גיבורה אמיתית. לונה צ'מטאי-סלפטר כמעט הייתה חתומה על הישג פנטסטי כשהייתה חלק מהדבוקה המובילה לאורך כמעט כל המרתון במשחקים האולימפיים בטוקיו, אך אחרי 38.2 ק"מ היא לא הצליחה להמשיך ונעצרה. בסופו של דבר הישראלית חצתה את קו הסיום במקום ה-66, אך הייתה זקוקה לטיפול רפואי והיה נדמה שהיא לקחה קשה מאוד את מה שקרה.
כשעה וחצי אחרי סיום המרוץ, היא אמרה בראיון לערוץ הספורט: "אני עכשיו מרגישה טוב (היא פתחה בעברית ואז עברה לאנגלית). מספר קילומטרים לסיום התחלתי להרגיש את הבטן ולא יכולתי להמשיך, זה מה שהגביל אותי. אמרתי שלא אוותר, צריכה לחצות את קו הסיום. אני ספורטאית ולכן היה לי חשוב לסיים. עשיתי את ההכי טוב שלי".
"זה היה נחמד שהם הקדימו את המרוץ בשעה. זה לא היה החום שהפריע לי, זה רק משהו שקרה לי. אילולא הבטן שלי הייתי יכולה להילחם על מדליה. הייתי צריכה לנוח 20 דקות ואז אמרתי לעצמי שאני צריכה להמשיך. לא דחפתי יותר מדי חזק, זה היה בסדר מבחינתי. רק הבטן. אני מקבלת את מה שקרה כעובדה, אני לא מאוכזבת. תמיד נשארת עם הראש למעלה וממשיכה קדימה".
המרתוניסטית הישראלית התחילה להתנצל בפני הקהל הישראלי שתמך מרחוק וקרסה בבכי: "אני מאוד גאה לייצג את ישראל, הייתי מוכנה להילחם על מדליה. אני מתנצלת". במסיבת עיתונאים שנערכה בטוקיו לאחר הריצה, אמרו נציגי המשלחת כי רצות רבות נזקקו לטיפול רפואי בעקבות תנאי מזג האוויר בטוקיו.
"לצערי לא עשיתי את מה שהגעתי בשבילו", אמרה צ'מטאי, שגם ציינה שוב את הכאבים בבטן, שהתחילו בקילומטר ה-33 ולבסוף הובילו לעצירה הזמנית שלה. "אני יודעת שמנצחים אף פעם לא פורשים, אז הייתי חייבת להמשיך עד הסיום", הוסיפה הישראלית.
צפו בדיווח של שליחנו דניאל זילברשטיין >>>