את ברכת "גמר חתימה טובה" הראשונה של השנה נשלח, באופן אירוני משהו, דווקא למישהו שאינו משתייך לדת משה. בשעה טובה ומוצלחת, הסתיימה הסאגה המעיקה סביב מוחמד אבו פאני, עם סגירת חוזה יוקרתי לחמש שנים, ועם לא מעט תובנות והחלטות טובות ואמיצות של אבו פאני עצמו בנוגע לסובביו ולדרך בה יש לנהוג מול מועדון נעוריך. כיף ענק שאתה איתנו, מאחלים לך להמשיך ולהמריא עם הקבוצה כמה שיותר רחוק.
אלו היו, כאמור, החדשות הטובות של צהרי יום אתמול, בעוד החדשות הרעות, מכיוון דולב חזיזה ואצילי, הותירו אותנו בחששות כבדים לקראת המשחק מול פיינורד. העדרות של שני אלו היא בהחלט לא נקודת פתיחה טובה למשחק שלב בתים אירופי ראשון בסמי עופר, בטח לא כשלוקחים בחשבון את זהות היריבה ואת העובדה שגם ריאן סטריין וגם נטע לביא לא פותחים.
גם בהרכב מלא, היכולת של מכבי חיפה להתמודד מול קבוצה טובה מליגה בכירה הייתה סימן שאלה גדול לפני המשחק, אז על אחת כמה וכמה התחזקו סימני השאלה כשעלינו ללא האס המרכזי שלנו בחלק ההתקפי ועם שרי, דין דוד וחצי אבו פאני בתור הארסנל ההתקפי.
ומהן המסקנות? מצד אחד, לא המון התקפה, כצפוי. לא מספיק מצבים איכותיים, לא מספיק שטף, ההתרגשות בהחלט שיחקה תפקיד בכל הנוגע לדיוק מקדימה ולעתים מאחורה, בייחוד במחצית הראשונה, והאסים ההתקפיים האחרים, שרי, דוד וחזיזה המחליף, רשמו משחק פושר (כל כך הרבה נגיעות מיותרות ונסיונות התחכמות במקום ללכת על פשוט וחכם, בייחוד חזיזה) - פלוס מינוס משקוף מטורף משלושים מטר.
ומצד שני - הכנה טקטית מצויינת של בכר, קצב המשחק גבוה מאוד, ועמידה בפיזיות ברוב שלבי המשחק עם שחקני פיינורד. מכבי חיפה לא התבטלה מול פיינורד באף שלב, גם לא בלחץ, לא נתנה לה יותר מדי הזדמנויות לנסות לכבוש, ואם נטע לביא נכנס חמש דקות קודם, לתחושתי - גם היינו מצליחים להכריע את המשחק לטובתנו.
ברוך הנמצא. אבו פאני (צילום: מאור אלקסלסי)
החלק האחורי כולו, אולי למעט עופרי ארד שהיה מפוזר (מסיבות מאוד מובנות), נתן משחק טוב מאוד בואכה מצויין. מעל כולם - בוגדאן פלאניץ', קלאסי כמו חליפה מאופנת סגל, בלם תענוג.
חוליית הקישור הפגינה את האגרסיביות הנדרשת, ועוד נדבך לחדשות הטובות של היום הייתה עוד הופעה סופר סולידית של מחמוד ג'אבר. כמו שזה נראה כרגע, ואני מקווה שזה גם יימשך כך, נוסף לנו עוד כלי משמעותי לרוטציה, שיכול לתת עוד מרחב נשימה לשחקני הקישור בלוח הזמנים המטורף של העונה הזו. פיזיות, מלחמה וגם משחק מסירות שקט ומדוייק ברובו. עם חזרתו המבורכת של אבו פאני, האופציות בקישור והגיוון האפשרי הן כמעט בלתי נגמרות במונחים ישראליים.
חוסה רודריגס בהופעה קלאסית ורגועה באמצע, מציג שיפור גם מהיכולת הטובה של העונה שעברה ומביא דברים שעד עכשיו לא הביא כמו הדריבל המדוייק והיציאות החותכות קדימה. ומה תגידו על עלי מוחמד... בשלושים הדקות האחרונות למשחק הוא נתן הופעה א-לה קאנטה. חילוצים, דריבלים מסחררים, כל נגיעה שלו בכדור היא באיכות שבאמת אין כמוה בישראל, ומסתבר שגם במשחק אירופי מול קבוצה נחשבת כמו פיינורד (שלמען ההגינות, נאמר שהייתה בינונית מאוד אתמול) ומול שחקנים פיזיים בכמה דרגות מעל הליגה שלנו, האיכויות האלו יכולות לבוא לידי ביטוי.
מהספסל - נטע לביא, כאמור, נכנס ובדקות הספורות בהן שיחק, כל בר דעת יכול היה להבין עד כמה הוא חשוב למועדון ולקבוצה. רק בעצם הנוכחות שלו על הדשא, הרוח של כלל הקבוצה התעוררה ושחקני פיינורד חיפשו רק לחזור הביתה בשלום ולגמוע איזה שלוק חמצן. כמה טוב ששב אלינו, שרק יהיה בריא.
אז לא התבטלנו, רחוק מזה, ורשמנו משחק בסך הכל טוב, גם אם לא מבריק התקפית, בטח בהתחשב בחוסרים הכל כך משמעותיים מקדימה ומאחורה. יש לנו מה למכור בבית הזה, ולא מעט. צריך להמשיך ולעלות לכל משחק, בכל מגרש, באפס רגשי נחיתות ולעשות את המקסימום.
הופעה נהדרת. עלי מוחמד (צילום: מאור אלקסלסי)
מכאן, חוזרים לדבר האמיתי, ועוד איזה דבר אמיתי. בלומפילד, שבת, מכבי תל אביב. מה עוד יש להוסיף, תגידו לי?
טוב עשו במכבי חיפה ששמרו את עומר אצילי להתמודדות בשבת, אם זו אכן הייתה הכוונה. הליגה היא הרבה מעל הכל, ובסופו של דבר, הרוטציה של בכר מכשירה עוד ועוד שחקנים כלגיטימיים וככלים שימושיים בכל עת ומול כל יריבה.
המשחק הזה יכול לתת לנו מקדמה ענקית ומשמעותית להמשך, ובעיקר הזדמנות נוספת לנסות ולהוריד את הקוף המטריד הזה מהגב, ולחזור מבלומפילד, סוף סוף, אחרי שנות דור, עם ניצחון. אמן ואמן.
שבוע טוב וחתימה טובה וירוקה לכולם.
נ.ב. ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה, מחילה מכל מי שנפגע ממני בדברים שרשמתי, אמרתי או עשיתי, במתכוון או שלא. צום קל לצמים, נטפליקס קל לשאר.
מכאן - לדבר האמיתי (צילום: מאור אלקסלסי)