כשרק החל את קריירת ה-NBA שלו, דני אבדיה עוד היה בוסר. הוא אמנם הגיע בקול תרועה לוושינגטון, אבל מהר מאוד מצא את עצמו עומד לרוב בפינה ומחכה לכדור. העונה, והאמת שכבר בשלהי העונה שעברה, כבר אפשר להכריז שהנציג הישראלי בליגה הטובה בעולם הוא שחקן שונה לגמרי מאותם ימים.
כחלק מה"שינוי", אבדיה גילה, או לפחות נתן לנו הצופים לגלות, מהי החוזקה שלו: כמה הוא טוב במשחק המעבר. מהלך אופייני אחד שעשה הלילה (בין שבת לראשון) גרם גם לשדר של הוויזארדס, דרו גודן, לשים לב לזה: "בעונתו השנייה של לברון ראיתי אותו מבצע כמה מהלכים כאלה. אמרתי לו - 'תעשה את זה שוב ושוב עד שיעצרו אותך'. אני לא אומר שלדני יש את אותן יכולות כמו לברון, אבל ברמת הפוטנציאל, יש לו יכולת זהה ללברון בכך שגם הוא יכול להיות האיש הזה שלוקח את הכדור מחוף לחוף ומסיים חזק בטבעת".
אז נכון, השוואה ללברון ג'יימס, לא משנה מי היה זה שיזם אותה, היא אולי מוגזמת - אבל מבט על נתוני משחק המעבר של דני אבדיה העונה מראה מה עומד מאחורי ההשוואה.
וושינגטון יוצאת ל-19.8 התקפות מעבר בממוצע בכל משחק, מתוכן 2.3 אבדיה מוביל ומהן הוא מייצר 3.6 נקודות בממוצע למשחק. מה שמציב אותו במקום השני בקבוצה בייצור הנקודות במעבר, אחרי קייל קוזמה (5.7 נקודות ב-4 פוזשנים במעבר בממוצע למשחק) ולפני ג'ורדן פול (2.8 נקודות ב-3.2 פוזשנים במעבר בממוצע למשחק).
בכך, למעשה, הישראלי מציב את עצמו כשחקן היעיל ביותר בוושינגטון עם 75% מהשדה במעבר (שמיני בליגה) - כאשר מה שיעיד על כך אולי יותר, זו העובדה ש-73.3% מסך כל הנקודות של אבדיה נקלעות בהתקפות מעבר.
הבעיה היא שאבדיה, במקרה הזה, מוגבל. בגלל השימוש בו לנטרל בדרך כלל את השחקן המוביל של היריבה, הוא לרוב לא נמצא במיקום טוב לריבאונד ולכן לא יכול לצאת להרבה קוסט-טו-קוסטים. כך זה נראה במספרים: אבדיה שומר בממוצע על 16.1 פוזשנים במשחק בהם שחקן היריבה לוקח את הזריקה - משמע, ב-15.1% מהפוזשנים של יריבת וושינגטון הזריקה נלקחת על אבדיה.
המסקנה, אחרי חפירה ארוכה בנתוני ה-NBA, היא שבליגה הטובה בעולם מתחילים להבחין במה שאנחנו ידענו כבר מזמן - היכולת הבלתי רגילה של אבדיה לייצר נקודות במגרש הפתוח. כעת רק חסר שוושינגטון ו-ווס אנסלד ג'וניור, שבימים אלה כל משחק הכדורסל שלהם מתבסס על התקפות מעבר (יש שיגידו שבגלל חוסר היכולת לקלוע נקודות במשחק העומד), ישימו לב לזה גם ויתנו לנציג שלנו לעשות את מה שהוא טוב בו.