לפניי שאני מתחיל לדבר על Far Cry 5, אני רק מבקש שתבינו את מערכת היחסים המסובכת שלי עם יוביסופט, המפתחים, במיוחד בשנים האחרונות: אני אוהב את יוביסופט. החברה הזאת מספיק כותרים בחיי שסיפקו לי אושר והדהימו אותי ביצירתיות שלהם. לאורך השנים סדרות כמו ריימן, טום קלנסי (על שלל גילגוליו), הנסיך הפרסי, ובשנים האחרונות גם סדרות כמו אססין קריד ופאר קריי 5. הבעיה היא ששתי הסדרות הללו בשנים האחרונות נכנסו למחסום יצירתיות משעמם שקשה לי לקבל מחברה כמו יוביסופט, אבל אני מקדים את עצמי, אז בואו פשוט ניגש לביקורת ונמשיך משם.
ברוך הבא ל-Hope County.
המשחק החדש בסדרה שם את השחקן בנעליו של סגן השריף חסר השם, ובתחילת המשחק אנו נגיע למחוז Hope County שבמונטנה הפיקטיבית בארה"ב, על מנת לעצור את ג'וסף סיד, נבל המשחק, אשר מנהל כת מיליטאריסטית של פנאטים שאין לה בעיה ללחוץ על ההדק בקלות כנגד כל אלו המתנגדים לה.
מפת המשחק מחולקת לשלושה חלקים, בכל איזור שולט ביד רמה נצר למשפחת סיד: ג'ייקוב, ג'ון ופיית' סיד, האחים הסאדיסטיים והמטורפים של ג'וסף. מטרתנו היא לשחרר את Hope County מידיה של המשפחה, ולאחר שהשחקן ייכשל בדקות המשחק הראשונות, הוא יישלח להתסתובב במפת המשחק העצומה.
אחד הדברים שנורא אהבתי הוא שהמשחק נותן לשחקן את האפשרות לבחור היכן יתחיל את מסעו, ובאיזה איזור להתמקד. אחת הנקודות החיוביות ביותר במשחק היא שכל איזור מרגיש שונה מקודמו, וכך גם גישת השחקן: האיזור בו שולט ג'ייקוב מוקף בפעילי כת מיליטאריסטיים, בניגוד לאיזור של פיית' אשר מסממת את נתיניה והופכת אותם ל"זומבים" חסריי מוח שיתקפו בלי מחשבה.
ההבדל העיקרי שניתן לשים לב אליו ב-Far Cry 5 הוא שחוויית המשחק שונתה: אם בעבר השחקן נאלץ לטפס על מגדלים על מנת לחשוף את המשימות שיש למשחק להציע (המשחק אפילו צוחק על כך בשעת המשחק הראשונה שלו) כעת השחקן ידורבן להסתובב ברחבי המפה ולאסוף משימות על מנת להמשיך להתקדם בעלילה. זה פועל לטובה ולרעה. ב-Far Cry 5 אין רגע אחד של מנוחה: אם תעזרו לאזרח שמותקף ע"י פעילי הכת, תוכלו למצוא את עצמכם עם חבר חדש שיצטרף לשירותיכם ויוכל לעזור לכם במשימות, פתקים רנדומליים שמפוזרים במפה מרמזים על מקומות מסתור שהשחקן יכול לחקור, איזורי ציד ודיג רחבים ועוד שלל פעילויות אשר יעזרו לכם לשפר לאט לאט את היכולות שלכם, בין אם זו עליה ברמות או נקודות זכות אצל המחתרת.
הבעיה הגדולה של המשימות במשחק, במיוחד הצדדיות: הן רפפטטיביות. בסגנון של "תעשה X ולך ל-Y". בשלב מסויים זה מתחיל לשעמם. יוביסופט לקחו שנתיים הפסקה מאז הכותר האחרון כדי לחשב מסלול מחדש ולראות לאן הכותר צריך ללכת, ונראה שפשוט קיבלנו את אותו התוכן, רק באריזה קצת שונה. התכנים הם אותם תכנים, רק במקום לחשוף אותם ע"י טיפוס על מגדל, אני חושף אותם בהדרגה. אבל בפועל? שום דבר לא השתנה.
המשחק מציג חופש פעולה מוחלט לשחקן.
