$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

צפו: דריה אטמנוב סיימה במקום ה-5 בגמר הקרב רב

ההישג השני בטיבו אי פעם בהתעמלות האמנותית: הישראלית סיפקה הופעה מכובדת, אבל תרגיל כדור לא טוב הותיר אותה מחוץ לפודיום. זהב לוורפולומייב הגרמנית, שכבשה את המזרן

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   09.08.24 - 18:42
Getting your Trinity Audio player ready...

זה לא נגמר עם מדליה, אבל עם כל הכבוד האפשרי: המתעמלת הישראלית דריה אטמנוב סיימה הערב (שישי) במקום החמישי בגמר הקרב רב בתחרות ההתעמלות האמנותית, בהישג השני בטיבו אי פעם של ישראל בענף - אחרי הזכייה בזהב של לינוי אשרם, לפני שלוש שנים בטוקיו. דריה ורפולומייב הגרמניה זכתה במדליית הזהב אחרי הופעה גדולה, בוריאנה קאלין מבולגריה תצא עם מדליית הכסף וסופיה רפאלי מאיטליה תסתפק במדליית הארד.

לכל התרגילים והאירועים - דקה אחרי דקה

אטמנוב, שהעפילה לגמר הקרב רב עם ציון של 130.450 במוקדמות (שהספיק לה למקום שביעי), שיפרה במעט את הניקוד שלה - הערב, היא יצאה עם ציון משוקלל של 133.850, וגם שתי מקומות למעלה בדירוג, כאמור, כשהיא חמישית אחרי ורפולומייב, קאלין, רפאלי ומרגריטה קולוסוב שסיימה רביעית בסופו של דבר.

אבל אם בכל זאת להסתכל אחורה, אטמנוב בוודאי תסתכל באכזבה על תרגיל הכדור - השני בסדר, שבו היא סיימה תשיעית ולפני אחרונה, לאחר שהפילה את הכדור. על פי הערכות, אלמלא זה היה קורה היא היתה יכולה להיות בתמונת המאבק על מדליית הארד. בכל מקרה, זו הופעה מצוינת עבור המתעמלת הישראלית - שהגיעה כמעט הכי רחוק שישראלית הגיעה אי פעם בהתעמלות האמנותית.

מעבר לכך, המנצחת הגדולה היא דריה ורפולומייב - שסיימה שנייה בלבד במוקדמות (אחרי סופיה רפאלי), אבל באה לטרוף את המזרן, והיתה בלתי ניתנת לעצירה. הגרמניה, שנולדה ברוסיה, סיימה ראשונה בשלושה מארבעת התרגילים, זכתה לתשואות מהקהל הגרמני ביציעים ואחרי שזכתה באליפות העולם 2023 בקרב רב, עכשיו היא גם אלופה אולימפית.

ובסופו של דבר, אטמנוב יכולה להסתכל קדימה עם לא מעט תקווה - היא בסך הכל בת 18, מה שאומר שבסבירות גבוהה היא תהיה עוד ארבע שנים באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028, ואולי שם היא תוכל לגעת בהישגים - ולהמשיך את המורשת של לינוי אשרם, שעודנה חיה וקיימת גם הערב. אפשר להיות אופטימיים.