יותר מתמיד: השנה פרו טוב יותר מפיפ"א

אז מה קורה השנה?
בשנת 2018 התהפכו היוצרות בשנית: בעוד פיפ"א הפך להיות משחק מלא בבעיות טכניות, ניתוקים, ובעיקר מבוסס על מהירות של השחקנים - שחקנים כמו חסוס ממנצ'סטר סיטי משתלטים על כל קבוצה באולטימייט טים. השנה פרו מציע אלטרנטיבה אמיתית: משחק כדורגל אמיתי יותר, שמזכיר את מה שאנחנו נהנים לצפות בו בטלוויזיה, על אף שהקבוצות כתובות שונה וזה מוריד מאיכות המשחק הכוללת, אך המשחקיות מתעלה על עצמה וכמעט הכל נראה טוב יותר על המסך.



אוסיף ואומר שבעיניי, העצלנות של EA ביצירת פרצופים מציאותיים של שחקנים שאינם כוכבי על בכדורגל מביכה - אסנסיו, ואסקס, קראסקו, ועוד רבים כלל אינם מזכירים את עצמם במבנה הפנים. בעוד בפרו משקיעים בפרטים הקטנים, הפרצופים נראים מציאותיים וקשה לא להבין או לפספס מי השחקן שאתה עובד איתו.

לסיכום
פיפ"א אמנם השתלטה על השוק בשנים האחרונות בעזרת משחקיות משכנעת, ובעיקר בגלל מצב האולטימייט טים שמציע אלטרנטיבת משחק אישית של ניהול השחקנים הגדולים מהליגות האהובות, אך דווקא השנה הצליחו בקונאמי להתאים את פרו לאנשים שאוהבים כדורגל באמת: משחק מסודר, איטי, מנוהל היטב יזכה את השחקן בשערים משחק מסורבל, יעניש את השחקן.

בפעם הראשונה בחיי כששיחקתי בפרו 2018 הרגשתי שאני מנהל משחק כדורגל ולא משחק במחשב. תרגילים חייבים להגיע בשנייה הנכונה, מסירות צריכות להיות מהירות ונכונות ואיכות השחקנים היא לא הפרמטר היחידי במשחק. המחשב משחק בצורה מרהיבה (ברמות הגבוהות) וההגנה היא אפשרית ונוחה לביצוע. על כן אמליץ לכל שחקני הפיפ"א לעשות הפוגה קצרה מהנסיון הבלתי נגמר להשיג את רונאלדו ומסי תמורת סכומי עתק באולטימייט טים, ולנסות להנות קצת ממשחק רגיל יותר, עם פחות מודים, אבל בהחלט מזכיר יותר כדורגל בחוויה שלו.