על הנייר, כיום משחק בלובליאנה נחשב לאחד הקשים ביורוליג. מי שנחשבה לאחת הקבוצות הבינוניות ומטה לאורך שנים ולחממת גידול לצעירים שעם הפיכתם לשחקנים טובים או סטארים עוזבים לכסף הגדול של קבוצות אירופאיות, נהנית השנה מערך מוסף בדמות ה"ארנה סטוז'יצה". 36 שנים אחרי שכ-14,000 צופים נדחקו לכל פיסת אוויר בחלל אולם "טיבולי" האגדי והמיושן כדי לחזות ביוגוסלביה משחקת בגמר אליפות אירופה 1975, כמות מעט קטנה יותר ממלאת מדי שבוע במשחקי היורוליג של אולימפיה את היציעים באולם החדש. אם במכבי תל אביב דייויד בלאט הוא הכוכב הראשי בהצגה העונתית, בלובליאנה מדובר בחפץ, גם אם אינו ממש דומם. באולם.
חודש לפני פתיחת עונת היורוליג הייתה לובליאנה על סף פשיטת רגל. לקבוצה, גם היום, חובות עתק בגובה של 5.5 מיליון יורו. אלא שאז עמדו נגדה תביעות מצד שחקניה, ולאדו אילייבסקי וסאשו אוז'בולט, שדרך המוסד לבוררות של פיב"א דרשו את שכרם שלא שולם במשך חודשים. התוצאה: פיב"א אסרה על לובליאנה להחתים שחקנים חדשים לקראת העונה. רק שבוע לפני פתיחת המפעל התקבל האישור לאחר שהשניים שוכנעו להמשיך, שכרם שולם והובטח כי ימשיכו בקבוצה. "ההישג הגדול ביותר של לובליאנה העונה? שהיא חיה וקיימת", אומר נשיא המועדון יאנז רייגלי. "זה משהו שלא רק שלא היה בטוח שיקרה, אלא שחשבנו שניאלץ להתקיים כקבוצה של שחקני נוער או במקרה רע עוד יותר לסגור את המועדון".
"גם היום המצב הכלכלי לא טוב", מספר אדוארדו ברזוביץ', עיתונאי המסקר את הקבוצה עבור העיתון "דלו", "ההבדל בין העונה הזו לקודמות הוא האולם שהפיח רוח חדשה בקבוצה והעובדה שהשכר משולם בזמן. מפתיחת העונה האירופית, בכל משחק השחקנים של לובליאנה נראים כקבוצה אחרת מבמשחקי החוץ. האולם הזה עושה ניסים, מחייה. השחקנים לא סתם מדברים על הפקטור הזה, הוא אמיתי. השחקנים מקבלים אנרגיה מיוחדת מהקהל ומהאובייקט עצמו". אילייבסקי מסכים עם הקביעה, ומסביר: "הקהל כאן זה משהו שיעזור להתחרות מול קבוצות גדולות, כמו נגד מכבי. הפסדנו פה רק לברצלונה וזה אומר הרבה. האולם הזה נותן לנו הרבה דברים חיוביים, במיוחד בכל מה שקשור לאנרגיה, ומוטיבציה לנצח – דבר שהאולם הקודם לא נתן לנו. אנחנו מתרגשים לשחק באולם כזה ביורוליג".
"עד הקיץ אולימפיה שיחקה באולם קטן ומכוער, מיושן מ-א' ועד ת'. ה'סטוז'יצה' נועד במקור להוקי קרח וכיום משחקים בו גם כדוריד וכדורעף", מסביר ברזוביץ'. "ניתן להבחין בהבדלים הגדולים, שמתבטאים בעיקר בהצלחות ובהפיכתו לאולם החם באירופה, ששחקני ברצלונה השוו אותו לאולמות של פנאתינייקוס ואולימפיאקוס. בסטוז'יצה הכל שונה, עד הפרט הטכני הקטן ביותר. בעבר לובליאנה שיחקה באולמות של 2,000, 4,000 ועד 6,000 מקומות ישיבה. צריך להבין כי כדורסל הוא ספורט מהמצליחים שיש בסלובניה, ולובליאנה היא עיר של כדורסל, אבל האוהדים באים רק אם יש הצלחות. הקהל פה לא אוהב הפסדים, ואם הייתה בסדרה כזו הוא היה נעלם אט אט. הניצחון בפתיחת העונה על פילזן שינה את התפישה. הקהל עצמו הבין כי הוא משפיע לראשונה. למשחק ההוא באו כ-800 צופים, שחלקם באו לראות את המבנה החדיש וחלקם את הפרצופים החדשים בסגל. מאז הכל מלא עד אפס מקום, הניצחון על פילזן (ב-2 הארכות) הביא עימו מומנטום, שהוביל לעוד ניצחונות וזה כדור שלג שלא נעצר".חואן קרלוס נבארו, כוכב ברצלונה, הודה ש"מדובר באולם שלא היה מבייש קבוצת NBA. הוא מדהים". מסתבר שגם יורי זדובץ', שחקן העבר האגדי המאמן את לובליאנה, חש בשוני הרב ובשינוי שמעניק האולם. "יורי אמר לי שהאולם החדש רועש יותר, אבל בגלל אופי האקוסטיקה קל לו יותר לתקשר עם שחקנים, ונתן דוגמה לכך שלראשונה מאז שהוא על הקווים בקבוצה, הוא מעביר הוראות תוך כדי משחק ושירת הרקע של הקהל, וחניכיו שומעים ומיישמים", מספר ברזוביץ'. "בטיבולי זה לא קרה, ההוראות היו מתנדפות באוויר".
