איזה כיף. לפני ההאשמות נגד צמד הכוכבים של וושינגטון, ולפני שנזדעזע ביחד מה-5:0, ולפני שתשלחו את סקוט ברוקס לגרדום, צריך להסתכל על התמונה כולה. ובתמונה שלנו ניתן לראות ילד שעד לפני כשנה וחצי שיחק בנוער של מכבי ת"א בהדר יוסף ותיכונט, והיום מגשים את החלום של כולנו על פרקט ה-NBA.
חכו רגע עם הניתוחים והמסקנות, כי הם יגיעו בצרורות בכל זמן ומכל מקום, אבל אפקט ההתחלה לא יחזור על עצמו, אז בואו בכל זאת נהנה מהרגע. למרות שכמות ההפסדים של הוויזארדס כמעט זהה לכמות הזריקות שלו למשחק (5 מול 5.2 ליתר דיוק), דני אבדיה הצליח לעורר בנו משהו. הוא נתן לנו עוד סיבה להתרגש מהכדורסל ההוא מעבר לים, ועל הדרך הפיח בנו תקווה לעתיד שלא הכרנו.
אחרי שנה אחת בלי ישראלי ב-NBA, לאחר החתימה של עומרי כספי במכבי ת"א, השגרה אליה התרגלנו בעשור הקודם חזרה לחיינו. ההתלבטות אם להישאר ער או לקום למשחק, ההתלהבות מסל כאילו הוא גול, הדיונים בין החברים, ההתרגשות הזאת ממחמאה או תגובה באינסטגרם של אחד מכוכבי הליגה והציפייה לבדוק בבוקר את הסטטיסטיקה מהלילה כאילו מדובר במספרי הלוטו. התגעגענו.
ועכשיו, אפשר לשחרר את הנצרה ולהתחיל לירות. וושינגטון עם הפתיחה הכי גרועה שלה מאז 2012/13, הציוות של ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל נראה מדאיג, האוהדים כעוסים, הכיסא של סקוט ברוקס רותח ואבדיה סופר חמישה הפסדים רצופים בפעם הראשונה בקריירה. אם לא עמדתם בקצב, הנה תקציר לשבוע שהיה, ואחר כך נדבר על הדברים הטובים ופחות טובים שקרו בו:
משחק 1 נגד פילדלפיה: הפסד 113:107. עוד בכורה, עוד יום קליעה מושלם. אחרי ברוקלין בהכנה, אבדיה סיים עם 7 נק' בדבר האמיתי.
משחק 2 נגד אורלנדו: הפסד 130:120. בעיית עבירות בבכורה הביתית. 5 נק' ב-100% מהשדה (שוב).
משחק 3 נגד אורלנדו: הפסד 120:113. 9 נק' ו-9 ריבאונדים ב-36 דק'. ההיעדרות של ווסטברוק עשתה לו טוב.
משחק 4 נגד שיקגו: הפסד 115:107. 9 נק', שלוש שלשות, 4 כ"ח ו-4 אס'.
משחק 5 נגד שיקגו: הפסד 133:130. 6 נק' ב-24 דק' בלבד (הפעם כלל לא שיחק ברבע המכריע).
המציאות החדשה (Getty)
מה אפשר לקחת מהשבוע הראשון של אבדיה ב-NBA?
1. אבדיה לא משחק כמו רוקי
עוד לפני שדרך באמריקה ידענו שדני הוא לא הרוקי הטיפוסי שמגיע מהמכללות עם הידע והניסיון הממוצע, אבל רק עכשיו אנחנו באמת יכולים לראות את היתרון שלו על פני חבריו למחזור. בארצות הברית אוהבים להדביק את התיאור "Rookie Mistake" לשחקני עונה ראשונה שעושים טעויות, אבל לאבדיה כמעט ולא היו כאלה.
בחמישה משחקים הוא הראה בגרות והפגין הבנה מרשימה של המשחק שבהחלט צריכה לעודד אותנו להמשך הדרך. "טעות הרוקי" העיקרית שלו עד כה הייתה במשחק הראשון נגד המג'יק, בו נקלע לבעיית עבירות בלתי מחויבת, אבל אלו מסוג הטעויות שאנחנו יכולים לחיות איתם, וצריכים להסתכל עליהם בתור שיעור.
