ישבתי בערך חצי שעה בניסיון להתחיל את הסיקור הזה והוא ללא ספק הסיקור הכי קשה שאי פעם כתבתי. ולא, זה לא בגלל שאין לי מה להגיד על המשחק הזה, ההיפך הוא הנכון. יש לי המון מה להגיד על, והרוב לא לטובה. אבל בואו נתחיל מהבסיס, הלחם והחמאה של המשחק: מה זה Anthem?
Anthem הוא משחק מבוסס LOOT (ציוד) בגוף שלישי, עם בסיס דומה לזה של המשחק Destiny. המשחק כולו דורש חיבור לאינטרנט ומציג משחקיות קבוצתית של ארבעה אנשים שנלחמים ביחד כנגד אוייבים ממחושבים (AI). אז למעשה מדובר באיזשהו היבריד בין Destiny לבין The Division. שאישית, מהצד זה היה נשמע לי שילוב מדהים. אבל כפי שיכולתם להבין מהפסקה הראשונה של הסיקור, הזמן שלי במשחק היה מתסכל ברובו, אבל לפני שנדון בדברים המסתכלים, אספר לכם בקצרה על העולם של Anthem.
עלילה
המשחק מתחיל בהסבר קצר על העולם ועל כך שלפני המון שנים בכוכב לכת ללא שם, גזע חייזרים המתואר כ"אלילי" בשם The Shapers השתמשו בכוח בשם The Anthem of Creation בשביל ליצור את כוכב הלכת שבו מתרחש המשחק. אמנם אלפי שנים לפי תחילת המשחק, The Shapers עזבו את הכוכב והשאירו את ה"Anthem" מאחור. ה-"Anthem" הינו כוח עקשן והוא לא מוכן שישלטו בו. כל מי שניסה, מת. או גרוע מכך. יותר מזה, הכוח הנל גרם להתפזרות של המון חלקים בשם Relics אשר לא יציבים בלשון המעטה וגורמים להמון אי יציבויות ולכאוס אינסופי.
זמן לא מוגדר לפני תחילת המשחק (כמה מאות טובות), גזע מפלצות בשם Urgoth שיעבד את בני האדם והביא אותם אל הקצה. בני האדם המיואשים פנו אל אותם Relics ואל טכנולוגיות מתקדמות בשביל ליצור חליפות בסגנון Iron Man אשר נקראות Javelins. זהו בגדול הרקע (Lore) של המשחק.
המשחק מתחיל בניסיון של בני אדם באותן חליפות (הטייסים עצמם נקראים Freelancers), להרוס קן של מפלצות וטיטנים בשם Heart of Rage. הניסיון נכשל לגמרי וכמעט כל הטייסים, למעט שלושה, נהרגים. הגיבור של הסיפור (שמשום מה אין לו שם) הוא אחד מהשורדים של אירועים אלו. בעזרת החבר שלו Owen אשר שומר עליו מרחוק, הם יוצאים למשלחות שמטרתם להגן על Fort Tarsis, הבית החדש שלו.
עלילה מעניינת מאוד אני חייב לציין. היא ללא ספק החלק הכי חזק במשחק. אבל לצערי, הבחירה של Bioware לעשות את המשחק אונליין בלבד הרגה את הסיכוי של העלילה להיות טובה ולהציג אותה בצורה שמחמיאה להשקעה שבבירור השקיעו בה. העלילה עדיין מעניינת והיא כנראה הסיבה היחידה ששיחקתי במשחק מעבר לזמן שהייתי "צריך", אבל כל הזמן אנשים שהיו AFK, או שפשוט עשו מה שהם רצו לעשות במקום להתקדם במשימה שנתנו לנו. מה שמעביר אותנו לקטגוריה הבאה בסיקור שלי.
עיצוב עולם
בניגוד למשחקי יריות אחרים בסגנון Call of Duty או דומיו, המשחק שוב פעם שואב השראה מהקודמים הז'אנר דוגמת The Division ויוצר לנו עולם פתוח שבמרכזו Hub. ה-Hub, או "איזור המבטחים" אם תרצו, הינה עיר אנושית עם חומות ענק בשם Fort Tarsis. העיר מחולקת לשלושה מסדרים. המסדר הראשון הם ה-Sentinels, טייסים מנוסים שמשמשים בתור המשטרה של העיר ושומרים על החומות. המסדר השני הם ה-Freelancers. גם כן טייסים אם כי יותר מנוסים ויותר טובים מן ה-Sentinels. ה-Freelancers אחראים על משלחות מעבר לחומה, סריקות שגרתיות וניטרול איומים. המסדר השלישי הינו ה-Arcanists, יוצאים הדופן מכל שלושת המסדרים. הם אינם לוחמים ולא לובשים שריון. הם יוצאים לרוב למשלחות מדעיות ומנסים להבין את היסטוריית העולם.
בתוך Fort Tarsis ישנם המוני אנשים אשר מתחלקים שווה בשווה בין המסדרים. בתור Freelancer, המסדר החזק ביותר, אנשים מכל שלושת המסדרים ייתנו לכם חוזים לביצוע משימות מחוץ לחומה (לרוב). כל משימה תקבל את האופי של המסדר שהיא נשלחה ממנו ואם תבצעו את המשימה הזו תקבלו ניקוד והמסדר יאהב אתכם. אם תקבלו מספיק ניקוד מאותו מסדר, בסופו של דבר תקבלו פרסים.
