אחת התיאוריות המעניינות ביותר בספורט המקצועני היא תיאוריית יואינג. תיאוריה זו, שנקבעה בידי ביל סימונס בשנות ה-90, טוענת שלעתים קבוצה יכולה להיות טובה יותר בלי השחקן המרכזי שלה.
סימונס האמין שהניו יורק ניקס של שנות ה-90 יהיו טובים יותר בלי יואינג, סנטר אגדי שהוביל את הקבוצה באותן שנים. בסופו של דבר ייתכן כי הוא צדק: בעונה היחידה בה יואינג נפצע בפלייאוף, 1999, הניקס הגיעו מהמקום השמיני עד לגמר. "כוכב מקבל כמות עצומה של אהבה וסיקור תקשורתי, ברגע שהוא עוזב כולם מזלזלים בקבוצה והיא מרגישה צורך להוכיח את עצמה", לפי סימונס.
נדיר לראות שחקן עוזב קבוצה באופן דרמטי, אך המחזה הזה משמעותית נפוץ יותר אצל נבחרות לאומיות. נבחרת, מעצם הווייתה, תמיד תכלול את השחקנים הטובים ביותר באותו שנתון. בחלק מהמקרים השחקן הטוב של הנבחרת בולט באופן משמעותי מהשאר ועוזב באופן דרמטי, בעוד שאר הנבחרת נשארת.
ייתכן שקרה משהו דומה בנבחרת ישראל. ערן זהבי בכושרו הנוכחי אמנם כנראה לא השחקן הטוב ביותר שהיה מגיע לסגל, אך כמלך שעריה בכל הזמנים הוא היה השחקן המזוהה יותר מכל עם המדים הכחולים לבנים. כעת, בעודו כשיר לחלוטין, הוא לא זומן לאחר פרשת החדרים ורמז על כוונתו לפרוש.
למעשה, זהבי לא שיחק בנבחרת מאז מינויו הקבוע של אלון חזן. בכך, למעשה, הוא מזכיר מספר שחקנים גדולים שפרשו מנבחרות בעבר. האם זה השפיע בכלל עליהן, והאם הן הפכו לטובות או רעות יותר? יצאנו לבדוק.
זהבי. דרמה (אלן שיבר)
הפיצוץ המוצלח: ראול ונבחרת ספרד
נבחרת ספרד הגיעה לשמינית גמר מונדיאל 2006 בו הפסידה לצרפת, הפיינליסטית באותו טורניר. לאחר הקמפיין ואחרי כמה שנים מדשדשות, מונה לנבחרת מאמן חדש בדמות לואיס אראגונס. אראגונס בחר להפרד מראול אחרי תקופה מוצלחת ו-44 שערים ב-102 משחקים, אז מלך שערי הנבחרת.
ראול, אולי בשונה מזהבי, היה בשיאו. החלוץ הועף מהנבחרת בגיל 29 ובעיצומה של עונה בה הצעיד את ריאל מדריד לאליפות, אך אראגונס בחר להפרד ממנו ולא זימן אותו לנבחרת מאז. המהלך, כצפוי, עורר רעש בספרד.
ראול שימש הן כחלוץ מטרה והן כאחד המנהיגים הבולטים של הנבחרת, אך עזיבתו פינתה את הדרך לשחקנים כמו פרננדו טורס ודוד וייה. היא הייתה מעין צעד הצהרתי על חילופי הדורות בנבחרת ספרד.
"אמרתי לראול שאני אפתח עם טורס ועם דוד וייה ושהוא אולי יהיה על הספסל, הוא לא קיבל את זה", אמר אראגונס. "זה כל הסיפור. אני אימנתי את הנבחרת וזאת הייתה ההחלטה שלי". מדובר כאמור בשיקול טקטי, אך ייתכן כי ההשפעה הייתה גם מורלית. בשביל לבנות משהו מחדש לעתים צריך להפיל את הדבר הקודם.
בשנים העוקבות, בעידן אראגונס או עידן ויסנטה דל בוסקה, ספרד הייתה הנבחרת הטובה בעולם. היא זכתה פעמיים ביורו, פעם אחת במונדיאל והרשימה עם כדורגל סוחף שמבוסס על השליטה בכדור ועל מסירות קצרות. סגנון שיותר התאים לראול. בהתחלה זה נראה רע אחרי המבוכה של ספרד בצפון אירלנד, אבל זה הסתיים באחת הנבחרות הגדולות בתולדות הכדורגל.
ראול. הסתדרו בלעדיו (Michael Steele/Getty Images)
התמוהה: חואן רומן ריקלמה ונבחרת ארגנטינה
חואן רומן ריקלמה, אחד הגאונים המפוספסים של עולם הכדורגל, הוביל את נבחרת ארגנטינה כפליימייקר שרשם 51 הופעות, 17 שערים ו-20 בישולים במדי האלביסלסטה. הוא הוביל אותה לגמר הקופה אמריקה ב-2007 וזכה איתה בזהב אולימפי ב-2008.