הבגרות הזאת באה לידי ביטוי בכמה אופנים על הפרקט. קודם כל, בחירת הזריקות (עוד נתעמק בנושא הזה). רוב הרוקיז שמשחקים רוצים להוכיח כמה שיותר בכמה שפחות זמן, והרבה פעמים הפעולות שלהם באות על חשבון המהלך הנכון. דני לא שם, אולי יותר מדי לא שם. הבנת + ראיית המשחק של אבדיה, ביחד עם קור הרוח, הופכים אותו לרוקי לא טיפוסי, וגם העובדה שהוא ידע לא לקפוץ כשזאק לאבין מחליט להמריא.
כאן למשל ניתן לראות דוגמא למהלך מאוד לא אופייני לרוקי. אנחנו בדרך כלל רואים ווטרנים סוחטים עבירות תוקף, ופה אבדיה מוכיח לנו אחרת. הוא גם מוכיח לנו שאפשר לסחוט עבירת תוקף בלי ליפול בכלל, שזה גם משהו שבדרך כלל לא רואים.
via GIPHY
2. פוטנציאל הגנתי גדול משחשבנו
אחרי שבוע אחד ב-NBA אפשר להגיד באופן מפתיע שאבדיה הצליח להרשים יותר בהגנה מאשר בהתקפה. סביר להניח שעם שיטה שונה בהתקפה היינו מדברים אחרת, אבל במצב הנוכחי גם אבדיה יודע שיותר קל לו להביא את עצמו לידי ביטוי בצד ההגנתי, וזה מה שהוא עושה.
כמה וכמה כתבים של וושינגטון כינו את דני כ"שומר שעוזר הכי טוב בקבוצה", והעובדה שהוא משחק באחת הקבוצות החלשות בליגה בהגנה (מקום 29 אשתקד במדד ומקום 27 העונה), רק מבליטה אותו יותר. כבר במשחק הראשון ראינו את דני עושה "בוקס-אאוט" לג'ואל אמביד ובצמד המשחקים האחרונים הוא הציג כמה פוזשנים הגנתיים מרשימים, במיוחד מול קובי ווייט. כמה שחקנים יכולים לסגור את אמביד ולהתמודד עם הזריזות של ווייט? לא הרבה.
הגנת האחד על אחד של אבדיה עוד תשתפר משמעותית כי היא נובעת משני דברים: פיזיות (זריזות רגליים וכו') והכרת היריב (בראדלי ביל דיבר על כך לאחר ההפסד הראשון לבולס), ושני הדברים האלה יבואו עם הזמן. מה שאין בהכרח לכל שומר טוב, זה את היכולת להיות שומר קבוצתי טוב. כאן נכנסים עוד אלמנטים של IQ כדורסל, וזאת הסיבה שבבירת ארה"ב קוראים לדני השומר שעוזר (במילים אחרות - הקבוצתי) הכי טוב בוויזארדס.
על זה הם מדברים. אמביד תוקף את תומאס בראיינט, אבדיה בא לעזור בדיוק ברגע שהסנטר עושה את הצעד הראשון לכיוון הטבעת, ההתקפה נתקעת, שלוש שניות בצבע, כדור עובר.
via GIPHY
קצת מספרים של אבדיה בהגנה: מבין שחקני הרוטציה (לא כולל רוי האצ'ימורה ששיחק משחק בודד), לדני יש את המדד ההגנתי השלישי בטיבו בקבוצה (111.1) אחרי איזק בונגה וראסל ווסטברוק. בראדלי ביל וטרוי בראון, אגב, עם הנמוך בקבוצה. בנוסף, הוא שלישי בוושינגטון בריבאונדים (4.8) ובחטיפות (1.0).
3. אוהבים אותו בוושינגטון
אין קהל וגופיות שלו ביציעי הקפיטל וואן ארנה שיעידו על כך, אבל לפחות על פי הרשתות החברתיות, אבדיה הוא סוג של "נחמה" עבור אוהדי הוויזארדס. מדי משחק האוהדים והתקשורת המקומית מתלהבים מכל מהלך וכשהוא על הספסל (כמו ברבע האחרון נגד שיקגו בין חמישי לשישי), הם מעלים גבה. הביקורת היחידה שנכתבה השבוע היא ביקורת חיובית בה נטען כי אבדיה צריך לקחת על עצמו יותר. גם זה חשוב.
