"הכתף שלך בסדר?", שאלתי בצחוק את ברייס מקגאוונס, שחקנה של פורטלנד, אחרי שסיפר על האימונים עם דני אבדיה ושיתף שהם יכולים להיות גם כואבים.
"חטפתי ממנו כמה 'באמפים' בחדירות שלו לסל", הודה הסווינגמן בן ה-22 שמשחק בעיקר בקבוצת הג'י ליג של הטרייל בלייזרס, "אם הייתי יכול לקחת דבר אחד מסט היכולות של דני - הייתי בוחר בכוח שלו ללא ספק. הוא מעיף שחקנים כאילו הם כלום, הוא חיה".
אם בעבר הרחוק היו אומרים לנו שישראלי יהיה השחקן הכי טוב של קבוצת NBA, כנראה שלא היינו מאמינים. אבל אם בכל זאת היינו מאמצים את הדמיון שלנו, היינו משערים שהוא יהיה קלע מצוין, מוסר בחסד, זריז, עם טאץ' טוב ובעל IQ כדורסל גבוה במיוחד. מן שילוב קטלני של מיקי ברקוביץ', עודד קטש ודורון ג'מצ'י. אבל לא היינו מתארים לעצמנו שאותו שחקן גם יהיה אחד הכדורסלנים היותר חזקים בעולם.
אבדיה בנוי אחרת - לא כמו ישראלי ולא כמו אירופאים אחרים במימדים שלו. הוא לא רק חזק, אלא בעיקר פיזי. כלומר, דני עבר את השלב שבו הוא מודע לעוצמות שלו, והיום הוא פשוט משתמש בהם לטובתו כדי לתקוף כל מה שזז, לייצר מגע ולהגיע לסל. וכך נולדה לה הזהות החדשה של הישראלי.
לפני שנמשיך, קחו נתון שתמיד אוהבים להתעכב עליו בשידור המקומי של פורטלנד: אבדיה מוביל את שחקני ה-NBA שאינם אולסטארים (בהווה או בעבר) במהלכי "אנד-וואן" העונה, עם 35 כאלה. אלה השמות שלפניו ברשימה המלאה - יאניס אנטטוקומפו, שיי גילג'ס אלכסנדר, קארל אנתוני טאונס, ג'ארן ג'קסון ג'וניור, אנתוני אדוורדס, דמאר דרוזן, ג'יילן ברונסון, אנתוני דייויס, טייריס מקסי, ניקולה יוקיץ' וג'יילן בראון.
זה לא רגיל.
יותר מהלכי סל ועבירה העונה מדוראנט ושלל כוכבים נוספים (Getty)
ככה חזק
בטור לקראת עונתו החמישית של אבדיה ב-NBA התייחסתי לעלייה שלו במשקל (הרבה מסת שריר) ולכך שאחת המטרות שלו העונה היא להמשיך לשפר את כמות מהלכי האנד-וואן. בעונת הפריצה אשתקד הישראלי הקפיץ את המספר הזה מ-21 ל-45, והעונה, כשגם הוא וגם ה-NBA כבר הבינו עד כמה הוא חזק, היכולת שלו לסיים עם פאולים הפכה לבולטת יותר. ובשבועות הקרובים גם נראה שיא עונתי חדש בקטגוריה הזו.
בתחילת דרכו בליגה הטובה בעולם אבדיה היה מזוהה בעיקר כשחקן הגנה (זוכרים את סימן ה-X שלו?), אחר כך הוא פיתח לעצמו זהות של פוינט-פורוורד מהיר שמוביל במתפרצות וזכה לכינוי טורבו שעבר איתו לפורטלנד ונשמר עד היום, והעונה סימן ההיכר שלו הוא בראש ובראשונה החדירות הפיזיות.
אבדיה מדורג במקום ה-15 ב-NBA העונה בסחיטת עבירות בזריקה (129 בסה"כ), זאת לאחר שהיה במקום ה-35 בעונה שעברה (144) ואפילו לא בטופ 100 בליגה בשלוש עונותיו הראשונות. בנוסף, בשבוע האחרון פורסם שאבדיה מוביל את ה-NBA בשתי קטגוריות: נקודות בממוצע למהלכי בידוד (אחד על אחד) ותדירות סחיטת עבירות במתפרצות. השורה התחתונה היא שדני תוקף את הטבעת כפי שלא ראינו אותו מעולם, והוא עושה את זה ביעילות.
