לפני הרבה שנים הייתי אצל מומחה ל-VR בשם יוסי פרמינגר (שעשה מזה עסק למחייתו) ושיחקתי אצלו משחק די מפחיד. עכשיו, שיחקתי משחקים מפחדים לפני רגע זה כמו דום, האלף-לייף ועוד אבל מה שהיה שונה הפעם הייתה הקסדה המוזרה שהייתה מונחת על ראשי ומנעה ממני לראות איך נראה העולם האמיתי.
למי שניחש כבר, השנה הייתה 2014 ואני השתמשתי בערכת ה-DK1 של אוקולוס. לא זוכר איזה משחק זה היה, מה שאני כן זוכר זה את המפלצת המאוד מאודדד מפוקסלת שפגשתי במסדרון חשוך שמאותו הרגע הורדתי את המסכה ואמרתי לעצמי "לעזאזל עם זה... אני רוצה משחק אחר".
השנה 2018, שלום ל- Don't Knock Twice
עד לפני משחק זה, אפשר לומר שצברתי קצת פז"מ עם ה-PlayStation VR, שיחקתי משחקי פאזלים, יריות, הרפתקאות, קצב, חברה ועוד אבל (לצערי) שום דבר לא הכין אותי למשחק הזה.
כשקיבלתי את קוד הסקירה ממתן בן ישי (עורך מדור הגיימינג של ערוץ הספורט) היינו שנינו בטוחים שמדובר במשחק אקסקלוסיבי ל-PSVR, כלומר משחק שלא ניתן לשחק בו בלי הקסדה של סוני, טעינו וזה לגמרי בסדר. אבל אני לא ידעתי זאת רק אחרי שהיה מאוחר מידי.
מתחילים! או, וואו כמה חשוך פה
לא ידעתי, אז שמתי את קסדת ה-VR המוכרת של סוני ויצאתי לדרך. המשחק התחיל נחמד יחסית, אני מול דלת, קצת טוטוריאל קצר ואז דופקים פעמיים על הדלת (זוכרים את שם המשחק?) ומתחילים. אני בטירה, מאוד חשוכה (המשחק דאג שיהיה חשוך עוד לפניי עם הגדרות בהירות בהם הוסבר לי במפורש שאני צריך לראות כמה שפחות בשביל האווירה) בחדר קטן שרק האור מן האח מסביר לי קצת איפה אני נמצא.
כל כך חשוך שכבר בטוטוריאל אני צריך למצוא נר ולהתחיל לגשש איתו באפלה ולהבין מה קורה. מצאתי את הנר, הבנתי שכל שלט Move מייצג יד אחרת (אני כבר רגיל לזה) ויוצאים לדרך. בחרתי כמובן טלפורט (למרות שהמשחק תומך ב-Full Locomotion) וגם סיבוב של 30 מעלות עם כפתור המשולש ועיגול, בעניין הזה ניתן לומר שהשליטה סבבה ולא מצאתי איתה בעיות מיוחדות.
בחיים לא חשבתי שכל כך אפחד לפתוח דלת
התחלתי להסתובב באחוזה הגדולה שלידי רק נר קטן וטלפון נייד. כל פעם שאני רואה פמוט על הקיר אני מדליק אותו עם שלי, זה נחמד כי הפעולה מרגישה אותנטית. אז הגעתי לדלת. בשביל לפתוח דלת מחזיקים אותה עם הטריגר של ה-Move ואז, כמו בדלת אמיתית, מושכים או דוחפים אותה אלינו. ניתן לראות ש-Wales Interactive השקיעו שעות נוספות בפתיחת הדלתות כי הכל מרגיש מאוד ריאליסטי. אבל מה מסתתר מאחורי הדלת? פה מתחילה הבעיה.
בהתחלה הדלתות רגילות, פותחים אותם ורואים מסדרון חשוך מאוד מולנו אבל מהר מאוד העניינים מסתבכים, כאשר מבליח ברק בשמים פתאום.. מה זה? חשבתי שיש שם דמות?! אין מצב. ככל שמתקדמים במשחק הקצר הזה (והוא קצר מאוד אבל זה לא בהכרח רע) התחושות נהיות פחות ופחות נעימות ואנחנו בהחלט מתחילים להבין שאנחנו לא לבד בבית הזה. יש איתנו גם טלפון נייד די מציק שרוטט מידי פעם (ממש ממש רוטט ולא מפסיק עד שלא מסתכלים בהתראה) איתו אנחנו מדברים עם דמות נוספת, אך לא אהרוס לכם.