הנושאים הבוערים של השבוע
1. אבדיה הוא לא שחקן "3 אנד D"
ככל שהזמן יעבור אנחנו נדע יותר, אבל לפחות בינתיים, אין קשר בין התפקיד של דני אבדיה לבין השחקן שהוא. סקוט ברוקס אמנם נותן לדני לשחק 26 דקות בממוצע (רביעי בקבוצה), אבל כמה הוא באמת "משחק"? מעט מאוד. מספיק לראות כמה התקפות רצופות של וושינגטון כדי להבין מה התפקיד של אבדיה בהתקפה, וכרגע ברוב המקרים הוא על תקן השחקן שעומד בפינה ומחכה לרגע שיהיה פנוי כדי לתפור את השלשה, קצת כמו שהיה בתחילת דרכו במכבי ת"א.
יש שחקנים שזה באמת הייעוד שלהם. לשמור בשקט בצד אחד ולהיות עוד יותר בשקט בצד השני, עד שהכדור יגיע אליהם והם ירו שלשה. אבל אין קשר בין סוג המשחק הזה לאבדיה מודל 2020/21. אבדיה הוא אחד מאותם שחקנים שצריכים את הכדור בידיים על מנת לנהל התקפה, ליצור ולקבל את ההחלטה הנכונה. כל התקפה בה הוא לא נוגע בכדור, היא התקפה מבוזבזת מבחינתו, ונוכח המצב הקיים, גם מבחינת וושינגטון.
הנתון הזה מסכם את כל הסיפור: לאבדיה יוסג' רייט (אחוזי שימוש) של 9.7%. כלומר, 9.7% מההתקפות בהן לקח חלק, הסתיימו בזריקה שלו (שדה או עונשין) או איבוד. בקטגוריה הזו, אבדיה מדורג לפני אחרון בוושינגטון, מקום 38 מתוך 44 הרוקיז ומקום 388 מבין כל 418 השחקנים ששיחקו ב-NBA עד כה העונה.
2. למה אבדיה לא מקבל כדורים בהתקפה?
אשם/ים ראשון/ים: ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל. לא צריך את דף הסטטיסטיקה כדי לדעת כמה שני השחקנים האלה אוהבים לזרוק, ובכל זאת - ביל מדורג ראשון ב-NBA בזריקות למשחק (22.8) וראסל עשירי (19). דני, כמו שאמרנו קודם, עם 5.2 זריקות בממוצע בלבד, אבל זה לא מפריע לו להוביל את הקבוצה במדד ההתקפה עם 118.1 נק' לכל 100 פוזשנים.
אשם שני: הוא. נכון, דני לא כופה את עצמו על המשחק וזה נהדר, אבל הוא יהיה חייב ללמוד להכניס את עצמו למשחק גם בכוחות עצמו. אבדיה לוקח 0.84 כדרורים בכל פעם שהוא נוגע בכדור, וזה נמוך מאוד. נמוך מדי. מבין 21 הרוקיז ששיחקו לפחות שלושה משחקים עד כה העונה, בקטגוריה הזו אבדיה מדורג 18.
במהלך הזה אבדיה מחליט לשם שינוי כן להוריד את הכדור על הרצפה וכמו במשחקי ההכנה, הוא מראה לנו שיש לו את היכולת לחדור ימינה וללכת עד הסוף. צריכים עוד חוצפה כזאת, ואז, אולי, הוא יראה יותר כדורים מהכוכבים.
via GIPHY
והנה דוגמא למהלך הפוך במגרש הפתוח בלי כל אגרסיביות. בקיצור, פחות מחשבה על מסירה בכל מחיר, יותר קילר אינסטינקט.
via GIPHY
חוץ מזה, אבדיה צריך להיות אגרסיבי יותר גם כשהכדור לא אצלו ביד. כלומר, יותר מדי פעמים ראינו את דני סטטי בהתקפה, אבל בפעמים שהוא כן נע בלי כדור (כמו שהוא יודע לעשות כל כך טוב), קרו דברים חיוביים. למרות הביקורות על ווסטברוק, אין ויכוח לגבי ראיית המשחק שלו ולכן אבדיה פשוט צריך לברוח מהשומרים שלו והוא כבר יקבל את הכדור.
טייק 1 שלא הוביל לסל שדה (אלא לעבירת מגן).
via GIPHY
טייק 2 שכן הוביל לסל שדה. בשני המקרים - יופי של תנועה ללא כדור.
via GIPHY
ובדוגמא הזאת היה זה ראול נטו שהחליף את ווסטברוק וזיהה מעולה את אבדיה חותך. עד עכשיו לא ראינו מספיק מהלכים כאלה, וזה לגמרי תלוי בדני שילמד עם הזמן להתאים את התנועות שלו למשחק של חבריו לקבוצה.
via GIPHY
אשם שלישי ומרכזי: סקוט ברוקס. אפשר לבקש מאבדיה לחתוך יותר לסל ומשני הכוכבים למסור יותר, אבל בסופו של דבר אם אחד מהדברים הללו לא קורה - זאת אחריות של המאמן. כבר במשחק הראשון, שהיה לא רע בכלל מבחינת וושינגטון, הוא לא ניצל את יתרון הגובה של דני מול סת' קרי ששמר עליו, ובמשחקים הבאים הכדורסל של הוויזארדס הפך לחורבן אחד גדול.
