המשחקים הפראלימפיים בפריז 2024 ייצאו לדרך מחר (חמישי), כשהיום למעשה ייערך טקס הפתיחה בכיכר הקונקורד (21:00, ישיר ב-5SPORT). כמובן שמרבית תשומת הלב שלנו תהיה מופנית לעבר המשלחת הישראלית, שמורכבת מ-27 ספורטאיות וספורטאים (14 נשים ו-13 גברים).
לפני שהאירוע הגדול מתחיל, שווה להיזכר קצת בהיסטוריה המפוארת למדי של ישראל בספורט הפראלימפי, וכל ההופעות השונות שלנו במשחקים מאז שהם הוקמו. נתחיל בלציין שהמשחקים הפראלימפיים הקרובים יהיו ה-17 אי פעם, מאז רומא 1960. ישראל לקחה חלק בכל אחת מ-16 המהדורות הקודמות, והיא רשמה לאורך השנים לא מעט הצלחות והישגים מרשימים ביותר.
למעשה, ישראל למשך שנים רבות נחשבה לאחת המשלחות הכי טובות במשחקים הפראלימפיים, עד כדי כך שבשתי מהדורות שונות היא סיימה במקום השלישי בטבלת המדליות, כולל במשחקים שנערכו בתל אביב ב-1968. כן, ישראל אפילו אירחה פעם אחת את המשחקים הפראלימפיים, במהדורה השלישית, בה מקסיקו סיטי (המארחת של המשחקים האולימפיים באותה שנה) ויתרה על אירוח הפראלימפי.
אחרי המשחקים ברומא 1960 וטוקיו 1964, חמש מהדורות שונות של משחקים פראלימפיים נערכו בערים שונות מהמארחות של המשחקים האולימפיים. החל מסיאול 1988 ועד היום, העיר המארחת של שני המשחקים נשארה קבועה. כאמור, בתל אביב 1968 המשלחת הישראלית הייתה אחת המצטיינות, כשסיימה מתחת רק לארה"ב ובריטניה בטבלת המדליות. הפעם השנייה שהיא סיימה במקום השלישי הייתה בטורונטו 1976 (כשהמשחקים האולימפיים נערכו במונטריאול). אלה היו גם המשחקים הכי מוצלחים של ישראל, עם לא פחות מ-69 מדליות.
שרגא ויינברג (GETTY)
דורון שזירי (GETTY)
בתקופה של תור הזהב הישראלי במשחקים הפראלימפיים היו לא מעט נציגים ונציגות שזכו במדליות ביותר מענף אחד. בתיה משעני, ברוך חגאי וצפורה רוזנבאום היו דוגמא לכך כשבטוקיו 1964 כל אחד מהם זכה או זכתה במספר רב של מדליות גם באתלטיקה, גם בשחייה וגם בטניס שולחן. כך נוצר מצב שלישראל היו יותר מדליות (23) מכמות הספורטאים במשלחת (20). רוזנבאום אגב אחראית לכמות הכי גדולה של מדליות לטובת ישראל בהיסטוריה של המשחקים הפראלימפיים - 31 לזכותה.
משם המספרים רק עלו יותר ויותר, כאשר מרבית המדליות הגיעו מענף השחייה (175 עד היום בסך הכל, כולל 61 מזהב) והאתלטיקה (114 עד היום בסך הכל, כולל 36 מזהב). עד סיאול 1988 כולל, ישראל תמיד סיימה בטופ-20 בטבלת המדליות, עם ארבעה מקרים בהם היא הייתה בעשירייה הכי גבוהה, כולל כאמור איוש המקום השלישי פעמיים.
אולם, החל מברצלונה 1992, המשלחת הישראלית במשחקים הפראלימפיים חוותה ירידה במספרים, בכמות המדליות וכיוצא בזאת גם בדירוג בטבלה. אפשר לייחס את הירידה הזאת לכך שיש לישראל הרבה פחות נציגים מבעבר (בין 40 ל-60 במשחקים המוצלחים יותר), וכן לעובדה שכמות המשלחות המשתתפות צמחה דרסטית לאורך השנים, וכך גם היחס שלהן לספורטאים הפראלימפיים, שצברו תאוצה במדינות רבות. כמו כן, תוספות של ענפים רבים ושינויים בענפים מסוימים אחרים גרמו לכך שישראל נותרה מאחור. יש לציין גם שעם הזמן פחות ופחות ספורטאים השתתפו ביותר מענף אחד, מה שצמצם את האפשרויות למדליות.
בעצם, מאז אותה ירידה של ישראל בתחום, המשלחת בכחול-לבן חזרה רק פעמיים מהמשחקים הפראלימפיים עם כמות דו ספרתית של מדליות, בברצלונה 1992 (11) ובאתונה 2004 (13). מאז ההצלחות עד סיאול 1988, ישראל הדרדרה מאוד בטבלת המדליות ולא סיימה יותר גבוה מהמקום ה-32, עד שהגיעו המשחקים בטוקיו 2021, שם ישראל קצת קפצה בחזרה עם 6 מדליות זהב מתוך ה-9 סך הכל, שהספיק למקום ה-22. אפשר לומר שזה היה תיקון קטן למשחקים בריו 2016, הכי פחות טובים עבור המשלחת הישראלית הפראלימפית, כשהיא קטפה רק 3 מדליות (כולן ארד) וסיימה במקום ה-74.
בסך הכל, ישראל רשמה לעצמה 384 מדליות במשחקים הפראלימפיים, עם 129 זהב, 125 כסף ו-130 ארד. אם אנחנו מסתכלים על המשלחת הנוכחית בפריז, נדמה שענף השחייה ימשיך להיות זה בו אנחנו נבלוט, עם מספר נציגים שכבר זכו במדליות זהב בטוקיו וגם שברו שיאי עולם. ניתן כעת רק לקוות שהמגמה מהמשחקים הקודמים בבירת יפן תימשך ונראה את ישראל על הפודיום יותר ויותר, אולי גם עם עוד מספר מקרים של ניגון ההמנון הלאומי שלנו בבירת צרפת. מי כמונו יודעים כמה זה נחוץ בימים אלה.
נועם גרשוני (GETTY)
עמי דדאון, אחד הכוכבים הכי גדולים של המשלחת הנוכחית (GETTY)