בדומה לאססין קריד אוריג'ינס (גם הוא של חברת יוביסופט), המיני מפה בצד המסך נזנחה לטובת מצפן, על מנת לא "להאכיל בכפית" את השחקן, ולתת לו בעיקר חוש כיוון והתמצאות, אבל ליוביסופט היה חשוב שחוויית המשחק תישאר פתוחה ושונה אצל כל שחקן. אני אמנם מעריך משחקיות אורגנית שמתפתחת בהתאם לסגנון המשחק, אני לא מרגיש כאילו יוביסופט הטמיעו זאת כראוי, ואני אסביר: אירועים רנדומליים לא יפסיקו לצוץ ברחבי המפה. כל הזמן. לפעמים גם במהלך משימות. לי בתור שחקן יש את האופציה אם לבחור לגשת לאותם אירועים או לא, אבל בשלב מסויים שהשחקן מוצא את עצמו עם 50 משימות ברשימה שהתווספו בתוך רבע שעה, יש פה עומס היסטרי ולא הגיוני על השחקן. יוביסופט, בחייאת, תנו לי שנייה לעכל ולנשום! זה עבד לכם סבבה באססין קריד, מה קרה?!
דבר נוסף שחשוב לזכור: זוהי אולי משחקיות "אורגנית", אבל אני לא מרגיש כאילו המשימות הצדדיות הרחיבו לי יותר מידי על עלילת המשחק, או בכלל עזרה לי להבין יותר טוב את העולם של FAR CRY 5. גם שסיימתי את המשחק, עדיין לא הצלחתי להבין לגמריי את העקרונות שעליהם בנוייה הכת של ג'וסף סיד ואחיו. אני רק יודע שמדובר בכת שמאמינה באחרית הימים והורגת כל מי שלא מאמין במה שהם מאמינים, וכמו שאמרתי, אני עדיין לא הצלחתי להבין לגמריי במה. ומבחינתי, זה החטא הכי גדול של יוביסופט שהם עדיין לא טרחו ללמוד: זה לא מספיק לפוצץ את המשחק במשימות, צריך שיהיה גם קשר תמטי שיחבר את הכל ביחד לחבילה אחת הגיונית. בלי להכנס ליותר מידי השוואות, יש למשחק הרבה מה ללמוד מ-The Witcher או אפילו Grand Theft Auto, שם כל משימה ופעילות עוזרת לשחקן להבין יותר את העולם שבו הוא לוקח חלק.
בשונה מהמשחקים הקודמים בסדרה, מערכת היצירה במשחק שונתה, ובמקום ליצור שיפורים ושידרוגים מהחומרים אשר נמצאים במשחק, נקבל אותם דרך עץ היכולות של המשחק. קצת חבל, במקום מסויים זה מרגיש כאילו זה קוטע את ההתקדמות הטבעית של השחקן, אך הגיוני מכיוון והפעם אנו לא משחקים דמות אשר נקלטה למצב וחייבת לשרוד בכל מחיר, אלא את סגן השריף. כעת מערכת היצירה הוגבלה כעת לבקבוקי תבערה, מקלות דינאמיט או אפילו גלולות משפרות ביצועים (לא. זה לא מה שאתם חושבים).
ב-Far Cry 5 קיימת מערכת שנקראת Guns for Hire, ופה יוכלו להצטרף אליכם דמויות אשר עזרתם להם במהלך המשחק, חלקן ראשיות, חלקן דמויות צדדיות, ולכל אחד מהם יכולות מיוחדות: חלקם צלפים, חלקם מתסערים, חלקם יספקו תמיכה אווירית, וחלקם אפילו כלב או פומה רצחנית. לכל עוזר קיימות יכולות ייחודיות משלו בקרב, כולל אופציות לשדרג את היכולות שלהם לאחר השלמת אתגרים עימם, ושימוש במערכת זו יכול לעשות לכם חיים קלים בצורה משמעותית במהלך המשחק.
