63 קילומטרים בלבד מפרידים בין פלרו ללודי שבצפון איטליה - מקום הולדתם של אנדראה פירלו וסנדרו טונאלי בהתאמה. האחד - סופרסטאר מוכח, קבלן תארים, השחקן שהמציא מחדש את תפקיד הקשר האחורי, קונצנזוס בקרב חובבי הכדורגל ברחבי העולם ויש שיגידו גם סמל מין.
אך מי השני אתם שואלים? בארץ המגף טוענים שמדובר ביורשו של כוכב העבר - לא פחות ולא יותר. אז מבין כל הכשרונות במדינה, מדוע דווקא טונאלי הוא זה שזוכה בתואר המחייב?
בדיוק כמו פירלו, טונאלי (18 וחצי) גדל במחלקת הנוער של ברשיה. בדומה למאסטרו, הוא החל את הקריירה הקצרה כשחקן התקפי והורד בהמשך ע"י הצוות המקצועי לעמדת הפליימייקר האחורי, הרג'יסטה - האיש שמנהל את העניינים במרכז המגרש. טונאלי שיחק עם נערים גדולים ממנו עד שפילס את דרכו לקבוצה הבוגרת, שם ערך את הבכורה בגיל 17 ו-108 ימים, ובכך איחר רק ב-13 ימים (ו-21 שנים) את משחקו הראשון של פירלו במדי הביאנקואזורי.
אי אפשר להתעלם מהנתונים היבשים הכמעט זהים, אבל אם מדובר רק בצירוף מקרים מוזר, קשה להסביר את המראה החיצוני ושפת הגוף הדומים, ושאר הגורמים שמצביעים על דבר אחד - טונאלי הוא הגרסה הצעירה של האדריכל.
רואים את הדמיון? (getty)
מספיק מבט חטוף כדי להבחין בקווי הדימיון. גם תמונה או וידאו קצר יספיקו בשביל לראות שהשיער מסודר בדיוק במקום, הראש המורם והעיניים מחפשות תמיד שחקן פנוי, והריצה האלגנטית כבר לא משאירה מקום לספק. המסירות הארוכות ברגל ימין מגיעות לכתובת הנכונה, הטאצ' בשמאל קטלני כמעט כמו ברגל החזקה, התנועה עם הכדור והטעיות הגוף - הארכיטקט שניהל את המשחק עבור מילאן ויובנטוס נולד מחדש.
היהלום של לודי מכתיב את הקצב במרכז השדה, יצירתי בשליש האחרון של המגרש ואפילו לוקח על עצמו את הבעיטות החופשיות. נוסיף לכל היכולות האלו אופי ואישיות חזקים, ונקבל מתכון מנצח לשנים הבאות.
"טונאלי יהיה שחקן מצוין", סיפר מאמנו לשעבר רוברטו בוסקליה. "אני לא רוצה לעשות השוואות אבל בדינמיקה של המשחק יש לו משהו מיוחד, כמו פירלו". בסביבתו מעידים שהוא מקצוען אמיתי, לא יוצא הרבה מביתו ואוהב לשחק בפלייסטיישן. כפי שניתן להבין, טונאלי שמצטט את מרקו ואן באסטן האגדי באינסטגרם ("אם אתה רוצה חבר תאמץ כלב, אל תשחק כדורגל"), הוא טיפוס שקט ורציני מחוץ למגרש אבל ווינר על כר הדשא. "הוא הפתיע אותי", הודה חברו לקבוצה סטפנו סבאלי. "אי אפשר לקחת כמובן מאליו שלבן 18 יש כזה אופי, במגרש ומחוצה לו".
