המשחק Resistant Evil Village הוא המשחק התשיעי בסדרת משחקי האימה\הישרדות הותיקה, ולא רק שהוא מהווה המשך ישיר למשחק הקודם, Biohazard, הוא למעשה מהווה גם את הפריצה שלה אל דור הקונסולות החדש.
בזמן שהמשחק החדש ינסה כמה דברים חדשים על הדרך בשביל לרענן מעט את העניינים, הוא לא שוכח את המקורות שלו, ודואג לשמור לא רק על מכניקות מוכרות ממשחקים קודמים, אלא על האווירה האימתית של הסדרה כולה. האם הוא מתאים לכל אחד? בואו נגלה.
עלילה
כפי שציינתי, המשחק Village מתרחש לאחר המשחק הקודם בסדרה, Biohazard, ואנו חוזרים לגלם את אית'ן ווינתרס בתור הדמות הראשית במשחק. אית'ן נחשב לאדם שונה מהפעם הקודמת שראינו אותו על המסך. הוא ואשתו מיה עברו אל אירופה המזרחית ומנסים לנהל חיים שגרתיים, ולשכוח ממאורעות העבר שעברו עליהם מאז ההרפתקאה הקודמת שלהם ב-Biohazard, בה מיה נלכדה בביתה של משפחה מסתורית ונדבקה בנגיף מסתורי שהפך אותה לזומבית.
לאחר שמיה ניצלה בסוף המשחק הקודם על ידי אית'ן, המשחק מתחיל באופן פסטורלי במיוחד בזמן שהזוג חיים בבית גדול עם התינוקת הקטנה שלהם רוז, ואנו עדים להסתגלות של הזוג לסביבת החיים החדשה: הם מנסים להתאקלם לאורח החיים החדש, מקריאים לביתם אגדות מקומיות, קונים אוכל מקומי, ומבלים כמשפחה.
כמובן שהפסטורליות הזו נעלמת כאשר ללא כל התראה מוקדמת חיילים חמושים פורצים לבית המשפחה הצעירה - רוצחים את מיה וחוטפים את ביתם רוז (!). מבולבל והמום (בדיוק כמו השחקנים) אית'ן נלקח על ידי אותם חיילים (ביניהם כריס רדפילד מהמשחק הקודם) והוא מתעורר זמן לא ידוע אחר כך. ביער. לבד. בלילה.
בהמשך, המשחק יוביל אתכם לטירת דימיטרסקו (Dimitrescu) שם תצטרכו לגלות מה קרה לרוז ואיך תוכלו להציל אותה ולהחזיר אותה הביתה בשלום. אבל כמובן שעלילת המשחק מלאה בתפניות ודברים לא צפויים, ולכן אמנע מלהרחיב עליה מעבר למה שכבר סיפרתי עד כה. רק אחשוף שלא מדובר בקו ישר, ואם שחקנים שצפו בחומרים שנחשפו עד עכשיו ציפו לכך להכנס לטירה ולהלחם בערפדים, להציל את התינוקת ובזה, יגמר הסיפור... האמת היא מאוד רחוקה.
משחקיות
Resident Evil Village ממשיך בקו של המשחק הקודם ומתנהל כמשחק בגוף ראשון, ובדומה לשאר המשחקים בסדרה הדגש הגדול הוא אמלנט ההישרדות. כמובן שבסופו של דבר מדובר במשחק אימה, אבל לפעמים היא לוקחת צעד אחורה לטובה האלמנטים האחרים עליהם ארחיב.
תשתית המשחק בנויה על מערכת חפצים (Inventory) פשוטה. בתחילת המשחק את החפצים שלכם תשמרו במעין "תיק". את התיק תוכלו לסדר לפי גודל החפצים וכמה יש לכם מאותה חפץ ספציפי - מה שמחזיר אותנו למכניקת ניהול החפצים מהמשחקים הראשונים בסדרה. למשל, רובים או אקדחים ייתפסו מקום רב, בעוד תחמושת ותרופות ייקחו לכם הרבה פחות מקום. ניהול נכון של תיבת החפצים הופכת להיות מאין מיני-גיים בפני עצמו, כזה שתנסו כל הזמן לשנות ולארגן מחדש את התיק שלכם בשביל להכניס עוד קצת ציוד, ובעצם הדרך שלכם לשרוד כמה שיותר היא לנהל היטב את הציוד שלכם.
מערכת הקרב פועלת באופן מאוד פשטני ולא מצאתי אותה מעניינת במיוחד, אם כי היא ממלאת את מקומה בכבוד. בבסיסה, היא כוללת רק שתי פעולות. לירות או להגן. אבל, העומק נמצא בארסנל הנשקים הרחב שהמשחק מציג. את המשחק תתחילו עם אקדח וסכין. אמנם לא משהו מעניין במיוחד, אבל ככל המשחק יתקדם ייפתחו לכם נשקים כגון רובה צייד, מוקשים, רימונים, רימוני הלם, רובה צלפים ועוד.
לקראת סוף המשחק מצאתי את עצמי מתאים אוטומטית נשקים מסוימים לסוגי האויבים שהם יהיו הכי אפקטיביים נגדם. לדוגמה, הצבתי מוקשים לפני אויבים איטיים בשביל לחסוך בתחמושת, את רימוני ההלם שילבתי עם כדורי האקדח בחדרים שבהם היו הרבה אויבים "רגילים" ושלל דוגמאות נוספות. למעשה המשחק מעניק לכם כל כך מעט תחמושת, שכל שחקן יגלה בעצמו דרכים וטכניקות לחסוך כל כדור שתמצאו - וזו עוד דרך נהדרת של המשחק להדגיש את אלמנט ההישרדות והאימה.