ובדיוק פה טמונה הבעיה הגדולה של יוביסופט במשחק: לא היה אכפת לי מאף דמות שהוצגה לי על המסך! הדמויות מדברות בקלישאות וססמאות אובר דרמטיות ומטופשות, ואף אחד מהם לא מציג באמת "אישיות" או אלמנט שאני מסוגל להתחבר אליו. כשהצלף שלי נפגע בזמן קרב, מיהרתי לעזור לו. אבל לא כי היה אכפת לי אם הוא ישרוד או ימשיך איתי את המסע, אלא כי ידעתי שהצלף יהיה חיוני להמשך ולא לי כוח למצוא אחד נוסף.
מפת המשחק עצומה ומגוונת, והדרכים לנווט בה מגוונות: בין זה בכביש באמצעות כלי רכב כמו טנדרים או טרקטורונים, לכלי שיט ומטוסים ומסוקים! חבל רק שלשלוט בהם מרגיש פחות מדוייק ויציב ממה שהשליטה בדמות עצמה, אבל הנקודה החיובית היא ששימוש במטוס למשל, יכול להוות שינוי משמעותי בטקטיקה של השחקן וכיצד לגשת למשימות מסויימות.
במשחק קיים מצב משחק בשם Arcade Mode, אשר מאפשר לשחקנים לשחק במפות שבנתה ויצרה קהילת השחקנים של FAR CRY 5 באמצעות יוצר המפות של המשחק, ואמנם לא יצא לי להתנסות ביותר מידי מפות מעניינות, אך חלק מהדוגמאות שראיתי ברחבי הרשת השאירו אותי עם לסת ברצפה ומראה שהקהילה תחזיק את המשחק בחיים לעוד זמן רב, בעיקר בגלל הכלי היצירתי הזה.
חוויית המשחק שלי, לצערי הרב, הייתה מלווה בלא מעט באגים. חלקם קטנים, וחלקם גדולים ברמה שרציתי לשבור את המסך: הדמויות במשחק יכולות להתנהג בצורה מוזרה: לפעמים לא תוכלו לדבר איתם בטענה שמתרחש אירוע בסביבתכם, למרות שאין כלום על המפה, לפעמים הם פשוט לקחו לי את הרכב ונסעו ליעד בלעדיי, אוייבים שצצים ברנדומליות מוחלטת, באגים בפיזיקת המשחק, ואפילו באג שהמשחק שמר לי את הצ'קפויינט במשימה לאחר שהדמות שלי נהרגה, ובכל פעם שהמשימה עלתה, מצאתי את עצמי מת שוב ושוב, מה שגרם לי להתחיל את המשימה מחדש. בלתי נסבל. בחיי שיש למשחק מזל שהוא ממכר.
Boomer, כלבי הנאמן, ואחד מחבריי למסע הרצחני.
המשחק מציע מגוון דרכים לנוע בפה: מרכבים...
... ועד מטוקים ומטוסי קרב!
סיכום
למרות כל הטענות האלה, אני מבקש מכם לזכור דבר אחד: אני לא חושב שמדובר במשחק רע. האקשן כיפי ומוקצן, ההומור שלו מטורף ולא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות, ובכלליות נראה כי הסדרה נועדה להיות מחווה לסרטי אקשן משנות ה-90: גיבור קשוח וכמעט חסין כדורים, אקשן מטורף ומנופח, ונבלים אובר דרמטיים עם מונולוגים מנופחים ומלאים בעצמם, והוא מצליח. בגלל זה אני לא מייחס לעלילה יותר מידי משמעות, היא לא החלק העיקרי פה. אבל כשחברה לוקחת הפסקה על מנת לראות איך אפשר לשפר את העטיפה, ובפועל מחליפים רק צבע לסרט של האריזה, יש פה בעיה.
כרגע אני מאוכזב מיוביסופט, ואפילו מתחיל להשתעמם. הסטודיו שסיפק לי כל כך הרבה רגעי אושר בחיים, גורם לי לפהק אחריי כמה שעות משחק ולשאול את עצמי "לאן זה מתקדם מפה?". FAR CRY 5 הוא משחק אקשן שמבצע את העבודה, ואם אתם מחפשים כמה שעות משחק שינתק אתכם מהמציאות כדי שתוכלו לנקות מפה וירטואלית ולהשתיק את ה-OCD שלכם, מצאתם את התשובה. אך אל תצפו לקבל חוויית משחק מיוחדת שלא קיבלתם מהמשחקים הקודמים בסדרה.