חלפה עם הרוח: ההפסד הגדול של גרמניה

המשחק בין נבחרת גרמניה לצרפת הבטיח להיות אחד מאירוע השיא של שלב הבתים וקיים בגדול. לא נגזים אם נאמר שקרב המוחות בין דיידה דשאן ליוגי לב, שהסתיים ב-0:1 קטן לטריקולור, היה אחד המשחקים הטובים ביותר שראינו בטורניר גדול בשלב הבתים בשנים האחרונות. דידייה דשאן הגיע למשחק הגדול עם בטחון, בזכות נתון משמעותי שמדבר על כך שצרפת ספגה רק שער אחד ב-2021, עם עשרה שערי זכות. אנטואן גריזמן כבש ארבעה, ז'ירו שניים, דמבלה שניים וקיליאן אמבפה עם שער בודד. מאזן מרשים של 1:10.

למרות ההתפלגות הזאת, כרים בנזמה הוא הבן היקיר של דשאן. מיד אחרי השער של צרפת, נוכחנו לדעת בפעם המיליון מדוע. החלוץ האימתני המתקמבק, שב לחוליית הקישור להטיל את חיתתו, לחץ וחטף כדור כדי לאפשר לחברים שלו קצת אוויר. התכנון היה להציב את בנזמה כחלוץ המרכזי, כאשר אנטואן גריזמן הוצב בימין וטייל לעמדת הקשר המרכזי ואילו קיליאן אמבפה בשמאל וטייל לעמדת החלוץ המרכזי לצד בנזמה.

מתוך 13 משחקיה האחרונים גרמניה לא ספגה רק ב-3 משחקים ואמש גם חמישיית שחקני הגנה לא עצרה את המסורת בה שחקניו של לב סופגים כבר בפתיחה. ארבעה שחקנים בגרמניה לא החסירו משחק בחמשת המשחקים האחרונים: מתיאס גינטר, סרז' גנאברי, יושוע קימיך ולירוי סאנה. האחרון לא פתח אמש, ויוגי לב בחר באיש והמאזנים, גנאברי, שיכול לשחק בכל תפקידי ההתקפה, בכל אגף ובכל מרחב ואוחז בממוצע מרשים של גול לשני משחקים בשלוש העונות האחרונות בבאיירן וכך גם עם 19 שערים מ-37 משחקים בנבחרת הצעירה ובמנשאפט. את ההזדמנות הגדולה היחידה שלו במשחק, גנאברי פספס.

יוגי לב הלך על בטוח עם 5-2-3, כאשר תומס מולר בשלישייה הקדמית, כשרק טוני קרוס ואילקאי גונדוגן בקישור ועם חמישיית הגנה, מול השלישייה המגוונת של הטריקולור. קו 5 בהגנה היה אמור להבליט את המגינים, במיוחד את קימיך, אך בעצם חשף אותם למתקפה דרך הקווים, ומהאגף הימני של גרמניה אף נפל השער לצרפת. חוק מס' 1 בתפקוד קו הגנה הוא, שבכדורי רוחב הבלמים חוזרים אל הוואדי בינם לבין שוערם כשהם עם הפנים קדימה. בכדור הרוחב מאטס הומלס הבלם המרכזי, יחד עם אנטוניו רודיגר וגינטר, חזו בכדור הרוחב כשהם עם פניהם אל הרשת. לא עם הפנים קדימה, אלא על הפנים.

15 הדקות הראשונות היו צרפתיות לוהטות הרבה בזכות השליטה במרכז השדה של אנגולו קאנטה מאחורי אדריאן ראביו ופול פוגבה, כל זאת כאמור מול שני גרמנים חסרי אונים, קרוס וגונדוגאן. מבחינת יוגי לב היה זה אסון שצרפת עלתה ליתרון. הגרמנים נאלצו לתקוף ונתנו בעשר הדקות האחרונות של המחצית הראשונה שטחים ענקיים, כמו שאמבפה אוהב, ולמזלם של המנשאפט יש להם שוער שאוהב לצאת למרפסת ולא רק להשאר בתוך הבית.

לדשאן יש מוטו ברור שאצלו שלושה חלוצים הם שלושה חלוצים, במרכז, כך שראביו בשמאל ופוגבה מימין משייטים לקווים ומנקים את השטח לגריזמן ואמבפה. גם בהמשך השלישייה הקדמית הגרמנית לא הצליחה ללחוץ שני בלמים צרפתים בלבד, אבל איזה בלמים. טכניקה עילאית, שקט וקלאסיות, אחד ימני (רפאל וראן) והאחר שמאלי (פרסנל קימפמבה).

תענוג היה לצפות באמבפה, למרות שלא כבש. החל מהדקה ה-65 הכוכב הלך שמאלה. ממש על הקו. שם, כמעט מעשה דויד ז'ינולה, סובב הכוכב לרחוק ליד הקורה, שער שנפסל בשל נבדל. זו היתה האות למתקפה גרמנית. אמבפה התרוצץ עם מחוייבות אדירה וראה בזוית העין סמוך אליו את לירוי סאנה מתחמם ומתכונן להכנס, יחד עם טימו וורנר.

לב נשאר תקוע על אותו מערך, ולא הצליח לשנות את רוע הגזירה. כמה טבעי היה לראות את מלכת המתפרצות חורצת את גורל המשחק בתנועת עומק מרהיבה, שאוצרת בחובה עוצמה וחכמה של אתלט בחסד עליון. אך גם הבישול של אמבפה לבנזמה בדקות האחרונות נפסל בשל נבדל.

כמו הולנד, אוקראינה, פורטוגל, איטליה ואנגליה, שתי הנבחרות הללו נתנו מפגן הקרבה אדיר באינטנסיביות ששברה כל שיא. מה שניצח עבור דשאן את המשחק הוא היתרון של שלישיית הקישור על שניים בלבד של הגרמנים במרכז השדה ובעזרת הקרבה הגנתית חסרת תקדים של שלושת החלוצים שלו. לאור הניצחון צרפת עוד הולכת לדבר חזק בטורניר הזה, לא בכדי היא נחשבת לפייבוריטית מספר 1 לתואר.

יוגי לב שמחזיק 15 שנה בתפקיד ידע תמיד שהוא אף פעם לא יהיה יורגן קלינסמן, לותר מתאוס או הקייזר פרנץ בקנבאואר ועליו להביא תמיד רעיונות מקוריים ואלסטיים.

כמו בפוליטיקה הישראלית, גם בפוליטיקה של הכדורגל, לב השלים במחצית השנייה עם זה שהפעם, למרות יכולת אדירה, כבר לא יוכל להציל שוב את המצב ביישורת האחרונה שלו כמאמן נבחרת. הדעיכה הגרמנית מסמלת גם את סוף עידן המאמן שיפרד ממנה אחרי היורו.

אני משוכנע שגרמניה תבטיח עלייתה עם ניצחון רב שערים על הונגריה ותיקו עם פורטוגל. הנבחרת של לב חזקה ואיכותית, אך באוויר ישנו ריח של רוח שחלפה לה. ולרוח יש, לפעמים, ממשמעות גבוהה יותר מהיכולת.