מקצה שיפורים: הבעיות של נציגות הקונפרנס

המסקנה הראשונית שלי מהמשחקים של שלוש הנציגות הישראליות באירופה היא, שלאלופה מכבי חיפה יש בעיות בהגנה, להפועל באר שבע יש בעיות בהתקפה ולמכבי תל אביב יש בעיות בכל המערך.

מכבי ת"א פתחה את יום המשחקים בקזחסטן מול שחטאר קרגנדי החלשה. בוודאי אחרי שראיתי את שלוש היריבות, היא החלשה מכולן. לא מעט בעיות יש לצהובים גם בהגנה, גם בקישור וגם בהתקפה, ואני מוציא מן הכלל את השוער דניאל פרץ ואת דן גלזר. חודשיים כבר מכבי ת"א מתאמנת ומשחקת עם אותו סגל, זאת לא קבוצה חדשה ואף משחק היא לא הרשימה. נכון שעזבו אותה שחקני מפתח ועדיין לא כל הסגל הושלם, אולם מול יריבות כל כך נחותות מאירופה, סגנית האלופה הישראלית הייתה כבר חייבת לשחק הרבה יותר טוב.

זה מתחיל בהגנה - צמד המגנים אנדרה ג'ראלדש ואנריק סאבוריט הם עדיין לא אותם מגנים שהכרנו. הם היו הטובים בארץ, מה שאי אפשר לומר זאת היום בוודאות. עוד לפני שהקבוצה מחזקת את הסגל שלה, השחקנים שמשחקים היום הם הבסיס לכל הקבוצה, והשניים האלה בטח צריכים להיות בכושר הרבה יותר טוב. מדובר בשני שחקנים זרים שאמורים לשדרג את ההגנה של מכבי ת"א, אבל היכולת שלהם אמש פחותה ב-50% מהיכולת שהפגינו בעונת האליפות עם ולדימיר איביץ'. אז לפני ששמחים על החיזוק שבדרך, בואו קודם שהשחקנים שנמצאים יחד חודשיים עם אותו מאמן יהיו טובים יותר.

בעמדת הבלמים, גם לואיס הרננדס וגם עידן נחמיאס ומתן בלטקסה יכולים להיות יציבים בהמשך העונה, רק אם לא יספגו שער כמו שספגו אתמול. שחקן אחד פורץ לבד באגף ימין (איפה סאבוריט) ועוד שחקן אחד לבד ובודד בתוך הרחבה, הרמה מעל שני הבלמים, ג'ראלדש לא סוגר, נגיחה ושער. קל מדי, קל מאוד, לא מתאים לשום הגנה של קבוצת בוגרים, בטח לא למכבי ת"א.

הקישור של הצהובים אמור בעתיד הקרוב להיות הרבה יותר טוב עם הצטרפותם של עדן שמיר ודן ביטון, וכן חזרתו לכושר של אייל גולסה. לדעתי, כשגולסה בריא הוא שחקן הקישור מספר 1 בארץ. עד היום עם שרן ייני, אבי ריקן ושחר פיבן זה נראה לא טוב, והיחיד שמתחיל לחזור לכושר מצוין זה דן גלזר. וההתקפה של מכבי ת"א? היא נחלשה מאוד עד עכשיו, אף אחד משחקני הכנף לא היה במיטבו, כולל אדוארדו גררו, שסיים את העונה שעברה בצורה טובה, ובשיטה הקבועה של ההולנדי פטריק ואן לוון (4-3-3), שני שחקני הכנף הם הכי משמעותיים בהתקפה, הם השניים שאמורים לייצר מצבי הבקעה ולכבוש בעצמם. עד עכשיו טל בן חיים, מתן חוזז, אילון אלמוג וגררו לא היו במיטבם, וזה פגע מאד בקבוצה.

לגבי החלוץ המרכזי, אוסמה חלאיילה בסדר גמור, רואים שהוא רוצה מאוד והוא יכול לעזור. על הראש של חלאיילה הביאו את החלוץ סטיפה פריצה, שאמור הוא לפתוח בהרכב, ועדיין אין לנו מושג אם הוא טוב יותר מחלאיילה. אולם, אם החלוץ לא יספק את הסחורה וצמד הכנפיים שישחק לא יהיה טוב, מכבי ת"א תהיה בבעיה גדולה.

מעבר לכל זה יש לי עניין לא קטן עם המאמן ואן לוון. נראה לי שהוא פתאום חושש יותר מדי, משחק בפחד, וזה מונע כל יצירתיות בקבוצה. מכבי ת"א איטית, היא לא לוקחת סיכונים, זה לא ואן לוון שהכרתי כשהחליף את יורגוס דוניס. כנראה שההבדל בין לבנות קבוצה מהקיץ לבין להחליף מאמן באמצע הוא הבדל גדול. בינתיים אני רואה בעיה, אבל בואו ניתן לו את הזמן כשיתגבש הסגל הסופי. לשלב הבתים הוא יגיע בטוח והוא יכול מהבחינה הזאת לסמן וי.

הקבוצה שהכי הרשימה אותי הקיץ הזה מבין השלוש היא הפועל ב"ש. ידעתי כשאלונה ברקת חזרה למרכז הבמה, שהיא לא תרצה שהקבוצה שלה תהיה בינונית או עוד קבוצה. כשברקת חוזרת, היא משקיעה בגדול ורוצה הצלחה. אצלה בוודאי שהמילה אליפות היא לא מילה גסה, יש לה 3. ואכן היא ורוני לוי בנו קבוצה טובה, חזקה, אגרסיבית והתקפית. כן, התקפית, וכל הסטיגמה שהייתה על המאמן רוני לוי הלכה והתפוגגה לה. לא קשוח, לא הגנתי ורוצה כל הזמן עבודה. אין פרזיטים, מי שרוצה לשחק שיעבוד קשה במשחקים ובאימונים, וזה בא היטב לידי ביטוי.