הנה מה שכן קרה כשאבדיה קיבל את הכדור עם הגב לסל מול קרי:
via GIPHY
והנה עוד דוגמא לסייז של אבדיה ב'פוסט' שלא נוצל כמו שצריך בשבוע הראשון:
via GIPHY
דווקא במשחק האחרון נגד שיקגו זכינו לראות מהלך זהה עבור אבדיה בשני פוזשנים רצופים, בו אבדיה התגלגל על שלוש חסימות מקשת השלוש כל הדרך לצבע. בפעם הראשונה המהלך עבד המושלם, ובפעם השנייה הוא לקח ריבאונד התקפה וסחט פאול.
via GIPHY
via GIPHY
3. המשרה של ברוקס
מעבר לכדורסל החלש, נראה שברוקס איבד את חדר ההלבשה. השחקנים לא מחוברים, הטכניות נשרקות אחת אחרי השנייה, העצבים חוגגים והאוהדים רוצים דבר אחד: "Fire Brooks". בעונת 2012/13, שהתחילה עם 12 הפסדים רצופים מבחינה של וושינגטון, המאמן רנדי וויטמן נשאר בתפקיד, אבל ספק אם הניגון יחזור גם הפעם.
הקש ששבר את גב הגמל בקרב אוהדי הוויזארדס הגיע בשניות הסיום של ההפסד הדרמטי נגד הבולס. וושינגטון פיגרה בשלוש נקודות, על השעון נותרו 5.5 שניות ורוי האצ'ימורה שלח מסירת גור שלף על כל המגרש שלא הגיעה לשום מקום. לאחר המשחק, ברוקס לקח אחריות ואמר שזה היה מהלך מתוכנן...
מדד הרוקיז
כמדי שבוע, נשווה את הכישרון הישראלי לשאר החברים שלו למחזור. נתחיל עם המספרים של אבדיה: 5 משחקים, 26 דקות, 7.2 נקודות, 50% מהשדה, 43.8% משלוש, 60% מהעונשין, 4.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים, חטיפה, 0.2 חסימות ומדד פלוס מינוס של 4+ (השני בוושינגטון לא כולל האצ'ימורה). ההשוואה המלאה לפניכם (מינימום שלושה משחקים):
דקות: מדורג 3
נקודות: מדורג 12
אחוזים מהשדה: מדורג 6
אחוזים משלוש: מדורג 9
אחוזים מהעונשין: מדורג 13
ריבאונדים: מדורג 4
אסיסטים: מדורג 5
חטיפות: מדורג 3
חסימות: מדורג 12
אבדיה. אין הרבה רוקיז שמשחקים יותר ממנו (Getty)
מה הלאה?
כאן העסק מתחיל להסתבך, והוא מתחיל הלילה (בין שישי לשבת). אחרי ארבעה הפסדים ביתיים רצופים, הוויזארדס יוצאים למסע של משחקי חוץ. ב-03:00 אבדיה יתארח אצל מינסוטה והבחירה הראשונה אנתוני אדוורדס שמוביל את כל הרוקיז עם 15 נקודות למשחק מהספסל. הזאבים, ללא קארל אנתוני טאונס הפצוע, יגיעו למשחק הזה אחרי שני הפסדים רצופים בסטייפלס סנטר כאשר הם במאזן 2:2.
לאחר מכן הקבוצה מהבירה תחזור למזרח ותפגוש את ברוקלין בברקליס סנטר, המגרש בו אבדיה גנב את ההצגה בתחילת קדם העונה. זה יקרה ב-01:00 בין ראשון לשני, ובין רביעי לחמישי מחכה לוויזארדס עוד מפגש על אדמת פילדלפיה. האם וושינגטון תחזיק במאזן 8:0 בשישי הבא? אי אפשר לדעת, אבל כן אפשר לדעת שלשמחתנו שנת 2021 תיפתח עם עוד ועוד אנשים שמקבלים חיסונים לקורונה. ודני? הוא בשלב הזה יסתפק בכדורים.
יש למה לצפות (Getty)