ארגנטינה הייתה שלו, על הנייר, ואז הגיע פליימייקר אגדי אחר. דייגו מראדונה מונה למאמן נבחרת ארגנטינה ב-2009 ובחר לא לזמן את ריקלמה, בעונה טובה, לסגל. ריקלמה, בתגובה, פרש.
"לא הסכמנו על הרבה דברים. יש לנו ערכים שונים. כל עוד הוא מאמן הנבחרת אנחנו לא יכולים לעבוד ביחד, אני לא מוכן ללמוד על דברים מהתקשורת", אמר ריקלמה. מראדונה אמר ש"אני עצוב אבל לא אבכה על חלב שנשפך".
ריקלמה לא שב לנבחרת עד לפרישתו ב-2015, תקופה בה ארגנטינה ראתה את מראדונה, סרחיו באטיסטה, אלחנדרו סאבלה וגרארדו מרטינו על הקווים. הם המשיכו למספר גמרים, גם בלי ריקלמה.
במקרה של ריקלמה ומראדונה, שני מספרי 10 שאהבו לקבוע הכל על המגרש, כנראה הייתה פשוט התנגשות של אגו. כל אחד מהם רצה שדברים יעשו בדרך שלו, ובמקרים כאלה, לרוב, המאמן מנצח.
ריקלמה. אל בארגנטינה (Sebastiao de Souza / Icon Sport via Getty Images)
הפיצוץ הזמני (1): ליאו מסי ונבחרת ארגנטינה
קל לשכוח את זה, בטח כשאנחנו מרחק יריקה מהמונדיאל, אבל ליאו מסי פרש וחזר מנבחרת ארגנטינה. אחרי קריירה בינלאומית מוצלחת ורצף מייגע של הפסדים, כולל בגמר המונדיאל או בגמרי הקופה אמריקה של 2015 ו-2016, מסי בחר לעזוב.
"ניסיתי כמיטב יכולתי, אבל תקופתי כשחקן הנבחרת נגמרה. קיבלתי החלטה", אמר הפרעוש. ארגנטינה פעלה וניסתה להחזיר אותו לנבחרת עם מחאת אוהדים רחבה, פסל ואפילו הפגנה של 50 אלף איש שניסו להחזיר את מסי.
פחות משנה לאחר מכן הוא חזר. "חשבתי על הרבה דברים אחרי הגמר, אבל אני יותר מדי אוהב את החולצה ואת הנבחרת שלי. אני לא יכול לעזוב", אמר מסי. זה הוביל אותו לקריירה בינלאומית מוצלחת, ובהמשך גם לתואר ראשון עם ארגנטינה בקופה אמריקה של 2021.
כחמש שנים אחרי הפרישה מסי עדיין אחד השחקנים הטובים ביקום, גם אם לא הסקורר שהיה ב-2017 אלא פליימייקר בחסד. יכול להיות שהוא מוצא את עצמו, חצי עשור לאחר שעזב את המדים הלאומיים, כשחקן המפתח של נבחרת שרואה עצמה מועמדת לזכייה במונדיאל. איך שגלגל מסתובב.
בסוף הסתדר. מסי (Juan Manuel Serrano Arce/Getty Images)
הפיצוץ הזמני (2): ערן זהבי ונבחרת ישראל
כולנו זוכרים את תקרית הסרט. ערן זהבי שימש כקפטן נבחרת ישראל ב-2017, באחד המשחקים העגומים של הכחולים לבנים. הנבחרת הפסידה 1:0 לצפון מקדוניה במוקדמות משחק שקשה לזכור, מלבד התקרית בה זהבי השליך את הסרט הקפטן לדשא בסמי עופר.
האוהדים הגיבו בבוז לנבחרת אחרי שער של גוראן פאנדב האלמותי, ובסיום המשחק המאמן אלישע לוי ויוסי בניון ניסו להרגיע את הישראלי. בסופו של דבר הוא עזב את הנבחרת וחזר אחרי שנה, אך לא כקפטן.
זהבי עצמו אמר ש"מקרה סרט הקפטן שלי היה הדבר הכי טוב שקרה לנבחרת ישראל. האקט עצמו היה לא טוב, כולם נפגעו מזה אבל כולם גם למדו מזה. גם אני, גם הקהל וגם ההתאחדות". המספרים מגבים את הישראלי, שכבש 27 שערים מ-33 במדי הנבחרת לאחר אותה פרשה. אולי נזכה לקאמבק גם הפעם.
יש לא מעט מקרים אחרים של שחקנים שהודיעו על פרישה וחזרה. אלן שירר פרש מנבחרת אנגליה, רוד ואן ניסטלרוי פרש מנבחרת הולנד פעמיים לפני פרישתו הסופית ויכול להיות שזה יקרה גם אצל שחקנים אחרים.
בשונה מפרישה מכדורגל מועדונים, פרישה מהנבחרת לא משנה את כל אורח החיים של השחקן. יכול להיות שנראה את זהבי שב לנבחרת ישראל בסופו של דבר. גם אם לא, יכול להיות שהמשבר יתברר כהזדמנות.