ההדחה הכי משפילה של ישראלית מאירופה

בסיום המשחק המשפיל של מכבי ת"א מול אולימפיאקוס, חשבתי על הבעלים מיץ' גולדהאר שהגיע במיוחד מקנדה במטוסו הפרטי לראות את קבוצתו עושה היסטוריה ומעפילה לרבע גמר אירופי. גולדהאר לא צפה במשחקים רבים של קבוצתו באופן כללי, לא בארץ ולא בחו"ל, די נדיר שהוא מגיע למשחק ועד שהגיע לסרביה כשהיה בטוח שהוא בא להנות, הוא ראה את ההדחה המשפילה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה וזאת הקבוצה שלו, לי אין ספק שזאת ההדחה הכי מביכה של קבוצה ישראלית מהיבשת. בווידאו: השדרים היוונים בזמן השערים. 

היו בעבר השפלות בכדורגל הישראלי כמו בודה גלימט ("הדייגים") מול בית"ר ירושלים, 10:0 של הפועל ב"ש לרודה ההולנדית וגם ה-7:2 של מכבי חיפה מול טוטנהאם, אבל במעמד שמינית גמר אירופי עם יתרון 1:4 מהמשחק הראשון, כזה עוד לא היה לנו, תבוסה כואבת למועדון הגדול בישראל, תבוסה שלא תשכח גם אם הקבוצה תמשיך להתמודד על האליפות, זה כתם נקודה. בלא מעט מועדונים באירופה המאמן אחרי תבוסה כזאת היה משלם את המחיר, אני לא פוסל שגם רובי קין צריך לפנות את מקומו אחרי הערב הכל כל מביך אמש. לא יודע מה חושבים קברניטי מכבי ת"א אחרי התבוסה אתמול, אבל אני אכתוב כך.

גם לי היו לא מעט דעות עד היום על המאמן האירי חסר הניסיון. הוא פתח מצוין את העונה והשאיר הרחק מאחור את הפועל ב"ש ובמיוחד את מכבי חיפה, היריבה הכי רצינית על התואר, בהמשך הוא עשה את כל הטעויות האפשריות וגרם לכך שקבוצתו תאבד יתרון של 10 נקודות, הוא גם זה שהוביל את מכבי ת"א להישג של שמינית גמר הקונפרנס ליג והיום הוא במקום הראשון. בהחלט רכבת הרים של המאמן, אבל כשאני מודד הכל עד למשחק הנפל אמש מול אולימפיאקוס, זה כישלון מהדהד שלא ישכח.

למכבי ת"א ולמכבי חיפה יש את הסגלים הטובים ביותר, כל מאמן שיאמן את שתי קבוצות אלה יהיה מועמד לאליפות, כמו שמסאי דגו יכול לזכות באליפות עם מכבי חיפה, כך רובי קין, עופר טסלפפה, שרון מימר וחיים סילבס יכולים לזכות באליפות עם מכבי ת"א. כמובן שאם יזכה באליפות בסיום העונה הוא יקבל את הקרדיט המגיע לו, את ההכנה הנוראית למשחק אתמול, גם אף אחד לא ישכח לו וגם פה מגיע לו ה"קרדיט". מועדון כדורגל מכבי ת"א לא יכול בשום צורה להתבזות כך כמו שקרה אתמול וזה רק על רובי קין.

אתם שואלים בוודאי איפה השחקנים בכישלון? אז ככה, הם ועוד איך אשמים כי אף אחד אתמול לא עלה על המגרש בסרביה, אבל אם לכל השחקנים ללא יוצא מהכלל כולל המחליפים מגיע על המשחק ציון 0, זה רק על המאמן. שום הכנה, קבוצה היסטרית עם יתרון של 1:4, לא שוער, לא הגנה, לא קישור, לא התקפה ולא מחליפים. זה כבר יותר מדי וזה על המאמן, כל הדיבורים של להכין את השחקנים למשחק הגומלין בצורה הטובה ביותר התבררו שהם קליפת השום. כלום ושום דבר וזה רק על המאמן.

ראינו את אולימפיאקוס בשבוע שעבר, מכבי ת"א עשתה לה בית ספר לכדורגל, 1:4 מרשים ביותר וזה נחשב לאחד המשחקים הגדולים של קבוצה ישראלית באירופה. עבר שבוע, רק שבוע, זה לא יכול להיות. מבחינת הסגלים של שתי הקבוצות שום שינוי, שני המאמנים צריכים לבוא למשחק מאוד מוכנים, הם מכירים אחד את השני מצוין כי זה רק שבוע, אבל אתמול הגיע למשחק רק מאמן אחד בצורה פנטסטית, השני במקום להגיב לטעויות שלו, לא הפסיק לירוק ליד הספסל (אגב היריקות של רובי קין הבלתי פוסקות ממש מגעילות).