למרות הצלחת לובליאנה, הטירוף סביב הקבוצה והגדלת ההכנסות, ברזוביץ' מגלה כי הקהל עדיין אינו הולך שבי אחרי המאמן. "מכבדים את זדובץ' כי הוא אגדה. תבינו, הקהל של לובליאנה מורכב מאנשים ממוצעים ברובם שלא אוהבים מתנשאים. לגביו יש להם קצת ספקות כי לעתים הוא מתנהג בשחצנות והפילוסופיה שלו, אולי כי הוא מאמן בתחילת דרכו, היא לא לקדם שחקנים צעירים – טאבו בכדורסל שלנו. הוא עדיין חסר ניסיון מבחינת הקהל ולכן קיימים בינם יחסי אהבה-שנאה שגם כן קשורים באופן ישיר להצלחות. זה מצב לא אופטימלי מבחינת האוהדים כי הוא משתמש יותר בוותיקים ובזרים ולא סומך על הצעירים. שילוב ופיתוח צעירים הם צרכים בקבוצה בעלת תקציב נמוך. רוב העונה יורי שיחק עם 7-8 שחקנים, כולם ותיקים, וכעת הם מגיעים למאני-טיים עייפים. זה גורם לו לשלוח למערכה לפעמים שחקנים שהוא לא באמת סומך עליהם".
לשמחת הצהובים, הקהל החם של לובליאנה אמנם מגיע באלפיו, אולם אינו נחשב לפנאטי כמו זה של פרטיזן בלגרד. לשם השוואה, לסרבים יש 5 ארגוני אוהדים שונים, שלושה מכנים עצמם "אולטראס" וכבר הסתבכו באין-ספור מעשי אלימות. לעומת זאת, בלובליאנה קיים ארגון אחד בלבד, שאין קשר אמיתי והדוק בינו ובין קבוצת הכדורסל. "אי אפשר להגדיר את הקהל הממוצע פה", מנתח ברזוביץ'. "באים המון סטודנטים ומבוגרים שגדלו עם המשחק והקבוצה לאורך שנים ארוכות. הניצחונות בפתיחת העונה הביאו את אנשי ארגון "הדרקונים הירוקים". מדובר בקבוצה המונה 1,000 אוהדים, שהם הגרעין הקשה של קבוצת הכדורגל. חלקם הגדול בריונים, שמגיעים למשחקים שיכורים כדי לפרוק אגרסיות. הם מגיעים למשחקי היורוליג הגדולים והחשובים בלבד ושמים עצמם לפני הקבוצה. המשחק לא מעניין אותם. ביניהם יש לא מעט תקריות, בארגון עצמו, לעתים תוך כדי משחקים, וזה משהו שהקבוצה מנסה למנוע".
אולמה של לובליאנה, כך טוענים אנשי כדורסל, היה גם הסיבה העיקרית להחלטת פיב"א לבחור בסלובניה כמארחת יורובאסקט 2013. בעתיד הקרוב מתוכננים גם קרבות אגרוף ותחרויות מוטוקרוס במקום, שהפך למדיסון סקוור גארדן של מדינה שלמה. מיטב האמנים שמגיעים לסלובניה מופיעים בו ומושכים אלפים, החל בדייויד גואטה וכלה בג'ו קוקר. גם לאונרד כהן כלל את הסטוז'יצה במסע ההופעות האחרון, כשהופעתו אשר משכה רבבה הייתה האחרונה לפני המשחק מול פילזן. בלובליאנה אומרים בקריצה כי ייתכן שההצלחה של אולימפיה נעוצה באיש ובהללויה. אולימפיה עדיין לא מחקה במלואה את סיפור סינדרלה העונה לשם "פרטיזן בלגרד 2010", אבל לראשונה מזה שנים הוכיחה שזה לא התקציב, השחקנים או המאמן – אלא ניצחון הרוח. והאולם.