבש ביגוד תואם, ופחות או יותר כל חוק טבע ופיזיקה נכנסו לתכנון של העולם, ואין ספק שזה פשוט אחד המשחקים היותר מדהימים מבחינת ממשק שנתקלתי בהם. העולם כל כך מאסיבי, שגם אחריי 17 שעות משחק, עדיין יש כל כך הרבה תוכן לחקור את המשחק, ואני בספק אם גירדתי שליש מכל מה שיש למשחק להציע. למשחק קיימת גם מערכת Crafting (מערכת ליצירת שיקויים וחפצים שיעזרו לשחקן) עם כל הציוד שתמצאו ותאספו במהלך המסע שלך, ורק לשבת ללמוד אותה בפעם הראשונה הדהים אותי. כל כך הרבה משתנים למערכת הזו, עם כל כך הרבה תוצאות שונות, זה באמת לא פחות ממדהים.

גרפיקה
כמו שציינתי, ה-Switch היא הקונסולה הראשונה של נינטנדו שהותקן בה חומרה מחברה חיצונית שהיא לא נינטנדו, והחברה שנבחרה היא NVIDIA, שתרמה מעבד ה-Tegra שלהם, ובשנייה שיצאתי מהחדר הקטן שבו לינק מתעורר בתחילת המשחק, לעולם הפתוח, כל מה שיצא לי מהפה היה "וואו". המשחק לא מנסה להתהדר בגרפיקה ריאליסטית בומבאסטית, הוא מכוון לחוויה אחרת לגמריי, כזאת שתשלח אתכם לעולם פנטזיה אחר לגמריי, ושומר על סטייל מצוייר שנראה כאילו המשחק נלקח מתוך ציור. תאורת היום-לילה פשוט יפייפיות, וכל כך הרבה פרטים קטנים כמו דשא שזז ברוח,  ומזג האוויר שמשתנה מסופות ברקים עד לאיזורים מוקפאים, העולם כל כך דינאמי ומשתנה, ובהחלט אפשר לומר שהעולם של היירול הוא הדמות העיקרית במשחק.

סיכום
Legend of Zelda: Breath of the Wild הוא חוויה מדהימה. הוא לא רק שיפור מאסיבי לכותרי זלדה, ולא רק אחד המשחקים המדהימים ביותר שנינטנדו הוציאו אי פעם, אלא אחד המשחקים המדהימים ביותר שאי פעם שיחקתי. הוא מעניק לשחקן חווייה שהרבה משחקים אחרים לא מצליחים לספק, וכל אחד שישחק בו, יחווה את המשחק בצורה אחרת לגמריי.  אני מחוייב לציין שהמשחק לא יתאים לכל אחד, והוא מצריך המון סבלנות בהתחלה, אבל אין הרבה משחקים כמו זלדה, שיש בהם כל כך הרבה מחשבה והשקעה, שבהם חשבו על כל כך הרבה פרטים, שנתנו לשחקן לחקור בעצמו את העולם בדרך שלו, וזה בהחלט משהו שהרבה משחקים ששואפים לכך יכולים ללמוד ממנו.

המשחק נמסר לבדיקה ע"י רשת באג.