בניגוד לשיי, ברונסון ודרוזן למשל שלפניו ברשימת האנד-וואן, אבדיה לא משחק יותר מדי עם הגוף שלו או מבצע הטעיות שמקפיצות את השומרים שלו (זה הצעד הבא בהתפתחות). ברוב המוחלט של המקרים - הוא מוריד את הגוף, חודר בעוצמה ימינה, משתמש בכתף שמאל ומסיים עם המגע של שחקן ההגנה.
עד כמה זה נדיר ששחקן אירופאי עם סגנון כזה מדורג 12 ברשימת האנד-וואן ב-NBA? היחיד במאה ה-21 שעשה זאת עם צורת משחק יחסית דומה (יתרון פיזי בחדירות לסל) הוא אחד בשם יאניס.
אבדיה ידע לשדרג את סימן ההיכר החדש שלו עם מיתוג מושלם, כשאימץ את החגיגה האייקונית של ג'ון סינה ("אתה לא יכול לראות אותי") לכל מהלך של סל ועבירה, ובמשחקי הבית של הבלייזרס במודה סנטר אף משמיעים את המגינה של אגדת ה-WWE בכל פעם. ככה הופכים לכוכב NBA.
שם גז על הבאמפים
בואו נתמקד בתהליך שאבדיה עשה – משחקן חזק לשחקן שיודע שהוא חזק וממקסם את העובדה הזאת. מאחורי כל הסלים, המספרים והשומרים שעדיין מרגישים את הכאב בכתף שלהם ישנן שעות על גבי שעות של אימונים על הטכניקה המדויקת בחדירות שגורמת לכל הדבר הזה לעבוד.
דני למד להשתמש בחוכמה בזרוע השמאלית שלו כשהוא חודר לסל (ה-Off Arm, מיד ניגע בזה) והוא מבצע באמפים (יצירת מגע עם השומר באמצעות הכתף) ברמה מאוד גבוהה. מי שחווה את העוצמות של דני על בשרו ודיבר על כך לאחרונה בפודקאסט הוא הצלף של מיאמי, דאנקן רובינסון.
"במשחק של פורטלנד נגדנו דני 'קבר' אותי", אמר רובינסון שניסה לשמור על הישראלי ועף לרצפה אחרי שגם עשה עבירה, "הוא יודע להשתמש בזרוע הנגדית שלו (Off Arm) בצורה משוגעת וממש לא מוערכת. הוא כל כך פיזי בחדירות שלו".
המאמן קולמן איירס, שמתמקד ביכולות אישיות, הסביר את החשיבות של הזרוע הנגדית: "רוב האנשים מתמקדים בכדרור עצמו או בהטעיות שמתלוות אליו, אבל ככדורסלן אתה צריך לזכור שיש לך שתי זרועות. הזרוע הנגדית לא פחות חשובה מהזרוע המכדררת, והיא עשויה להיות המפתח". איך? היא מאפשרת ליצור מרווח מהשומרים בלי שתישרק עבירת תוקף (הגבול מאוד דק, כשהזרוע מושטת ודוחפת זה כן תוקף), באמצעות הזזת היד או הגוף של המגן.
כשהמאמן האגדי פיל ג'קסון שיבח את הפיזיות של לברון ג'יימס במהלך ראיון לניו יורק טיימס, הוא לא דיבר על השרירים של הסופרסטאר וגם לא על הגנטיקה, אלא אמר: "ללברון יש את ה-Off Arm הכי טוב בענף". כששחקן עם סייז (ומהירות) משלב שימוש נכון בזרוע הנגדית – הדרך שלו לטבעת סלולה. ולכן קשה מאוד לעצור את דני, שימשיך להשתפר ככל שישכלל את ארסנל הסיומות שלו ויצבור עוד ניסיון.
"הופך למאסטר"
לפני המשחק של פורטלנד הלילה (בין שישי לשבת) בברוקלין, שאלתי את מאמן הבלייזרס צ'ונסי בילאפס על השיפור של אבדיה כחודר והיכולת שלו להשתמש בזרוע הנגדית, וזה מה שהיה לחבר היכל התהילה להגיד: "דני משחק בעוצמה אדירה בכל משחק", אמר בילאפס. "הוא יודע וכולם יודעים שהוא אוהב ללכת ימינה, אבל הוא מאוד ערמומי בחדירות שלו. יש שחקנים שכיכבו בליגה הזאת כמעט 20 שנה, כמו כריס פול למשל, שמצליחים ללכת ימינה למרות שההגנה התכוננה לכך. דני הופך לשחקן כזה. הוא גם השתפר בכניסות שלו לסל בצד שמאל וזה יפתח את כל המשחק שלו. השחקנים שמשחקים עם הכי הרבה כוח הם בדרך כלל השחקנים שמנצחים. תמיד האמנתי בזה".