השוואה מתבקשת (getty)
מאז שעלה למשחק הבכורה כמחליף מול אוולינו בעונת 2017/18, טונאלי לא הביט לאחור. לעומת שחקני התקפה, הסטטיסטיקה היבשה לא מספרת את הסיפור המלא. בגיל 17 בלבד, הוא פתח ב-19 משחקים שכללו שני שערים ושני בישולים, ושם את עצמו על המפה - גם אם מדובר רק בסרייה B. קחו לדוגמה את מרקו וראטי שפרץ לתודעה כחלק מהטריו המאיים של פסקארה. הקשר האחורי, יחד עם לורנצו אינסינייה וצ'ירו אימובילה, הוביל את הקבוצה של זדנק זמאן לאחת העליות המרשימות אי פעם ומבלי שערך אפילו הופעה אחת בסרייה A, עבר ישירות לפ.ס.ז' כבר בגיל 18. השלישייה הוכיחה שכוכבי ענק יכולים לצמוח גם במגרשים הצנועים של ארץ המגף.
היכולת המרשימה של טונאלי העניקה לו בקיץ האחרון זימון לנבחרת עד גיל 19, איתה הגיע עד לגמר אליפות אירופה אבל האזוריני הפסידו לפורטוגל בתום הארכה. הטורניר הקצר הספיק לו כדי להיכנס לפנקסי הסקאוטים של ענקיות היבשת, כאשר יובנטוס, מילאן, אינטר וצ'לסי הן רק חלק מהרשימה.
לפי הדיווחים, מאוריציו סארי כבר ביקש להנחית אותו בסטמפורד ברידג', כשההצעה הראשונית על הטאלנט עמדה על 20 מיליון ליש"ט. למרות הביקוש הרב, טונאלי החליט להישאר לעונה נוספת בברשיה. "היורש" שהמשיך לבלוט בקבוצת הצמרת (4 בישולים ושער ב-11 משחקים) והפך לבעל הבית בקישור, קיבל הפעם את האמון מרוברטו מאנצ'יני שזימן אותו לראשונה לסגל הבוגר של הנבחרת לקראת המשחקים מול פורטוגל וארה"ב.
יקבל צ'אנס בנבחרת הבוגרת? (getty)
"הוא מזכיר לי את עצמי, גם אני קיבלתי זימון לנבחרת כששיחקתי בסרייה B. הוא לא צריך עצות, הוא הגיע לפה בזכות עצמו", הודה וראטי, שבוודאי כבר הכיר לטונאלי את חבריו לשעבר בפסקארה - אינסינייה ואימובילה. לאחר שהפסיד לפורטוגל הצעירה בגמר היורו, טונאלי יוכל לערוך את הבכורה באזורי מול הסלסאו הבוגרת על כר הדשא בסן סירו, שם פירלו נהנה מהשנים היפות בקריירה המפוארת.
"כשגדלתי, פירלו היה ההשראה שלי אבל אני חושב שמה שיש לנו במשותף הוא בעיקר השיער. מעולם לא ראיתי מישהו כמוהו. ההשוואות לאנדראה? אני לא מרגיש את המשקל על הכתפיים. אולי רק בהתחלה, אבל אני פשוט משחק את המשחק שלי". אך למרות סגנונו האלגנטי והדימיון לפירלו, טונאלי הפתיע כששלח מסר לראשי הרוסונרי ולמאמן הנוכחי: "בנוגע לצורת המשחק, תמיד הסתכלתי על ג'נארו גאטוזו. החולצה הבאה שלי? לא חשבתי על זה יותר מדי, אבל תמיד אהדתי את מילאן".
אין ספק שהשמיים הם הגבול עבור הקשר הצעיר. אמנם עוד מוקדם מדי לחזות את עתידו, אבל אם ימשיך בדרכו הצנועה ויקבל את ההחלטות הנכונות, איטליה תתברך ברג'יסטה שכל כך חסר לה מאז פרישתו של המאסטרו המקורי. סוכנו, רוברטו לה פלוריו, יודע שיש בידו יהלום שרק זקוק לליטוש קל: "טונאלי הוא טונאלי, הוא לא פירלו החדש. הוא דומה לו בתפקיד על המגרש ובאופי, אך למתג אותו כפירלו יכול רק לפגוע בו. בגילו, פירלו אפילו לא היה רג'יסטה. אם אנחנו רוצים להגזים, טונאלי אפילו טוב יותר".