אז הנה הרגע לו חיכיתי דום ב-VR, ביחד: Doom VFR, שהם קיצור של Doom: Virtual F**** Reality, כיאה לדום וקיצורים. האם זה היה שווה? ובכן, כן ולא. מאז היום בו רכשתי את ה-PlayStation VR הייתי נעול על המשחק הזה, ידעתי שהוא תומך ברובה ה-Aim והצטיידתי גם בו, מראש. קראתי קצת ביקורות לא מחמיאות עליו לפני החוויה האישית שלי אבל ההייפ כבר נטמע בתוכי, אחרי הכל... דום!!!
זה המשחק שגדלתי עליו, אולי זה המשחק הראשון שהיה באמת משחק אמיתי. אני זוכר כשאני ילד קטן, בין 6-7, מטייל במסדרונות החשוכים, מחפש את המסור החשמלי בדום 2, ופשוט קוצץ את האויבים שבאים מולי. איזה כיף ואיזה תענוג להרוג... את כולם!
טיפה היסטוריה
המשחק לא חדש. לא ממש. החידוש למשחק המקורי, שנקרא בשם המקורי: דום, יצא במאי 2016 כמעט לפני שנתיים וב-E3 של 2017 החליטה חברת Bethesda Softworks "לקפוץ" לעולם ה-VR בכל הכוח ועם המותגים הכי חזקים שלה.
אז יש לנו את Doom, Skyrim ו-Fallout 4 שהאחרון כרגע לא מגיע לפלטפורמה של סוני. המשחק ב-VR הוא בעצם נתח קטן מהמשחק המקורי. אין לו את כל עשרות השעות שיש במקור של 2016 בדו-מימד "רגיל", אבל יש נתח חביב מתוכו.
עזבו שטויות והיסטוריה, דום!!!
אז, עד כמה שהייתי רוצה לרוץ לספר לכם על המשחק וכמה הוא נהדר, אני וחבר נתקלנו באחד הטוטוריאליים הנוראים שידעה האנושות. אני לא מדבר על מסך ה"הכל בסדר" בו אי אפשר למות ומסבירים את המקשים, זה עוד מילא, אני מדבר על המסך שבא אחרי שבשביל להפעיל מתג קטן, ישבנו כמעט שעה עד שגילנו שיש באג, ואין אפשרות בכלל להפעיל את המתג.
זה מאוד מאוד עצוב שהמשחק ירד למכשיר שלי וגם עבר עדכון של ג'יגה ומשהו ועדין הוא מלא מלא באגים. ולא סתם באגים, אלא באגים רציניים. החל מהבאג שמנע מאתנו לצלוח את המסך הראשון ועד לבאגים שדווקא לא ידעתי שיש ב-VR כמו Clipping שהוא המעבר בין קירות שעד ששמתי לב שאני לא איפה שאני צריך להיות, זה כבר היה מאוחד מידי.
בשלב מסויים כשעברתי משלטי ה-Move ל-Aim ובחזרה המשחק פשוט הציג לי את הרובה שלי מרחף, בלי ידיים בלי כלום. הזוי. באגים פוקדים את המשחק הזה בזה אחד זה ומאוד פוגעים בחוויה.
השליטה היא F ב-VR
אז איך בכלל זזים בעולם הוירטואלי? בת'סדה מאפשרת לנו לא פחות מ-3 דרכים לתזוזה וכולם בינוניים עד מוזרים מאוד. נתחיל בסטנדרט: שלט הדואלשוק 4. כיוון הרובה הוא עם השלט (שמשתמש בג'יירו) והתזוזה היא באמצעות טלפורטציה עם הראש. כלומר מכוונים את הקסדה תוך כדי החזקת הכפתור במיקום המדוייק וזזים לשם. זה היה יכול להיות נחמד אם היה אפשר להסתובב, אבל אי אפשר ממש ומסתובבים רק עם הראש.
גם שלטי ה-Move מספקים חוויה בינונית שכן על פניו זה נשמע טוב, בקר אחד יורה ושני עושה טלפורטציה אבל כדי להסתובב על הציר צריך לסובב את כל הראש, ובגלל שהעקיבה של המצלמה של סוני הוא לא 360, אי אפשר להסתובב ממש שכן היא תאבד אותך ולכן יש סמן שמראה לך איפה המצלמה.
אז... רובים?
ה-Aim הוא האופציה האידאלית שכן אפשר לירות ולעשות טלפורטציה לכל מקום. אפשר גם לעשות סיבובים "חדים" על הציר עם הג'ויסטיק הקרוב אלינו ומגוון המקשים על הרובה עצמו מדמים את המקשים על בקר הדואלשוק 4 באופן נח. אין ספק שהחוויה נבנתה סביב הרובה.