חוץ מהמשימות שתקבלו מן המסדרים, ישנם גם המשימות הראשיות של המשחק, אבל אחסוך מידע זה מכם בשביל למנוע ספויילרים. גם ככה העלילה קצרה. העולם של Anthem מתנהל כמו משחק תפקידים בסגנון Bethesda, ואני אהבתי את זה מאוד. כל הזמן צריך לחשוב איך גורמים למסדרים לאהוב אותך, איזה משימות לעשות ואיזה להשאיר לאחר כך ואיפה יש את הלוט הכי טוב (זה משחק מבוסס לוט אחרי הכל). כמובן שבגלל שזה משחק עולם פתוח אחרי זמן קצר מאוד נפתחת האפשרות ל-Free Play שבו פשוט אפשר להסתובב במפה של העולם ( עם עוד שלושה אנשים) ולחפש סודות וקברים מעניינים.
משחקיות: לאגים, באגים וחיות אחרות
רגע, בפסקה הראשונה תיארתי משחק נוראי שיצאתי ממנו מאוכזב מאוד. אז איך זה שעד עכשיו יש לי ביקורת מפרגנת? מוזר, לא? אז זהו. שהמשחק עצמו טוב. מעולה אפילו. לאורך כל הזמן משחק שלי (12-14 שעות בערך) הדבר היחיד שרץ לי בראש זה המשפט "איך המשחק שוחרר ככה". ולא, זאת לא קלישאה על EA ואני לא הייטר, להיפך. באתי עם המון אופטימיות והתאכזבתי מאוד מהמוצר הסופי.
דבר ראשון, המשחק רץ זוועה. לא חושב שאי פעם נתקלתי במשחק שרץ כל כך גרוע על הקונסולה שלי. במהלך סשן הסיקור שלי נתקלתי בקריסות שרתים, נפילות פריימים, AI תקוע, משימות שלא יכולתי לסיים (והייתי צריך לסגור את המשחק), לאגים, ובעצם כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו כשאתם מדמיינים משחק "שבור". וכן, המערכת לחימה של Anthem מעניינת מאוד בבסיס שלה, יש לכם סוגי Javelins לבחור (טנק, קוסם וכו'), סקילים מיוחדים לשלב ועוד שלל אפשרויות להתאמה אישית של הדמות שלכם. אבל לצערי כל התוכן הזה וכל השפע הזה לא שווה כקליפת שום אם המשחק פשוט לא רץ טוב.
המשחק לא רץ טוב, זה נכון. אבל גם אם הוא היה רץ בצורה הכי חלקה שראינו אי פעם בגיימינג, עדיין אני הייתי נהנה ממנו פחות ממה שיכולתי. כפי שציינתי קודם האפשרות לשחק את המשחק רק באונליין היא פגיעה מסיבית בהנאה של הרבה אנשים. נכון, זה משחק שמהבסיס שלו נועד לשחק ביחד, זאת בחירה שאני יכול לכבד ולאהוב. אבל לדעתי צריך לתת את האופציה לעשות משימות צד או לחקור את העולם לבד, מה שלא קיים פה. גם אם אתם סתם רוצים להעביר שעה בלחקור את העולם ברוגע ובשקט, עדיין ילוו אתכם אנשים "אמיתיים" שמדי פעם יציקו לכם וידברו איתכם במיקרופון. ב-The Division למשל הייתה אפשרות לשחק לבד או למלא רק חלקית את הסקווד, ולדעתי אם היו עושים את אותו הדבר פה, הייתי נהנה הרבה יותר. אבל אני מודע לכך שזאת דעה לא פופולרית ולכן אקח אותה בחשיבות פחותה.
לסיכום
מערכת הקרב והמשחקיות של Anthem היא המפלה של המשחק. בנוסף לכל מה שציינתי בפסקאות למעלה, המשחק גם מתחיל להיות רפטטיבי לקראת אמצע-סוף העלילה. נכון, מוסיפים עוד אתגרים ו-"מצודות" (הגרסה של Anthem לריידים), אבל עדיין הרוב מסתכם ב-"לך לשם, תהרוג הרבה אוייבם קטנים, מדי פעם בוס, ותחזור חזרה". ואותי מבנה המשימות הזה שעמם מאוד אחרי משך זמן לא ארוך במיוחד.
בשורה התחתונה, Anthem הוא משחק שהיה קשה לי לסקר. אל מול כל גל השנאה האדיר ש-EA והמשחק קיבלו, אני החלטתי לבוא עם ראש פתוח ולתת ל-Anthem את הסיקור האובייקטיבי ביותר שיוכלתי לתת. מבלי דעות קדומות. אבל לצערי הרב גיליתי משחק לא מוכן, שבור ועם המון החלטות עקומות, שאם מסתכלים עמוק אל תוך הלב של אותו משחק, אפשר לבכות ולהביע צער על מה שהוא יכל להיות.
עותק הסקירה התקבל תודות לעדלי יונייטד, היבואנית הרשמית של ANTHEM בישראל.