אני משוכנע שעכשיו במכבי ת"א יכנסו את השחקנים ויגידו להם משהו בסגנון "כדאי שנשכח מהר מאוד את המשחק נגד אולימפיאקוס כי יש לנו את המטרה העיקרית והיא הזכייה באליפות וגם גביע המדינה". יש צדק בדברים כי הרי "הלחם והחמאה" זאת האליפות בארץ, אבל אף אחד לא יודע מה מתחולל בבטן של השחקנים, המאמן, בן מנספורד ומיץ' גולדהאר. זה יכול מאוד לפגוע, כי גם שחקנים אחרי תבוסה משפילה כזאת שהם סופגים מדברים, לא תמיד הדיבורים האלה עוזרים, לפעמים אפילו מאוד פוגעים, תשאלו חלק משחקני הספסל שהפכו לקישוט במכבי ת"א מה הם חושבים היום על המאמן. לא צריכים להיות גאונים לדעת את התשובה, והתשובה הכי טובה צריכה להיות ביום ראשון בבלומפילד נגד הפועל חיפה.

נפרט. רועי משפתי, למשל, היה יכול לעצור חלק מהשערים. עידו שחר לא מצא את מקומו ונכנע פעם אחר פעם לקיצוני מולו ללא שום עזרה לאחר שזכה למחמאות יותר מכל אחד אחר בשבועות האחרונים. עידן נחמיאס ואנריק סאבוריט היו במשחק הרע ביותר של שני בלמים העונה בקבוצה. כל הקישור וכל ההתקפה לא הגיעו, ההפך הגמור מהשבוע שעבר. למרות הכל, הבעיה הגדולה ביותר שיכולה להיות לקבוצה היא הפציעה של פליסיו מילסון.

מילסון עדיין לא הפסיד במשחק מלא במכבי תל אביב. יציאתו לאליפות אפריקה פגעה אנושות ביכולת ההתקפית של הצהובים, ואני משוכנע שהדבר החשוב ביותר עבור המועדון הוא שהפציעה לא תשבית אותו לתקופה ארוכה. מכבי ת"א עם מילסון היא קבוצה שונה לחלוטין מזאת בלעדיו, וצריך להגיד את זה שוב ושוב.

קראתי לא מעט ציוצים של אוהדי הקבוצה, ורבים מהם הודו שזה הרגע הכי נורא שהיה להם כאוהדיה. רבים מהם אף נסעו לסרביה בתקווה לחזור מאושרים, אני לא מקנא בהם מרגע שריקת הסיום ועד החזרה לישראל. אותה ישראל תשחק בשבוע הבא מול איסלנד בחצי גמר גביע האומות, כאשר רוב שחקני הסגל מגיעים ממכבי ת"א. אני לא חושב שאנחנו פייבוריטים, אך מעבר לזה - אם זאת היכולת של מי שאמורים לפתוח אנחנו בבעיה קשה, כולל ערן זהבי שלא הגיע לסרביה מלבד הפנדל אותו בעט בהצלחה.

לסיום, מילה על הנציגה השנייה של ישראל שהודחה אתמול - מכבי חיפה שנפרדה מפיורנטינה ב-1:1 אחרי 4:3 במשחק הראשון. נכון, על פניו מכבי חיפה הייתה אמורה להיות מודחת מול קבוצה איטלקית, אך היא פספסה הזדמנות לעלות שלב. מעבר לשער בדקה האחרונה של המשחק הקודם, הייתי תחת הרושם שמסאי דגו לא האמין שהוא יכול לעבור את הגומלין בפירנצה אחרי המחצית הראשונה. פיורנטינה פתחה את המחצית השנייה בסערה, ורק לאחר ספיגת השער דגו העלה את ענאן חלאיילי, גדי קינדה וקני סייף.

אם מכבי חיפה הייתה לוקחת יותר יוזמה מבלי לחשוב על הפועל ת"א ביום ראשון היא הייתה יכולה לעבור. חבל. שתי הנציגות שלנו בחוץ ועכשיו יטילו את כל יהבן על הליגה. המרוץ יהיה צמוד. אסור למצמץ בשום משחק בדומה למה שקרה למכבי חיפה נגד בני ריינה. אם אני לוקח את התוצאות האחרונות מהמשחקים אמש, למכבי ת"א יש יותר ממה להתאושש.