"כשאתה משתמש בזרוע הנגדית שלך בחדירות לסל אתה צריך להיות זהיר", הסביר ה-MVP לשעבר של סדרת הגמר. "דיברתי עם דני על משהו שאני עשיתי המון פעמים לאורך הקריירה – הייתי מכניס את הכתף שלי לחזה של השומרים שלי בחדירות. כשאתה עושה את זה, אתה לא חייב להשתמש בזרוע הנגדית שלך, לדחוף ולהסתכן בתוקף. העוצמה הזו בהיתקלות בין הכתף לחזה יוצרת לך מרווח, וזה כל מה ששחקנים כמו דני צריכים. הוא עושה עבודה מצוינת בזה. דני מצליח להיכנס בשחקנים עם הכתף, להעיף אותם בלי לבצע עבירה וככה הוא מסיים לייאפים בקלות. הוא הופך למאסטר במהלך הזה".
אבדיה הולך העונה לקו העונשין יותר מתמיד, 4.6 פעמים למשחק לעומת 3.6 אשתקד (שיפר את הנתון הזה בכל עונה), ובנוסף לכך הוא קולע באחוזי שיא מבחינתו, 76.4%, לעומת 74.0% בעונה שעברה. בעונה הבאה כבר נרצה לראות אותו מגיע למחוזות ה-80%.
דני אבדיה וצ`ונסי בילאפס. המאמן מרוצה מאוד (Getty)
הניתוח של דני
נקנח עם החלק המעניין ביותר – איך שאבדיה עצמו רואה את כל הדבר הזה. בסיום המשחק מול הנטס ביקשתי ממנו לתאר לנו את האבולוציה שלו משחקן מתחיל ב-NBA שבקושי מגיע לסל וסוחט עבירות – למפלצת הפיזית שהוא היום.
״אני מרגיש שהסיומות והטאץ׳ שלי ליד הסל השתפרו", אמר אבדיה. "גם כשאני מקבל את המגע מהשומרים אני מצליח לסיים באחוזים יותר טובים ואני מתחיל לאהוב את המגע ואת זה שאני פיזי. בדרך כלל אני זה שיוצר ראשון את המגע אז לשחקנים אין כל כך ברירה אלא לעשות עליי פאול ואני מנצל את זה. לרוב השחקנים אין אומץ לקחת תוקף כשאני בא במהירות בכל הכוח״.
״אני מרגיש שבחדירות שלי אני משתמש בכתף יותר מאשר בזרוע הנגדית", טען, "אני יכול לומר לך שבחצי מהמקרים שאני חודר ויוצר מגע - לא נשרקים פאולים למרות שהיו. הרבה פעמים אני לא מקבל את השריקות. כשאני מרגיש את המגן על הצד שלי ויכול להיכנס איתו למגע זה כמעט כל הזמן מסתיים טוב".
״האם אני אחד החודרים הטובים בליגה? בדרך כלל אני משתדל להישאר צנוע, אבל כל עוד הנתונים מראים ככה אני זורם עם זה, אני חושב שכן. אני חושב שאם אשתפר בחדירות שמאלה ואשפר את הסיומות בשמאל זה יהפוך אותי לאחד החודרים הכי טובים״.
ומה הצעד הבא? ״אני חושב שלשפר את ׳משחק הביניים׳ שלי ליד הצבע, לשפר את ה׳פלוטרים׳ והזריקות הממש קרובות מחצי מרחק. אני חושב שזה יכול לעשות לי ממש טוב. אני עושה את התפקיד שלי, כרגע אני משחק על החוזקות שלי ולאט לאט אפשר לשפר את זה ולהשתמש בדברים האלה יותר במשחקים. כרגע פורטלנד רוצה שאתמקד בחוזקות שלי וזה מה שאני עושה, אני לא יוצא מהמסגרת״.
נתמקד במשפט האחרון – הבלייזרס נותנים לדני אור ירוק בחדירות, וזה מעולה, אבל עדיין אי אפשר לומר שהם העניקו לו את המפתחות לקבוצה ואת האישור לנסות דברים חדשים בתדירות גבוהה יותר. כשהיום הזה יגיע, בתקווה שהוא יגיע, נקבל את הגרסה של אבדיה שכולנו מחכים לראות על בסיס לילי.