אנס קאנטר עמד אתמול (שלישי) בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד, בני ארצו ניסו להשיג ניצחון סנסציוני על נבחרת ארה"ב באליפות העולם. מצד שני ארבעה מחבריו לקבוצה נלחמו עבור המדינה שאימצה אותו אל חיקה. בסופו של דבר הגרסה הדהויה של נבחרת החלומות יצאה עם ידה על העליונה, אבל סנטר בוסטון בטוח שאם הוא היה יכול לקחת חלק, התוצאה הייתה שונה. אלא שסכסוך פוליטי עם נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, מונע ממנו אפילו להיכנס למדינה. בראיון בלעדי ל"מגרש פתוח" הוא מדבר על הסיטואציה הלא פשוטה וגם מספר על מחנה הכדורסל שהוא מארח למען הקהילה היהודית בניו יורק.
איך היה לצפות בחבריך מטורקיה קרובים כ"כ לניצחון על ארה"ב?
"זה היה מדהים כי ברור שארה"ב היא הנבחרת הטובה ביותר. זה היה משחק צמוד ביותר, התרגשתי עבור שני הצדדים. זה היה משחק מדהים, בהחלט אחד הטובים ביותר שראיתי מזה זמן רב".
הרגשת מוזר לראות מצד אחד את בני עמך ומצד שני ארבעה מחבריך מהסלטיקס. זה בטח היה מרגש
"זה היה משחק שונה. משחק אמוציונלי. אני חושב ששתי הנבחרות עשו עבודה נהדרת. הם עבדו קשה וזה היה משחק מהנה לצפייה".
קורקמז נגד ווקר. "משחק אמוציונלי" (Getty)
מבחינת כדורסל, אין ספק שהיית צריך להיות שם, אבל אתה בסכסוך עם הנשיא שלך (ארדואן). זה קשה בשבילך לצפות מרחוק?
"מאוד קשה. אני מנסה לייצג את המדינה שלי ב-NBA, אבל בגלל עניינים פוליטיים אני לא יכול לחזור למדינה שלי ולשחק עבור הנבחרת ולהניף את הדגל בכבוד. זה עצוב כי הלוואי והייתי יכול לחזור למדינה שלי ופשוט לשחק עבור הנבחרת. אם הייתי משחק, רוב הסיכויים שהיינו מנצחים את האמריקאים".
הבנו שבמהלך הפלייאוף, המשחקים של הקבוצה שלך לא שודרו בטורקיה, בגלל הסכסוך הפוליטי עם הנשיא
"זה כנראה היה הדבר הכי משוגע שחוויתי. רק בגלל שאני לא חושב כמו הנשיא, התחילו לצנזר את המשחקים שלי בטורקיה. זה היה ככה ב-3-4 השנים האחרונות. הרבה אוהדי NBA מתוסכלים ממני ומה אני עשיתי? אני לא עשיתי שום דבר רע. זה הנשיא שחוסם כל משחק שלי. זה מראה כמה המשטר הטורקי מפחד משחקני NBA, הם אפילו לא מראים את המשחקים שלהם, זה משוגע עבורי".
איך אתה מסביר את המצב בטורקיה? את העובדה שאתה ואביך נחשבים טרוריסטים בגלל שאתם תומכים בתנועה של גולן?
"זה מצחיק מפני שהם קיטבו את כל טורקיה. כל קבוצה שמתנגדת להם, אז אומרים שהם האנשים הרעים. אם תסתכלו על כל הראיונות שלי ועל כל מה שאני אומר, אני תמיד מנסה לתמוך בדמוקרטיה, צדק, חירות, חופש ביטוי ובזכויות אדם. רק בגלל שאני מדבר על הנושאים האלה, הם אומרים שאני איש רע. הם יודעים שאבא שלי חף מפשע, זו הסיבה שהם תמיד קובעים תאריך חדש למשפט שלו, הם קבעו תאריך חדש 3-4 פעמים והתאריך החדש הוא ה-10 באוקטובר. אם תזכרו את זה, בבקשה תתפללו עבורו".
ארדואן. מבחינתו קאנטר מוגדר טרוריסט (Getty)
האם יש בך חשש שאתה ו/או בני משפחתך תהפכו למטרה מצד המשטר הזה?