זו לא עוד קבוצה שמתבססת רק על שחקן אחד כמו ז'וסוואה. היום הקבוצה הרבה יותר טובה. על ההגנה אין בכלל על מה לדבר, לרוני לוי יש את שלושת הבלמים הטובים בארץ - מיגל ויטור, איתן טיבי וחאתם עבד אלחמיד, שבינתיים משחק כמגן ואין עם זה שום בעיה. צריכים רק לחכות ולראות איך יהיה השוער אריאל הרוש, שכן אם גם הוא יהיה במיטבו, אין לי ספק שהקבוצה תתמודד חזק בצמרת.

הקישור מאד מגוון עם שניים שעושים יופי של עבודה באמצע. יש גם את הזר החדש דוידה פטרוצ'י וגם את מריאנו בריירו (מהקשרים הטובים בליגה), אליהם נצרף את דור מיכה עם המסירה הטובה בארץ, וההפתעה הכי נעימה היא רמזי ספורי. זה בלי לדבר על תומר יוספי ורועי גורדנה, ולא הזכרתי את דוד קלטינס, יופי של שילוב שייתן לרוני לוי הרבה חומר למחשבה.

בהתקפה יש את השחקן של הקיץ, יוג'ין אנסה המצטיין, שדחק לספסל את אלטון אקולטסה. הוא, שגיב יחזקאל ואיתי שכטר גם היום נחשבים לשחקני התקפה טובים, אבל הפועל ב"ש חייבת לפגוע בחלוץ 9 מצוין, שאת כל המצבים ברחבה יהפוך לשערים. הייתי ממליץ על ניקיטה רוקאביצה. הכל עובד בב"ש, אבל הדבר הכי חשוב במשחק הכדורגל חסר לה, וזה צועק לשמיים - חלוץ מרכזי גולר שיהפוך את החבורה מבירת הנגב להרבה יותר טובה.

למזלם הרע, האדומים מהדרום קיבלו את היריבה הכי חזקה מבין השלוש, אנורתוזיס מקפריסין, ולא הצליחו לנצח בבית כשהמשחק הראשון הסתיים רק ב-0:0. אבל זה לא אבוד. נכון שבמשחק הגומלין יש יתרון קטן לקפריסאים, אבל עם עמידה טובה וניצול מצבים גם הפועל ב"ש תוכל להגיע לשלב הבתים של הקונפרנס ליג.

אחרונה חביבה היא האלופה מכבי חיפה, שהיה לה משחק חוץ לא פשוט בבאקו ולמרות פיגור 3:1 לקראת סיום, הצליחה לסיים ב-3:3 תודות לשערים של צ'ארון שרי. על ההתקפה הנהדרת של מכבי חיפה דובר רבות, היא שווה כל משחק גול רק שהיא לא מזלזלת כמו שקרה לה באיי פארו. אל שרי אי אפשר שלא לצרף את דין דוד, בן שהר, גודסוואי דוניו וכמובן שני הדריבליסטים הנהדרים עומר אצילי ובמיוחד דולב חזיזה, שאתמול סיפק בישול גדול לשער השוויון בסיום.

כשכתבתי על הפועל ב"ש העוצמתית, ואני חושב שיש לה בעיה עם ההתקפה, במכבי חיפה המצב הוא הפוך. לירוקים יותר קל להבקיע, כי יש להם שחקני הכרעה טובים יותר, בעוד לב"ש יש הגנה טובה יותר. השאלה היא מה יותר חשוב. כמובן ששני המערכים מאוד חשובים, אבל ההבדל הוא כשמכבי חיפה נקלעת לפיגור, היא יכולה לחזור תודות לשחקני ההתקפה כמו שקרה אתמול וכמו שקרה במשחק העונה נגד מכבי ת"א בבלומפילד. לא בטוח שב"ש תוכל לחזור במצב כזה.

בסיום המשחק בבאקו אתמול אמר המאמן ברק בכר שני דברים: "העברנו את ההכרעה אלינו הביתה ואני בטוח שסמי עופר יהיה מלא". שני הדברים נכונים, אולם אני משוכנע שבכר לא ישן טוב בלילה כשהוא רואה את השערים שהקבוצה שלו סופגת. לא תמיד אפשר יהיה לחזור למשחק, יותר טוב יהיה לעבוד עם ההגנה כדי לא לספוג שערים כאלה. ואני לא מדבר על הראשון, אחד היפים שראיתי הקיץ הזה, אלא על השני והשלישי.

הקבוצה מהכרמל מוכנה, וגם היא כמו מכבי ת"א תעלה לשלב הבתים. הפועל ב"ש תצטרך לעבוד יותר קשה כדי לקבל את הכרטיס השלישי. יופי של מאבק צפוי לנו בליגת העל עם השלוש הללו, ואני בכלל אחרי שראיתי את שלושת המשחקים של הישראליות, מאוד התבאסתי דווקא בשביל ליאור רפאלוב, שהחמיץ פנדל בדקה האחרונה במדי אנדרלכט מול ויטסה ארנהיים של אלי דסה. אבל במחשבה שנייה, תיקו בין שני הישראלים מתאים יותר.