אחרי שהפסידה ליריבה הקזחית, שירה ראשוני התייצבה מול מצלמות ערוץ הספורט בדמעות וסיכמה את האולימפיאדה שהסתיימה עבורה מוקדם מהצפוי. "לא יודעת מה להגיד. ממש לא רציתי לסיים ככה", אמרה. "באתי לשים את הלב שלי על המזרון, הרגשתי ששמתי אותו, אבל זה חלק מהג'ודו ולפעמים זה נגמר ככה".
"הכרתי את היריבה, הרגשתי שהתחלתי טוב, שהיא מפחדת ממני", המשיכה ראשוני. "עשיתי טעות, פעם אחת ניסיתי לזרוק אותה והיא השתמשה בזה. היה זמן, ניסיתי להוציא את העונש השלישי, אבל לא הספקתי. האם זו הייתה התחרות האחרונה שלי? זה אחד הרגעים הכי קשים שהיו לי בחיים".
ראשוני הוסיפה: "חשבתי כל הזמן על התחרות הזאת, רק על זה. ניסיתי לעשות כל מה שאני יכולה. חשבתי רק על הדגל, על המשפחות ועל כל אלה שלא יכלו אפילו לראות אותנו ולהיות חלק. ניסיתי לעשות את זה גם בשבילם, קשה לי שלא הצלחתי לתת לכם את זה. אני יודעת שאני הסיפור וזה כואב לי, אבל הלב שלי איתם".
"תמיד אנחנו מרגישים שמה שאנחנו עושים זה חשוב, במיוחד עכשיו בתקופה הזאת שהמדינה שלנו עוברת, ולכן היה לי כל כך חשוב - חשבתי על המדינה ועל הדגל, ועל כמה אני רוצה לייצג את המדינה בכבוד. סליחה שלא הצלחתי להביא לכם את המדליה הזאת, אבל אני מקווה שייצגתי אתכם בכבוד".
ראשוני סיכמה: "ג'ודו זה החיים שלי - זה מה שאני עושה מגיל 7 והיום אני בת 33. את כל חיי נתתי לזה. התחושה שיצאתי איתה מטוקיו הייתה כל כך קרובה. רציתי לעשות את התיקון הזה כדי שיהיה לי מורשת, זה הכל. זה לא רק אני, הנבחרת שלנו מטורפת. אמרתי לשני אחרי הקרב סליחה. אני מוסרת בהצלחה לכולם, אני מקווה שכולם יודעים מה הם שווים, ושכולם יתנו את הלב שלהם על המזרון. יש לנו נבחרת מטורפת. ממש רציתי להיות חלק מהמדליות, אבל אני כולי בשביל החברות".