1. אילו רק היו 34 המשחקים הראשונים בשלב הבתים ביורו 2020 מתנהגים כמו השניים האחרונים. בכל תחרויות הזמר, הפזמון והכישרון, נהוג לומר שלמופיעים אחרונים יש יתרון מסויים על חבריהם. הרושם שהם מותירים טרי יותר ולכן נחקק יותר. במקרה של אליפות אירופה הנוכחית אין ספק: צרפת, פורטוגל, גרמניה והונגריה השאירו טעם מתוק. סוף סוף טעם של עוד. יומן – פריביו – לנוקאאוט שאף פעם לא מאכזב. 180 הדקות המופלאות הללו עדיין לא הופכות את ה-3,060 שקדמו להן לטובות יותר – הן היו ברובן עבשות – אבל הן בהחלט משחקות עם הזיכרון הקצר שלנו וישטפו קצת את המוח המתלונן שלנו.
2. ועכשיו, אחרי שחילקנו את הפרסים למחזור האחרון, בואו נעצור רגע ובכל זאת נקטר: שיטת 24 הנבחרות היא פשיטת רגל. העובדה שאנגליה, צ'כיה, צרפת ושבדיה הגיעו למשחק ההכרעה בבית שלהן כאשר עלייתן כבר הובטחה קודם לכן בגלל נבחרות אחרות בבתים אחרים – היא לא ספורטיבית, לא הוגנת, וכמובן גם מעקרת תחרות. כנ"ל כל יתר הנבחרות שסיימו דרכן, חלקן תוך תצוגה עלובה (אוקראינה), וממתינות לתוצאות שאינן קשורות בהן על מנת להתעורר בבוקר שאחרי עם או בלי כרטיס לשמינית. אופ"א הגדילה לפני 5 שנים את מספר המשתתפות ביורו מ-16 ל-24 מסיבות כלכליות ושיילכו לעזאזל התחרות והפייר פליי. יש פתרון: אם הכסף הכי חשוב, שתגדיל את מספר המשתתפות ל-32. אם יחזור לה הקומון-סנס, שתחזיר ל-16.
טעם מתוק מבית המוות (getty)
3. המנצח הגדול של שלב הבתים הוא כמובן השער העצמי. אבל הפעם הוא קיבל פייט רציני מה-VAR. פסיקות אנשי הוידאו עשו ברוב שלבי הטורניר הנוכחי קפיצת דרך נחשונית. שירות מעולה לטכנולוגיה הדי חדשה ומושמצת עדיין. רובן טופלו במהירות וביעילות, לפעמים תוך כדי תנועה ומבלי שהשופט נאלץ להפסיק את מלאכתו. אבל לצערנו השמחה לא היתה שלמה. בהחלטות בנושא הנבדל היה ה-VAR נחרץ ולא חשש להטות את שריקת השופט או הנפת הדגל המוטעית של הקוון. אבל בנושא הפנדלים עוד לא נעשתה ההתקדמות המיוחלת.
בעיטת ה-11 הראשונה שהוענקה לצרפת אמש היתה שגויה יותר מ-2+2=5. כך גם הפנדל שהוענק לרוסיה נגד דנמרק. שופטי ה-VAR עדיין מקבלים פיק ברכיים מהתערבות נחוצה ולפעמים דחופה בחוק השנוי ביותר במחלוקת בכדורגל. הם עושים לשופט הנחות גדולות, ואפילו לא קוראים לו לצפות בוידאו בעצמו. כאשר החלטות שגויות כאלה עוברות את כל מבחן הבדיקות 2020 ועדיין נותרות תקפות – אי אפשר עדיין להעניק ל-VAR ציון AVAR.
4. עד אמש התנהלה אליפות אירופה ללא אנדרדוג. בלי מתמודדות על תואר הנבחרת המפתיעה של הבתים. עד אמש. ההופעה של הונגריה במינכן הפכה אותה בן לילה לסינדרלה הכי עצובה בסביבה. 1-1 עם אלופת העולם צרפת, הפסד לפורטוגל בדקות האחרונות, ו-2-2 במינכן בו היא היתה מרחק 6 דקות מהעפלה והדחת גרמניה – הפכו את הונגריה לנבחרת היחידה שצריך להתאבל על לכתה.
המנצח הגדול של הבתים, שער עצמי (getty)
5. אחד מהדברים החיוביים ששיטת המשחקים המעוותת של הטורניר הנוכחי כן הביאה בכנפיה, הוא ההכרה הסופית שאין בכדורגל ובספורט הבכיר חשבונות על הנייר. "לשחק כדי לסיים במקום השני" קיים אך ורק בראשם הקודח של אוהדים. ספורטאים ומאמנים לא מתנהלים ומתנהגים כך. כמו שאמר אלון מזרחי ש"אין לי מה להוכיח והוכחתי את זה היום בגדול", כך גם היורו: הטיעון על ההגינות הספורטיבית לא זקוק לחיזוקים והוכחות, אבל אנגליה, צ'כיה, צרפת ושבדיה סתמו את הפיות של כל הספקנים.
6. איטליה, צרפת, ספרד, שבדיה, הולנד, דנמרק, גרמניה ובלגיה הן הפייבוריטיות להעפיל לרבע הגמר. מכיוון שעם הגעת הנוקאאוט מופיעות גם התפניות בעלילה, הנה רשימת האנדרדוגיות: פורטוגל, אנגליה, אוסטריה, שוייץ, קרואטיה, אוקראינה, וויילס וצ'כיה. כמה מהן תהיינה בין 8 האחרונות? אם התשובה תהיה ארבע ומעלה – אנגליה ופורטוגל לא ייחשבו ממש למהפכניות – 2020 יהיה טורניר סנסציוני פנתיאוני.
הוכיחה ספורטיביות עד הסוף, שבדיה (getty)