המשחק הזה מפחיד מידי ואני לא מסקר אותו!
זה נשמע מצחיק או סתם פתטי כאשר גיימר כמוני שראה וחווה הכל מפחד לשחק משחק ב-VR, אבל מה לעשות שזה היה המצב. אולי אני כבר זקן ואין לי כוח להפחיד את עצמי ואולי אף פעם לא אהבתי משחקים שבאמת נועדו להפחיד (למרות שהייתי בסדר בדמו של Resident Evil 7) אבל משהו ב- DKT היה יותר מידי. זאת התחושה שעוטפת אותך כאשר אתה לא רק "מרגיש" שאתה שם, אתה באמת שם!
אני מסתכל למעלה למטה, שמאלה, ימינה וכל מה שאני חווה זה את החדרים של האחוזה המפחידה הזאת. אין הרבה תאורה (מי לא שילם על חשבון חשמל?!) אז תמיד חשוך מידי וצריך להתגנב בצללים ובאפלה, כאשר די ברור שאנחנו לא לבד. מפה לשם פשוט זרקתי את המשחק בצד ואמרתי למתן שאני עובר כרגע טיפול פסיכולוגי בגלל המראות שראיתי ומקווה לסקר את המשחק עד סוף השנה.. אבל אז... גיליתי שאפשר לשחק אותו גם בלי ה-VR, איזה כיף!
לא, זה לא באמת כיף בלי VR, זה עדין מפחיד!
אוקי, אז משחקים בסלון מאוד מואר כמובן. עד כה בסדר. אבל הצלילים עדין מאוד מפחידים. אז מנמיכים. אבל עדין מאוד מאוד מאודדד חשוך, לעזאזל! אני מעלה את הבהירות! עוד, עוד ועוד! זה כבר יותר טוב. עכשיו אני גם רואה איפה אני נמצא. זה כבר לא מפתיע כאשר אני "מחבל" בכל האלמנטים המפחידים. מדובר במשחק רגיל של "לך לנק' A ויש שם פאזל B, תפתור אותו" וכן הלאה. אל תטעו המשחק עדיין השחיל כמה Jump Scares, אבל סך הכל מדובר במשחק פאזלים חביב.
המשחק מספר סיפור יחסית מוכר של שד מהפולקלור הסלבי בשם Baba Yaga שהעלים ילדים לא נחמדים, או משהו כזה. מפה לשם, המטרה היא להעיר אותו מהמתים בעזרת חמישה חפצים קסומים שמתחבאים בטירה. חוץ מלהפחיד המשחק מוביל את השחקן בצורה מאוד מאוד ברורה, ומי ש"רץ" את המשחק יסיים אותו בסביבות השעה ואפילו הסוף יחסית מפתיע או שלא, תלוי בבחירות שלנו.
זה הכל? סיכום!
כמו בכל דבר בעולם, הכסף מדבר אז בשביל 96 ש"ח או 20 דולר (תלוי בחנות שאתם נמצאים), האם זה שווה את זה? קודם כל לאוהבי האימה שלא רוצים לשים כסף על RE7 אבל כן רוצים משהו שיפחיד אותם, לגמרי כן! האמיצים יפעילו Full Locomotion ויהנו מתנועה חופשית בסבבה שלהם
.
זה אולי נשמע כאילו אני האדם הפחדן בעולם, אבל אני לא (חפשו ביוטיוב, אנשים מתייחסים לזה כמו לפחות ה-Outlast הבא) וזה רק מראה כמה ה-VR הוא כלי חזק שיכול להפוך משחק בינוני שכזה לחוויה עוצמתית שכזאת!
מי שאוהב להפחיד את החברים שלו יקבל תמורה מלאה לכספו. מי שאין לו VR.. אני לא יודע, זה משחק באמת מאוד קצר. יש אגב דמו ב-Steam אבל הוא רק ל-VR. לסיכום, אני נהניתי וחושב שבשביל סטודיו קטן להוציא משהו כל כך עוצמתי זה מרשים. שווה לכם להציץ... אם תעזו! מוהאהאהא!!! (טוב צחוק מפחיד לא באמת עובר בטקסט, אבל תזרמו)