ברוך שמאילוב סיים את חלקו במשחקים האולימפיים בפריז לאחר שהודח בסיבוב השני על ידי נוראלי אמומאלי מטג'יקיסטן, ובסיום אמר לערוץ הספורט: "עשיתי הכל מהכל כדי לגרום לזה לא להיראות ככה ולהמשיך, ואני מאוד מאוד עצוב ומתוסכל מזה. ניסיתי לשמח את אותם אנשים שהביאו אותי לפה על כל הרגעים הקשים האלה לאורן היקר, שהחליט להגיע לפה ולתת את הרוח הגבית שהוא יודע לתת. הגיעו הרבה חברים והמשפחה שלי, הרבה ישראלים שרציתי לשמח גם אותם ומדינה שלמה. מצטער שזה נגמר ככה, אבל זה מה שיש.
הקרב בסופו של דבר היה התכתשות מהשנייה הראשונה לאחרונה, גם אם יש תוכנית קרב היא מתבלגנת מהר מאוד. אנחנו מאוד פיזיים ולא הכל תמיד עובד כמו באימון. התכוננתי לשיבושים בניקוד הזהב ורציתי ברגע שאני אוחז באחיזה להתפרץ ומה שיבוא יבוא. עשיתי את זה כמה פעמים, אבל זה לא הספיק. אולי עוד פעם אחת זה היה עובד, אבל זה נעצר שם".
על כך שעוד אולימפיאדה הסתיימה מבחינתו, אמר: "טוקיו הייתה חוויה מאוד מאוד קשה. שם סיימתי במקום החמישי והגעתי יותר רחוק, עשיתי את הדברים הרבה יותר טוב והגעתי יותר מוכן. זכיתי במדליות משמעותיות ודורגתי שני בעולם, נעצרתי לקצת ולא הסתכלתי אחורה, ואז אחרי שאיבדתי כמעט את כל הנקודות עשיתי קריטריון. לא היה לי זמן לרחם על עצמי, דהרתי קדימה וגם מפה אמשיך לדהור קדימה".
שמאילוב דיבר גם על מאמנו אורן סמדג'ה: "הוא סמל לחוסן לכל המדינה, אורן הוא סמל לאומי ועבר חוויה מאוד קשה כשאיבד את בנו בלחימה וזה שהגיע לפה נותן משמעות מטורפת לנו הספורטאים. אנחנו מכירים את אורן והיינו בטוחים שיגיע למרות הכל, הוא מסמל חוסן ועוצמות ואני מאחל לשאר את ההצלחה כולה. תעשו אותנו גאים, בהצלחה רבה".
(Getty)
עוד אמר שמאילוב: "עברתי 3 שנים מאוד מפרכות כדי להגיע לפה, חלמתי על זה הרבה. נתתי כל רגע ורגע מעצמי כדי להביא את עצמי בצורה הכי טובה שאפשר. הדרך לא הייתה קלה, לא פשוטה, הרבה עליות ומורדות. תמיד קמתי, עליתי והצלחתי לשדרג את עצמי. אחרי שאתה עובר כל כך הרבה תהפוכות אתה מקווה לסוף טוב כמו שחלמת, כמו שרצית, למען האנשים שרצית לעשות להם טוב. אני מאוד מאוד גאה על הדרך ומה שעשיתי. התחלתי את יום התחרויות עם ניצחון על היריב מרוקאי, בקרב השני היה קרב קשוח. הרגשתי שהייתי בעליונות, אבל בסוף ספגתי ניקוד ולצערי זה נגמר בשבילי שם".
"כמובן שהמשחקים האולימפיים פנים זה החלום האישי שלי, בשביל זה התאמנתי ועשיתי כל מה שיבכולתי להגיע למעמד הזה", הוסיף שמאילוב. "ללא ספק אני פה בשביל לתת קצת מהאושר ומהגאווה למשפחה, לאישה היקרה, האנשים שהיו ביציע ובאו לעודד. לא שמעתי בוז, אלא רק אנשים שבאו לעודד. אורן שהחליט להגיע לפה במצב לא פשוט בכלל, אני בטוח שהיה לו לא פשוט לאסוף את עצמו ולתת לנו את הרוח הגבית שהוא תמיד נתן. הוא הוכיח שהוא דוגמה ומופת לחוסן לאומי. רציתי לשמח אותו, להסב לו גאווה. רציתי לתת את זה לו, לצוות, וכמובן למדינה שלמה. התחרות לא נגמרה בשבילי שם, אני מתחרה בתחרות הקבוצתית, מקווה שנמשיך להסב גאווה למשלחת הישראלית".
שמאילוב התייחס למצב במדינה: "אני בדרך כלל מנסה להתנתק ממדיה ותקשורת במיוחד לפני תחרות, ובעיקר לפני משחקים אולימפיים. המצב בארץ מורכב וקשה, אין לי אפשרות שלא להתעדכן במה שקורה. שמעתי על הטרגדיה שקרתה אתמול, ילדים רצו ללכת לשחק כדורגל וזה מה שקרה. אנחנו רוצים לתת רגע טוב לאנשים שעוברים תקופות קשות, מקווים שהחטופים יחזרו כמה שיותר מהר, לחיילים ולאנשים שעושים הכל למעננו. בשבילי לעמוד על המזרן במשחקים האולימפיים זה להראות כמה שהרוח שלי חזקה בשבילם, מקווה שזה נותן להם כוחות וחוסן".