החלק האחרון במשחקיות הינו בחור בשם דיוק (Duke). דיוק הוא דמות הוא NPC, שמנמן ומוזר. מה תפקידו? לתת לכם כלים לאורך כל המשחק. במהלך ההרפתקה השחקנים יתקלו במטבע המקומי שנקרא "ליי" (Lei). קיימות מספר דרכים להשיגו, אבל העיקרית שבהן היא הריגת אויבים.
לאחר שהשחקנים יחסלו יריב יש סיכוי סביר שהוא יפיל ליי, או כל דבר אחר שתוכלו לאסוף ולהשתמש בו. בעולם המשחק תוכלו גם לצוד חיות המשוטטות במפה, שאת הבשר שלהן ניתן למכור לדיוק, או להשתמש בו בשביל להכין תבשילים שיעניקו לאית'ן שיפורים, כמו עוד חיים או נזק יותר גבוה.
את כל הלי שתשיגו תוכלו לבזבז בחנות של דיוק, שיציע לכם רובים חדשים, תחמושת, תיק חפצים יותר גדול ועוד מגוון דברים טובים. בשורה התחתונה, דיוק הוא לא סתם סוחר שתפגשו מפעם לפעם. הוא מסמל את הדמות היחידה שנמצאת אתכם ולטובתכם לאורך כל מהלך המשחק. לראות את דיוק מגיח כשאתם פותחים דלת זה קצת כמו לראות מדורה במשחק Dark Souls אחרי שאתם נמצאים בשיטות עיוור שמרגיש כמו נצח. והמבין יבין.
גרפיקה, עיצוב ואווירת העולם
המשחק זמין לקונסולות הדור הבא גם לדור והנוכחי. אני אישית שיחקתי על הפלייסטיישן 5 והמשחק רץ בצורה חלקה ביותר. לא נתקלתי בנפילות פריימים או דברים דומים. מבחינה גרפית מדובר במשחק עוצר נשימה. בתור חובב משחקי From Software, ו-Bloodborne בפרט, עיצוב העולם והאווירה של Resident Evil Village קסמו לי מאוד.
מזרח אירופה בשילוב עם הארכיטקטורה ועיצוב הדמויות הייחודי יוצרים מראה גותי שקיים כמעט לאורך כל המשחק, בזמן שערפדים, אנשי זאב, ענקים וגרגויילים הם דמויות שכבר פחות רואים בעולם הגיימינג של היום.
המשחק הרגיש לי מאוד ייחודי ושמחתי על הבחירות העיצוביות שמפתחי המשחק לקחו. כיום מרגיש לי שמפתחים בחברות גדולות נוטשים את העיצובים ה"אפלים" ועוברים כמה שיותר למשחקים צבעוניים וקלילים, וכפי שציינתי בביקורת שלי על Outriders, הרבה משחקים מכניסים צנזורה כבדה גם כשמדובר במשחקי יריות.
אם ניקח משחקים כגון Doom או Wolfenstien לדוגמה, הם חזרו בשנים האחרונות לתודעה גם בזכות העובדה שהמפתחים לא היססו לבחור בכאלמנט עיצובי. ואני שמח להגיד שגם Resident Evil Village הוא משחק שמשתמש ב-Gore ובעיצוב דמויות "בוגר".
ברור לי שיש אנשים שלא מתחברים לעיצוב גותי או לכמויות של דם, וזה בסדר גמור, אחרי הכל מדובר בהעדפה אישית. אבל, אם כבר עושים משחק שמתרחש במזרח אירופה ועוסק בערפדים ואנשי זאב.. אז מן הסתם שאני לא מצפה לראות קשת בענן כל פעם שאני לוחץ על ההדק.
נגישות (טכנית ועלילתית)
סדרת Resident Evil התחילה מעל לשני עשורים, ולמרות שני החידושים שיצאו לאחרונה למשחק השני והשלישי, הרבה מן המשחקים עדיין לא נגישים לקהל הרחב, או שהם לא ממש עומדים במבחן הזמן. אני נכנסתי למותג רק במהלך השנים האחרונות, ומעולם לא יצא לי לשחק בטרילוגיית המשחקים הראשונה בסדרה מהסיבות שציינתי.
אין לי ספק שלא מעט שחקנים נמצאים במצב דומה לשלי, או שיהיו כאלה ש-Village תהיה החוויה הראשונה שלהם עם הסדרה. אני באופן אישי לא מצאתי שום בעיה לשחק ב-Village, ומעבר לכמה איזכורים שנועדו לקרוץ בעיקר למעריצים הותיקים - לא הרגשתי חסרון משמעותי או הרגשת פספוס עצומה. מכיוון ו-Village הוא ההמשך ישיר של המשחק השמיני Biohazard, כל עוד תשחקו בו - אתם מסודרים.
בשורה התחתונה
אני אמנם יכול לדבר בלי סוף על Resident Evil Village, אך מדובר במשחק יחסית קצר שמספק רק 10 שעות של קמפיין לשחקן יחיד. ולמרות האורך הקצרצר שלו הוא מלא באווירה ייחודית, שמספקת לו זהות משל עצמו הוא לא מרגיש כמו סתם "עוד משחק" בתעשייה. הוא עשוי עם המון אהבה והשקעה, ושמים לב לכך.
אבל חשוב לשים לב שמדובר במשחק שמכוון לקהל יעד ספציפי. אף אחד לא יחזיק לכם את היד ויראה לכם את הדרך או יגיד לכם מה לעשות. מדובר במשחק שמיועד לאנשים שאוהבים לחשוב, שאוהבים להיות על קצה הכיסא ואוהבים להיות מופתעים. אם אתם בקטגוריה הזאת, אין לי ספק שאתם תתאהבו בו. בדיוק כמו שקרה לי.