מה לגבי "שליטה חופשי"? הידועה בשם המוזר: Free Locomotion? וול.. יש כזאת. עם בקר הדואלשוק 4 וגם עם הרובה. אבל השליטה הזאת מאוד מקשה לריכוז וגורמת לתחושה לא נעימה, לפחות אצלי, כיוון שהעולם זז ואנחנו לא. לא הייתי ממליץ להתחיל איתה. זה בטוח.
זה כיף! בערך...
אז אחרי הטוטוריאל המתיש, וכל הבאגים מגיעים לשלבים אמיתיים, עם מפלצות ואפילו בוסים. זה די מדהים שאנחנו חיים בתוך העולם של דום, אנחנו ממש שם! הרובים הם הרובים המוכרים (עם שדרוגים מוכרים) הדמות שלנו גם מוכרת (לא אהרוס אבל יש "עלילה" כלשהי), והכל אמיתי.
נכון שבגלל רזולוציית ה-PlayStation זה לא נראה להיט, אפילו בשביל קונסולת ה-PlayStation Pro. אבל עד מהרה מתחילים הכדורים, המוזיקה עולה וזה די מהנה, פשוט לבוא ולקטול את כולם. פיצ'ר חדש שעושה קאמבק הוא מצב ה"Slow Motion", שזה אומר שבלחיצה על כפתור הטלפורטציה, לפני שבוחרים יעד הכל נהיה איטי יותר וכזה מטריקסי, ומצב זה אפשר "לדהור" לעבר האויבים ולכתוש אותם תוך כדי איסוף הבריאות והתחמושת.
אך אל תטעו! המשחק ממש לא קל, וסקירות רבות ממליצות לשחק אותו על רמה Easy, לא כי אנחנו פחדנים, המשחק לא באמת מפחיד, אלא כי הוא מאוד מאתגר, ואין לנו אפשרות כמו בגרסא הרגילה לברוח מהר מכל כדור. יש מאין Strafing הצידה, אבל הוא מאוד לקוי ובלהט הקרב שוכחים ממנו לחלוטין.
מספר אנשים מנוסים שניסו וסיימו את דום המקורי, לא הסתדרו ממש עם רמת הקושי הבינונית, ראו הוזהרתם, המשחק מאתגר לעיתים יותר מידי.
לסיכום: דום????...
אז מה היה לנו? באגים, טוטוריאל שכנראה השטן בעצמו יצר, גרפיקה נחותה ושליטה בינונית במקרה הטוב וגורמת לבחילות במקרה הפחות טוב. האם המשחק מומלץ? תראו, אם אתם כמוני וגדלתם בשנות ה-80-90 ואתם רק רוצים דום, אז אתם כנראה לא הגעתם לפסקה הזאת בכלל וכבר רשמתם לי בתגובות על כמה שאני קז'ואלי וכדאי לי לשחק באנגרי בירדס כי זה יותר יתאים לי. אז קודם כל תודה. אבל מעולם לא אהבתי חזירים וברצינות: המשחק לא זול ולא ממש ארוך (בין שלוש לשש שעות, תלוי בקצב שלכם, ואם ממש גוררים אז אולי שמונה שעות) ויש את כל הדברים שכבר ציינתי.
בסופו של יום אם נצטט את גדול המשוררים של שנות ה-90 "באתי לפרק ת'צורה של האויבים וללעוס מסטיק, ונגמר לי המסטיק", יש פה בהחלט פירוק צורה לא רעה בכלל, הוא כן מהנה במקרים מסויימים ואם יש לכם את ה-Aim זה כנראה ה-משחק שתרצו להראות לחבר הזה שלכם שעדין זוכר מה זה בכלל Dave 2 ומתווכח איתכם ש"הסוניק של היום, הוא כל כך לא הסוניק של פעם".
קשה לי מאוד להמליץ על המשחק לאנשים שלא גדלו על המקור. הם כנראה יהנו הרבה יותר ממשחק יריות אחר, אולי אפילו Skyrim העדכני יותר (ספוילר: גם בו יש באגים לפי דיווחים, עוד נתון לבדיקה), ולפי הביקורות באינטרנט גרסת ה-PlayStation היא הכי יציבה והכי מהנה, עם רובה ה-Aim בעיקר.
הביקורת נכתבה ע"י אור קורץ מקבוצת PSVR-IL.