אומרים שזה דור שמעדיף את הלבד, שמנקז את התקשורת שלו עם העולם דרך מסך אחד קטן. הסניגורים מהללים את ה"מולטי-טסקינג" של הדור הצעיר, היכולת להעביר ולקבל מידע משלל ערוצים ופלטפורמות בו זמנית. כך או כך, מדובר בדור שמחבק – ובמהירות – את השינויים העצומים בטכנולוגיה, מחפש כל הזמן את הדבר הבא, כשהוא משאיר מאחור את מה שהיה עד לא מזמן חידוש מרהיב וזה עתה התיישן.
השיפורים הטכנולוגיים "העלימו" לא מעט מוצרים טכנולוגיים פופולריים לאורך השנים. ה-DVD השכיח את הווידאו, הקסטות הפכו את התקליטים לענתיקה והדיסקים עשו את אותו הדבר לקסטות. אז איך זה שהטלוויזיה עדיין כאן, ויותר מכך – מה יש בה שמצליח לאחד מחדש את בני האדם בעידן האינדיבידואלי ביותר בהיסטוריה האנושית?
התשובה מתחילה כנראה בפונקציה שאותה ממלאת הטלוויזיה כאמצעי לבילוי משותף. היא ממוקמת בכל סלון, גודלה רק הולך ומתעצם ובעשורים האחרונים, עם החלפת המסכים הכבדים במסכים דקים ומעוצבים, היא קיבעה את עצמה כרהיט לכל דבר ובכל בית. וכך כשהטכנולוגיה מתקדמת, הטלוויזיה לא מוחלפת בגאדג'ט חדש אלא מתקדמת איתה, מתאימה עצמה לתקופה, לסטנדרט הצפייה ההולך ומתחדד.
יש דברים שלא משתנים. אין כמו צפיה משותפת (gettyimages)
גם לתוכן המשודר יש חלק משמעותי בהישרדות של הטלוויזיה במבחן הזמן. לאירועים בעלי עניין וחשיבות לאומיים או כלל עולמיים יש נטייה לחבר בין אנשים, הם מגבירים את הצורך בצפייה משותפת ומושיבים משפחות שלמות מול המסך. מלחמות, שינויים פוליטיים, אסונות, דרמה אנושית או זכיה באירוויזיון מייצרים רגש קולקטיבי, שמחה לאומית, דמעות של גאווה או עצב ותחושה חזקה של הזדהות.
זה קורה גם בכדורגל, בעיקר בכדורגל. הספורט מיסודו הוא מרגש, אמוציונלי, מלא מטענים רגשיים שקשה לפרוק אלא סביב מדורת השבט. אפשר לצפות בו לבד – בסמארטפון ובטאבלט, באוטובוס או בנוחיות – אבל החוויה השלמה מתקבלת רק בזכות האינטראקציה הבין אישית, היכולת לדבר עם אדם אחר תוך כדי משחק, לשמוח יחד וגם להתווכח, להתחבק אחרי שער דרמטי או לדמוע בסיומו של הפסד כואב. וכשמדובר במונדיאל, שמגיע אחת לארבע שנים, כולם מחפשים רק להתאגד מול המסך, להיפגש עם חברים, אחים, הורים, לחדש קשרים שהתרופפו.
וזה לא עומד להשתנות, להיפך. ההתקדמות הטכנולוגית מגבירה את כוח המשיכה של אוהדי הכדורגל אל המסך, ואיכות ה-4K שעורכת השנה הופעת בכורה במונדיאל הופכת את הצפייה המשותפת לאירוע החברתי המושלם. ב"סמסונג" מעידים שמסך ה-4K QLED נועד לחבר את הדור החדש לחוויה המשותפת האולטימטיבית, להושיב את הצעירים חובבי הסלולר וזריזי האצבעות מול שידור כדורגל באיכות חסרת תקדים.
במונדיאל 1970 כולם חיפשו בית עם טלוויזיה, ב-1986 חיפשו חבר עם טלוויזיה צבעונית, במונדיאל 2014 מסך תומך HD היה המצרך המבוקש ובגביע העולם 2018 אם לא ראית את המשחק ב-4K לא ראית אותו בכלל. נותר רק לדמיין איזו טכנולוגיה נסמן כיעד בגביע העולם 2022 ואיזו איכות יציעו לנו ארבע שנים אחר כך. דבר אחד לא ישתנה כנראה לעולם – מונדיאל רואים חד ויחד.
כל העולם דרך מסך קטן אחד? לא תמיד (gettyimages)