"אנחנו כבר נמצאים שם, כמטרה. למען האמת, הם מנסים להביא לגירוש שלי לטורקיה כבר הרבה זמן. אבל יש חוקים וכללים בארה"ב, אין לי אפילו דו"חות חניה באמריקה, אז אין שום מצב שיוכלו לגרש אותי בחזרה לטורקיה. אבל, אתה יודע, המשטרה באה לבית שלי לפני 3 שנים, כי עם כל מה שקרה, המשפחה שלי נאלצה לפרסם הצהרה שאומרת "אנחנו מתכחשים לאֶֶנֵס". כי רבים מבני המשפחה שלי איבדו את מקום עבודתם. אבא שלי היה מרצה לגנטיקה (באוניברסיטה) ופיטרו אותו. אז אחרי שהם פרסמו את ההצהרה, המשטרה באה לבית שלי ופשטה על כולו. והם אשכרה לקחו כל מכשיר אלקטרוני שהיה שם: טלפונים, מחשבים, מחשב נייד, כי הם רצו לבדוק אם אני עדיין בקשר עם המשפחה שלי או לא. ואילו הם היו רואים משהו, הודעה, שיחה שלא נענתה, דואר אלקטרוני, הם היו מסתבכים. הפעם האחרונה שהייתי בטורקיה הייתה ב-2015, כרגע קשה לי אפילו לתקשר עם המשפחה שלי בגלל כל מה שקורה".
שמענו לאחרונה על הג'ודאי האיראני שברח ממדינתו למקלט מדיני באירופה. האם זה דומה למקרה שלך, האם טורקיה הופכת למדינה איראנית?
"אני לא ממש מומחה לגבי ממשלת איראן וכל זה, הדגש שלי הוא על טורקיה, אבל בסופו של דבר, אתה צריך להסתכל על זה כך: זו המדינה שלך. אז כשאני מדבר על המדינה שלי בצורה הזאת, אנשים חושבים שאני שונא אותה, אבל אנשים טועים. אני אוהב את המדינה שלי, אני אוהב את בני עמי שם, הייתי מת לחזור לשם ולראות אותם. אבל בגלל כל מה שקורה, זה בלתי אפשרי. לכן, אני לא רוצה שהמדינה שלי או בני העם שלי יעברו מצבים כאלה, כי זה מאוד מתסכל ועצוב".
אֶֶנֵס, אני רוצה לשאול אותך על מחנה הכדורסל שאתה עומד לארח למען הקהילה היהודית בניו-יורק. תוכל להרחיב?
"אני מאוד מתרגש לגבי זה. כבר עבדתי בעבר עם קהילות יהודית רבות והיו לנו מחנות כדורסל מדהימים. אנחנו עושים מחנה כזה לקהילה היהודית ביום ראשון הקרוב, ואני חושב שהדבר הכי חשוב מבחינתי הוא לשים מחלוקות בצד ולנסות למצוא מין המשותף. אז זה לא משנה מה הרקע שלך, מה התרבות שלך, מה הצבע שלך, אנחנו מדברים שפה אחת: כדורסל וספורט. לכן אנחנו נפגשים שם, מבלים יחד, משחקים כדורסל, אוכלים פיצה בחינם, מקבלים חולצות ללא תשלום. פשוט עושים חיים ואני מתרגש מאוד לגבי זה".
במדי ניו יורק. הקהילה היהודית חיבקה (Getty)
ואני מניח שמערכת היחסים הזאת החלה בתקופה ששיחקת במדי הניקס?
"כן, אני זוכר שכשהייתי בניקס היו לי הרבה מחנות כדורסל לקהילות היהודיות, וכמו שאמרתי, זה תמיד היה מדהים, הילדים מדהימים, מוכשרים מאוד. לכן גם עכשיו כשאני משחק בבוסטון סלטיקס, אני עדיין רוצה לעשות את המחנות האלה, כי זה היה כל כך כיף".
הם לימדו אותך מילים בעברית?
"הם לימדו אותי "שלום", "שבת" והם תמיד אמרו לי שכשאבקר בישראל יום אחד, כמה מדהים החומוס...".
חוץ מכל זה, אתה עכשיו שחקן בוסטון סלטיקס, קבוצה מלהיבה מאוד יש לכם, מה אתה חושב על הפוטנציאל שלה עם קמבה ווקר?
"קמבה ווקר הוא ללא ספק נשק שובר שוויון. כשאני צופה בו בגביע העולם עכשיו אני רואה איזה שחקן מיוחד הוא. ואני מרגיש שיש לנו קבוצה מיוחדת מאוד, שיכולה לנצח כל יריבה בכל אולם, אבל אנחנו רק צריכים להישאר מרוכזים ולבנות כימיה קבוצתית. יש לנו חבר'ה צעירים ביותר כמו ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון ועוד כמה שחקנים, אז אני חושב שיש לנו משהו מיוחד, אבל אנחנו צריכים לעבוד קשה ולהיות מוכנים ללמוד".
ואתה כבר שיחקת לצד כוכבים גדולים.
"כן, שיחקתי עם ראסל ווסטברוק, דמיאן לילארד, קווין דוראנט. אני שם את קמבה ווקר ברשימה הזאת, כי אלה השחקנים שתמיד משתפרים וגם משפרים את כל מי שמסביב, לדעתי זה מה שעושה אותם מיוחדים. אין ספק שזו תהיה עונה כיפית מאוד".
ולסיום, מי תזכה בגביע העולם בכדורסל?
"ברור שהייתי רוצה שהמדינה שלי, אבל אם הייתי צריך לבחור, הייתי אומר או סרביה, או ארה"ב".