$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"הזהב? זו צמרמורת, אני לא יכולתי להאמין"

צפו בתום ראובני במשדר סוף השנה: "רציתי להראות לכולם שאני בא להביא מדליה"

עדי הרשליקוביץ
עדי הרשליקוביץ   01.01.25 - 14:03
Getting your Trinity Audio player ready...
2024 הייתה שנה עצומה לספורט הישראלי, ומי שהיה אחראי לאחד הרגעים הגדולים והמרגשים שלנו במהלכה הוא השייט והאלוף האולימפי תום ראובני. מי שהגיע למשחקים בפריז שלא כמועמד בכיר למדליה הדהים את כולם ולאחר אולימפיאדה יוצאת דופן זכה בזהב מדהים. במשדר סיכום השנה של ערוץ הספורט, בו הוא נבחר לספורטאי השנה, ראובני חזר אל אותם רגעים שלא ישכחו. צפו בנגן הווידאו למעלה >>

"שנת 2024 הייתה השנה הכי מוצלחת, ואני מקווה שזו לא האחרונה", סיפר ראובני, "אף אחד לא ראה אותי וזה הדליק אש בתוכי להראות לכולם מה אני שווה, מי אני וכמה אני יודע לגלוש טוב. שאני באמת יכול להצליח באולימפיאדה. היה רעב להראות לכולם שאני לא רק בא להתחרות, אלא בא להביא מדליה. הייתי מאוד יציב, לאורך כל השבוע, ובסוף זה הכניס אותי ליום גמרים".

ראובני המשיך ואמר: "עכשיו יש לי צמרמורת לחשוב על קו הגמר. זה היה רגע יותר רגוע, כבר ידעתי שאני מנצח רק התפללתי שלא אתקע בשקית ניילון או ליפול למים, זה מה שעבר בראש. 'תסתכל, תהיה ממוקד, הסיום זה עוד 100 מטר אבל הרבה יכול לקרות עד אז'. אמרתי לעצמי 'רק תגיע לקו סיום'. ברגע שהגעתי יש את התמונה המפורסמת שאני משחרר את הציוד, זה היה צמרמורת".

"זה משהו שאתה לא מאמין, בתור ילד שגדל בחיים די פשוטים בראש העין לא ליד הים", המשיך, "אף פעם לא הייתי ספורטאי הכי בולט, לא ניצחתי אף תחרות ופתאום כשאני מנצח, אני ראשון בבמה הכי גדולה בעולם, המשפחה שלי שם ועם ישראל צופה - אי אפשר לתאר את זה במילים".
על טקס המדליות סיפר: "כל הרמקולים היו מופנים לקהל, בקושי שמעתי את המנגינה. אני שר, ולא יודע איפה אני ביחס לכולם. פתאום אני שומע אנשים לא בקצב, ואני אומר 'יש מצב שאני לא באזור וכל עם ישראל צופה בזה עכשיו'. אני רק מתפלל שאני בקצב הנכון. זה היה כל כך מרגש לראות את כל הדגלים במיוחד בשנה הזו, זה ניצחון ממש מיוחד".

אחיו של תום, נתי ראובני, לחם במלחמה בעזה. "עד אפריל כשהשתחררתי מהצבא הייתי בלחימה", הוא סיפר, "100 יום בתור עזה. אתה מבין שאתה באמת בסכנה, אתה מבין שאתה יכול להכנס לעזה ולא לצאת, זה יושב לכולם בראש. כשאתה שם, כל לוחם רק מחכה שיכנס לבית וימצא חטופים בחיים ולהוציא אותם. הבנו את זה, הבנו שזו המטרה בלחימה שלנו - להביא את החטופים הביתה ולסיים את המלחמה הזאת כמה שיותר מהר".

תום סיפר לאחיו: "כשאתה היית בעזה, אז אפשר להגיד שהמשפחה לא תפקדה. אני חושב שאמא שלנו לא ישנה בלילה ואבא כל הזמן ניסה לא להראות שהוא דואג אבל ראו שגם בפנים מאוד קשה לו. כן זה היה תקופה קשה. הדאגה 24/7 שאנחנו לא יודעים איפה אתה, מה אתה עושה, אין שום קשר איתך. זה היה מאוד קשה, כל אחד מאיתנו הטראומה שלו זה היה שיבואו וידפקו על הדלת. כל פעם חשבתי על הסיטואציה הזו שאם זה קורה אז איך ההורים יגידו".

נתי השיב: "גם בתור לוחם, אתה מבין שבסוף למשפחה שלך עם כמה שזה מוזר, יותר קשה, כי פיזית הדברים שעברנו קשים. אבל הכי קשה זה החלק המנטלי. אני זוכר שממש עבר לי בתוך הראש כשהגעת לפיניש, שהיה שווה להלחם כל הזמן הזה".

תום ענה לאחיו ואמר: "המדליה הזו הראתה לי את הכוח שיש לי להביא אור ומשהו חיובי למדינה, להראות שאני לא הייתי יכול לעשות מדליה בלי החיילים ששמרו עלינו, זו הדרך שלי להעניק בחזרה את תחושת הגאווה של להיות ישראלי. לשיר את התקווה בפסגת הספורט בעולם זה מיוחד, וזה מה שמיוחד בנו - אנחנו כל הזמן נותנים בחזרה אחד לשני".